הח"כים שבלמו את האסון

לא ברור איך הידיעה לפיה רק עמדתם הנחושה של חברי הכנסת הנדל והאוזר בלמה הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת עברה ממש מתחת לרדאר. דעה

נתנאל כ"ץ , כ"ג בחשון תש"פ

האוזר והנדל
האוזר והנדל
Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90

1.כמעט מתחת לרדאר עבר אתמול (רביעי) הפרסום הכמעט מטורף של עיתונאי ופרשן חדשות 12, עמית סגל, אודות טענותיו של גנץ נגד חברי מפלגתו.

על פי הפרסום תקף גנץ בחדרים סגורים את שני חברי הכנסת ששובצו ב'כחול לבן' מטעם מפלגת תל"ם, יועז הנדל וצבי האוזר, ואמר עליהם, "בגלל יועז וצביקה אני לא ראש ממשלה".

המשמעות של האמירה הזו היא פשוט בלתי נתפסת. מתברר שגנץ מודה בקולו שלולי שני חברי הכנסת ששמרו על "כחול לבן" מימין, גנץ היה מוכן להפקיד את גורל מדינת ישראל בידי הרשימה המשותפת, בדרך של הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתה.

קשה להאמין לטירוף הזה. איך יתכן שאדם שיודע מה עומד על כף המאזניים, מול אלו אתגרים ביטחוניים מתמודדת מדינת ישראל, מוכן היה להפקיד את גורלה בידי אלו שתושבי עזה יקרים ללבם יותר מאשר תושבי שדרות?

2. אבל הזעזוע הוא כמובן רק צד אחד של הסיפור. בצד השני עומדים הנדל והאוזר, שצריכים לקבל מילה טובה על העובדה שבכוחם הם מנעו הקמת ממשלת מיעוט הרסנית למדינת ישראל.

הנדל והאוזר כנראה היו אלו שבזכותם המהלך הזה לא יכול היה להתרחש, אבל משום מה, מאז אתמול, לא נראה שהם מקבלים על המהלך החשוב את הקרדיט הראוי.

מי שהציל את מדינת ישראל מממשלה שבויה בידי המפלגות האנטי-ציוניות ראוי למילה טובה בלי קשר לשאלה מה פועלו בתחומים אחרים. ועל כן זה המקום לטפוח על השכם לשניהם, ליועז ולצביקה, ולברך אותם על הצעד החשוב.

3. ואחרי שטפחנו מותר לשאול, אולי בשקט, גם את יועז וגם את צביקה, האם באמת היה נכון מצידם ללכת לחבירה עם גנץ ומפלגתו? האם לדעתם בני גנץ הוא אדם ראוי להנהיג את מדינת ישראל?

זו לא שאלה קנטרנית, והיא גם לא מגיעה ממקום שרוצה לתקוף. אפשר להבין בהחלט למה לפני קרוב לשנה, בזמן הקמת כחול לבן, היה נראה שהתשובה לשאלה הזו היא חיובית.

אבל עכשיו, אחרי שהבנו אילו אינטרסים גנץ מוכן להקריב רק בשביל להיות ראש ממשלה, אין מנוס מלהעלות שוב את השאלה. וכן, בתור בוחרים, מגיעה לנו גם תשובה אמתית, לצד התודות וההערכה המגיעים כמובן.