כדי לשרוד, בתי כנסת במנהטן הופכים למגדלי מגורים

יזמים בונים באזורים הנחשקים במנהטן, ובתמורה מקבלים בתי הכנסת את הכסף שהם כה זקוקים לו, בנוסף למבנה חדשני שהולם את צרכי המתפללים

בן סלס - JTA , כ"ז בחשון תש"פ

תפילת מנחה ב"ווסט סייד"
תפילת מנחה ב"ווסט סייד"
צילום: בן סלס

אחת השעות העמוסות ביותר במרכז היהודי ״ווסט סייד״ מתחילה בדיוק ב-13:40, כשכ-60 גברים בגיל העמידה מדשדשים פנימה, ממלמלים תפילת מנחה מבלי שיטרחו אפילו להסיר את מעיליהם, לעתים זורקים תרומה של דולר או שניים לקופסת המתכת וחוזרים לעבודה.

למעט שני מחזורים של תפילת שחרית, הבניין כמעט ריק במהלך היום. באחד הימים האחרונים נצפו שני אנשים לומדים טקסטים יהודיים, ביידיש, לבדם בחדר רחב ידיים בחזית הבניין.

וילונות ארוכים מאפילים על לוחות הנושאים את שמותיהם של בני קהילה מדורות קודמים שהלכו לעולמם. בפינה ניצב מיחם שנראה כאילו יצא היישר משנות ה-80.

המראה הטחוב מסתיר אמת אופטימית יותר לגבי בית הכנסת: זהו מקום תפילה בעל קהילה פעילה, שבניגוד לבתי כנסת רבים אחרים באמריקה, יכול להתגאות בכך שיותר ממאה מתפללים פוקדים אותו מדי יום על בסיס קבוע.

הקהילה, שנוסדה על ידי מהגרים ב-1890, אימצה לאחרונה שם חדש - "בית הכנסת הדסון יארדס", זאת בתקווה למשוך לבית הכנסת את תושבי השכונה היוקרתית החדשה הנושאת שם זה, שצצה לאחרונה בסמיכות.

אבל שעה שבית הכנסת בן 94 השנים ניצב על ספו של עידן חדש, הבניין שבו הוא שוכן הוא הן הנכס והן הנטל הגדולים ביותר שלו. מצד אחד, המבנה רעוע, זקוק לשיפוץ רציני, ובלתי נגיש לאנשים בעלי מוגבלויות – בעיה בלתי מבוטלת כשחלק ניכר מחברי הקהילה הקבועים הם אזרחים ותיקים. מצד שני, שווי המבנה בו שוכן בית הכנסת מוערך ב-55 מיליון דולר, הודות למיקומו באחד מהרחובות המרכזיים ביותר בעיר הסואנת ביותר באמריקה.

וזו הסיבה שהקהילה שוקלת להרוס את המבנה כולו ולבנות אותו מחדש כבית דירות יוקרתי. בית הכנסת, לפי התוכנית החדשה, יסתפק בקומות הבניין התחתונות.

"הבניין הזה זקוק לעבודה רצינית", אומר הרב ג'ייסון הרמן. "כרגע אנחנו מטפלים בו בעזרת הרבה פלסטרים״. וכשרוב ההכנסות הולכות לטובת אחזקת המבנה, לבית הכנסת אין את המשאבים לממן תוכניות ופעילויות שיסייעו למשוך חברים חדשים.

הרעיון של בית-כנסת/מגורים, כפי שהוא מכונה בפיה של האדריכלית אסתר ספרבר, יכול להיות פתרון מושלם ליזמים ולבית הכנסת. היזמים יזכו לבנות באחד מהאזורים הנחשקים ביותר בעיר, בעוד בית הכנסת יקבל את הכסף שהוא כה זקוק לו, בנוסף למבנה חדשני שהולם את צרכיו.

בהדמיה שיצרה ספרבר לחזון בית הכנסת/מגורים שהיא מציעה, ניתן לראות חדר תפילה מצופה עץ בקומת המרתף, מואר באור טבעי מחלון בתקרה, ולצדו גינה חיצונית שמיועדת רק לבאי בית הכנסת. חלל נוסף, לאירועים חברתיים, ימוקם מתחת לחלל התפילה, שתי קומות מתחת לקומת הקרקע.

"זו הייתה הזדמנות לחשוב על בעיה שקשורה לנכסים אחרים בעיר", אמרה ספרבר. "אם מוותרים על החלום להיות מעל פני הקרקע ומוכנים להשתמש בשטח שערכו פחוּת בעיני היזם, אפשר למעשה לקבל מרחב גדול יותר ולמצוא דרך להפוך אותו לחלל ייחודי, מיוחד ויפהפה".

המרכז היהודי ״ווסט סייד״ אינו בית הכנסת הראשון בניו יורק ששוקל להיכנס להרפתקה הנדל״נית הזו. בתי כנסת אחרים שניסו, גילו שהרעיון אולי נשמע נהדר, אבל במציאות התכנית עלולה להפוך לסיוט.

את הלקח הזה למדו חברי בית הכנסת ״יאנג איזראל מנהטן״ שנמצא בלואר איסט סייד, וגם מתפללי המרכז היהודי פורט טריון שבוושינגטון הייטס. המדובר בשתי שכונות יהודיות היסטוריות במנהטן שנמצאות בעיצומו של תהליך ג'נטריפיקציה. הרעיון שעלה בבתי הכנסת להפוך את המבנה לבית מגורים בו ישולב בית תפילה בקומה התחתונה, לא שרד את מבחן המציאות. יזמים שהחלו לעבוד על הבניינים לא הצליחו להשלים את הפרויקט ובתי הכנסת נשארו ללא קורת גג ונאלצו לשכור חללים חלופיים.

"לרוע המזל, בשנת 2008 הכול התפרק, וגם הקבלן שלנו נפל", אמר הרב ישעיה סיף, מ״יאנג איזראל״. "אנחנו נשארנו עם השאלה מה לעשות עכשיו, מפני שהאנשים [בבית הכנסת] מבוגרים יותר, והאזור כולו עובר תהליך שדרוג והתחדשות. השאלה היא כמה זה ריאלי לבנות את כל זה עכשיו?״

בתי כנסת אחרים בעיר התמודדו גם הם עם מכשולי הבנייה מחדש. בית הכנסת לינקולן סקוור, קהילה אורתודוקסית מודרנית חשובה באפר ווסט סייד, מכר את הנכס והחל בבניית מבנה חדש בסמיכות. אולם באמצע העבודה הכסף כמעט ואזל והפרויקט ניצל רק תודות לתרומה אנונימית של 20 מיליון דולר.

ספרבר אומרת שעסקאות נדל"ן מעין אלה מסובכות במיוחד, מפני שהן משלבות את השוק המורכב של מנהטן עם הדרישות הייחודיות של הקהילה האורתודוקסית, שבדרך כלל אינה יכולה לשנות את מיקומו של בית הכנסת. בנוסף, סובלים בתי הכנסת משרשרת פיקוד מבלבלת שמקשה לעתים על קבלת החלטות עסקיות בהיקף כזה.

"כשאתה בוחן בתי כנסת בהשוואה לארגונים אחרים, תהליך קבלת ההחלטות בבתי הכנסת פחות ברור", היא אומרת. "יו"ר מועצת המנהלים עשוי להיות אדם חשוב מאד, אבל לפעמים הוא לא. יש לבית הכנסת מנכ״ל - יתכן שהוא מקבל ההחלטות, אבל יתכן שלא. אולי הרב הוא מקבל ההחלטות, אבל אולי לא".

ובכל זאת ישנם בתי כנסת ששרדו בהצלחה את המעבר לבתי דירות.

בקהילת ״הבונים״ באפר ווסט סייד, הגיעו למסקנה שגן הילדים היהודי שמפעיל בית הכנסת קטן מכדי לספק את צרכי המשפחות החברות. בניית בניין חדש עבור בית הכנסת הייתה יקרה מדי, ולכן החליטו חברי בית הכנסת לעשות עסקה עם יזם נדל״ן שיקים עבורם בית כנסת/מגורים. עד שהפרויקט יושלם, פועל בית הכנסת ממקום שכור.

ריצ'רד וורנר, נשיא קהילת ״הבונים״, מעריך כי יחלפו עוד שלוש-ארבע שנים עד שבית הכנסת יעבור למשכנו החדש – זמן ארוך מכפי שציפו כשהחלו את תכנון המכירה. "זה תהליך ארוך וכל שינוי מתקבל בקושי על ידי הקהילה. זה היה נהדר לו יכולנו לחזור תוך שנה לבניין חדש ויפה, אבל לא כך עובדים הדברים בניו יורק", אמר וורנר. "אנחנו מנסים לשמור על התרגשות אצל כולם לקראת התוצאה הסופית".

שערי צדק, בית כנסת נוסף באפר ווסט סייד, שוכן גם הוא בחלל זמני מאז 2017, בזמן שבית הכנסת/מגורים שלו נמצא בתהליך בנייה. הבחירה להרוס את הבניין הישן, אומר מיכאל פיירסטון, נשיא בית הכנסת, הייתה קשה, אך הכרחית, והוא אופטימי שהכול יבוא על מקומו בשלום.

"אנחנו בית הכנסת השלישי הכי ותיק במנהטן. התחלנו באזור וול סטריט, עברנו ללואר איסט סייד, אחר כך להארלם", אמר פיירסטון. "ההחלטה לעבור כעת עוררה הרבה חששות אצל החברים, אבל כולם הצביעו בעד פה אחד. הקהילה מכירה בכך שזה היה רגע בהיסטוריה שיש להתמודד איתו באומץ".