יו"ר הכנסת:
ההתנהלות האירופית כלפינו - שערורייה

יולי אדלשטיין תוהה כיצד אירופה מתעלמת מהסעיף במשפט הבינלאומי המקבע את זכויותיה של ישראל ביהודה ושומרון. "אנחנו לא ניעלם משם"

שמעון כהן , כ' בחשון תש"פ

יולי אדלשטיין
יולי אדלשטיין
צילום: קובי ריכטר/TPS

יו"ר הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, מתייחס ביומן ערוץ 7 למכתב החריף ששיגר לנשיא הפרלמנט האירופי לאחר החלטת סימון מוצרי יהודה ושומרון, ובו השיב לתשומת הלב הדיפלומטית את סעיף 80 של מגילת האו"ם, סעיף המהווה בסיס לזכויותיה של ישראל ביהודה ושומרון על פי המשפט הבינלאומי.

"מה שגרם לי לשגר את המכתב הזה הן נסיבות ידועות, ההחלטה השערורייתית של בית הדין אירופי שמחייב סימון מוצרי יהודים החיים ביו"ש הגולן והבקעה. ההחלטה הזו, מעבר לכל הכעסים המוצדקים שהיא מעוררת אצל כל אחד מאיתנו, היא מנסה לתת נימוקים משפטיים בלי לבדוק את ההיסטוריה המשפטית של הנושא. בין היתר מדובר בסעיף 80 בפרק 12 של מגילת האו"ם, שמדבר על שמירה של המציאות המנדטורית והכרה בהצהרת בלפור והחלטות ועידת סן רמו. לכן לא יכולתי שלא להתייחס לנושא הזה כשמנסים בנימוקים משפטיים לתת הצדקה לפעילות שביסודה היא פעילות חרם אנטי ישראלית, פעילות שלוקחת צד בסכסוך באזור".

על משמעות הסעיף המדובר אומר יו"ר הכנסת כי "הסעיף מדבר על כך שההכרה בהמשך תוקפן של זכויות של מדינות עמים שנרכשו מכוח המנדטים למיניהם כולל זכויות היהודים מכוח מסמכים כמו הצהרת בלפור וכתב המנדט. כך המסמך מפורש בדרך כלל. בהתאם נתתי את פרשנותו של השופט אדמונד לוי המנוח על הסעיף הזה".

"המציאות הרבה יותר מורכבת מכפי שמנסים להציג ואני מרשה לעצמי להניח שלשופטים שישבו בדין לא היה מושג על כך שהשטח המדובר לא נכבש מעולם ממדינה אחרת, מעולם לא הייתה בשטח הזה כל מדינה ריבונית אחרת, כך שבמקרה הגרוע מדובר בשטח במחלוקת. לכן פניתי לעמיתי נשיא הפרלמנט האירופי וביקשתי לנקוט בצעדים כדי למנוע את החלת החלטה הזו שמפלה בין אוכלוסיות על אותו שטח. אף אחד לא הציע לסמן את תוצרת הפלשתינים אלא רק את התוצרת היהודית".

לנוכח דברים אלה שאלנו את אדלשטיין מדוע לטעמו לא נעשה עד כה שימוש הסברתי בסעיף הזה על ידי שליחי ושלוחיה של מדינת ישראל, והוא משיב: "כשהייתי שר ההסברה והתפוצות גיליתי שיש הרבה גורמים שמעדיפים את המדיניות שבה לא מנענעים את הספינה כדי לא להיכנס למחלוקות. תחושה שאם התכנסה ועידה ולא דנים בה בישראל אז אין סיבה להיגרר לקרבות. אני סבור שזו מדיניות שלא הובילה למקומות טובים. כך התקבע בתודעה שאנחנו הכובשים ושזכויות הילידים בשטח שייכות לערבים, ושכביכול אף מוסד בינלאומי לא הכיר מעולם בזכויות שלנו. זו תודעה שלצערי היא נחלת רבים ואנחנו צריכים לשנות זאת. אני לא חושב שצריך להיות כל הזמן תוקפני, אבל לתת נימוקים שסותרים תיאוריות שהצליחו מי שאינם מאוהבינו להכניס לראש של אנשים".

במכתבו הגדיר אדלשטיין את החלטת הסימון כבעלת ניחוח אנטישמי. על כך שאלנו האם נכון להגדיר זאת כך, שהרי יתכן ומאחורי ההחלטה עומדת התנגדות למדיניות ישראל ביו"ש, התנגדות שלה שותפים גם חלקים בעם היהודי פנימה.

אדלשטיין משיב: "שני טעמים. כשר הסברה נתתי את הדוגמא הזו פעמים רבות: אם חנית במקום אסור לחניה וראית שקיבלת קנס אין לך על מה להלין, אבל אם באותו מקום חונות 10 מכוניות ורק אתה קיבלת את הקנס יש לך זכות להתעניין למה דווקא לרכב שלך הדביקו את הקנס ולא על אחרים. יש לא מעט שטחים במחלוקת ברחבי העולם ובאירופה במיוחד, חלק בעקבות מלחמות העולם וקונפליקטים אחרים, ולא שמעתי על החלטות לסימון מוצרים על אותם שטחים. כלומר יש כאן אכיפה סלקטיבית שהיא אומרת דרשני. הסיבה השנייה היא שמשום מה מדובר במוצרים שמיוצרים על ידי יהודים ולא על ידי ערבים, וגם זה אומר דרשני. אם השטח במחלוקת שיציינו את זה, אבל המציאות היא שאם מישהו ירצה לייצא רהיטים מבית לחם זה לא יסומן בסימון מיוחד. לכן אני סבור שמהטעמים האלה ומעצם קבלת ההחלטה זה מביא אותי למחשבה עצובה שיש כאן לא רק נימוקים משפטיים".

ובאשר לתגובתה של ישראל להחלטה האירופית אומר יו"ר הכנסת: "צעדים הסברתיים כבר התחילו ואני משבח את נציגי השגרירויות השונות על התגובות במדינות השונות". עוד הוא מציין כי כבר כעת "יש מדינות באיחוד האירופי שהסתייגו מעט מההחלטה הזו, אם כי נותני הטון כמו צרפת ומדינות גדולות אחרות משום מה דוגלות במדיניות הזו, אבל נפתח במסע הסברתי וגם אולי מסוג משבר כזה ייוולד רב שיח שבו נוכל להסביר שהדרך לדו קיום לא עוברת דרך חרמות. אנחנו לא ניעלם מיו"ש וגם הערבים לא ייעלמו, ואם רוצים שיהיו כאן חיים נורמאליים ולא רק ירי רקטות הגישה של חרמות לא תוביל לשום דבר. באזור תעשייה אחד ביהודה ושומרון יש יותר שלום מכל ההסכמים שנחתמו עד כה".

"לדעתי זה יפגע בשיתופי פעולה בין ישראל לאירופה. צריך לזכור שאנחנו לא קבצנים שמבקשים ביד מושטת סיוע מאירופה. בתחומים שונים של טכנולוגיה, הייטק ומלחמה בטרור ישראל תורמת את חלקה למדינות באירופה לא מעט, אז לא יכול להיות שמצד אחד יקבלו החלטות מסוג זה ומחר יבקשו ייעוץ וסיוע אולי מאותם אנשים מסומנים כתושבי התנחלויות בלתי חוקיות כלשונם".