חותמו של הרב גורן עדיין כאן

25 שנה אחרי פטירת הרב גורן ממשיכה הדרך שהתווה לרבנות הצבאית והפסיקות הדרמטיות שפסק להוביל את המערכת על אף שהשתנתה מאוד מאז.

שמעון כהן , כ"ב בחשון תש"פ

הרב גורן ובן גוריון
הרב גורן ובן גוריון
צילום: MILNER MOSHE לע"מ

ביום שישי הקרוב, יום כ"ד בחשוון, יצויין מלאת 25 שנים לפטירתו של הרב הצבאי הראשון של מדינת ישראל, מי שלימים היה גם הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן.

על מורשתו כרב צבאי ראשי והתמורות שחלו מאז ימיו בתפקיד זה ברבנות הצבאית שוחחנו עם ד"ר רוני קמפינסקי, דיקן אקדמי וראש המסלול לאזרחות במכללת אפרתה, חוקר הציונות הדתית והרבנות הצבאית בפרט.

"מאז ימיו של הרב גורן התחוללו הרבה שינויים ברבנות הצבאית", קובע ד"ר קמפינסקי. "הרב גורן סיים את תפקידו ברבנות הצבאית לפני כחמישים שנה ומאז קרו הרבה שינויים, גם ברבנות הצבאית וגם בחברה הישראלית והצבא, ולכן אפשר לסמן הרבה שינויים

השינוי המרכזי הוא שהרב גורן היה נחשב לגדול דור ברמת הפסיקה ההלכתית שלו, האומץ ההלכתי והחידושים שלו. בעניין הזה הוא היה אחד בדורו וחולל מהפכה בהקשר הדתי בצה"ל, כתב את פקודות הצבא בנושא דת, חידש פסקים בנושאי צבא ומלחמה והניח תשתית לכל מה שיש לנו היו ברבנות הצבאית", אומר קמפינסקי הקובע כי למעשה "כל הרבנים הצבאיים שבאו אחריו עשו עבודה טובה, אבל בעיקר עסקו בשימור המצב הקיים. לשמר את האפשרות להנחיל את ענייני הדת ולשמור על האוטונומיה של הרבנות הצבאית".

קמפינסקי מוסיף ומציין כי הרב גורן החל את צעדיו כרב צבאי ראשי בהיותו כבן שלושים, "וכבר אז נחשב לגדול בתורה. הייחודיות שלו הייתה שהוא שירת בצבא, כך שהכיר גם את ההלכה וגם את הצבא מבפנים". על התחומים בהם התבררה גדלותו של הרב גורן מספר ד"ר קמפינסקי: "תחום החללים והעגונות הצריך לנסח פסקי הלכה בנושא ולהכריע בדברים לא פשוטים. הוא חידש המון בנושא הזה. גם בנושא השבת הוא חידש פסקים על המותר והאסור בעבודת החייל בשבת, בהתחשב במציאות הצבאית השונה מהאזרחית. בנוסף לכל אלה הוא גם עשה גם דברים שאינם הלכתיים בצורה מובהקת כמו ליל סדר בצבא, שהוא דתי ולא חילוני, מסע ההתעוררות בחודש אלול, ההיבט החינוכי של עבודת הרבנות הצבאית ובנוסף כל נושא שירותי הדת שנחשבים טכניים כמו סוכה, חנוכה וכו'".

האם באותם ימים התייצב הרב גורן מול טענות של הדתה וכפייה דתית כפי שרבנים צבאיים של העת האחרונה מתמודדים איתם? "הוא עשה דברים שזכו להתנגדות מהצד החילוני, כמו ליל הסדר בצבא, מסע ההתעוררות והקמת המדרשה הצבאית. מצד שני הוא הצליח לכפות את הדעה שלו על הצבא כי הוא פשוט איים בהתפטרות. בנוסף, היום הדתיים גדלו בצבא ולכן הם נתפסים כאיום על הצד החילוני המיליטנטי. זה לא היה אז. הדתיים אז פחות "הפחידו" בצבא, ולכן הסכימו להתפשר עם הרב גורן בתחושה שהוא לא ישפיע על התרבות החילונית של הצבא. זאת בניגוד למי שבאו אחריו בתקופה שהדתיים היו משמעותיים יותר בצבא".