שבת בחברון מטעינה כוחות לכל השנה

הרב הלל הורביץ מסכם את שבת חברון כהצלחה שממשיכה להפתיע גם את האמרגנים. מה שהתחיל כאלף אורחים הסתיים בעשרות אלפים.

שמעון כהן , כ"ז בחשון תש"פ

חברון
חברון
צילום: משמר הגבול

שיאים חדשים של נוכחות יהודית בעיר האבות נשברו בשבת חברון האחרון, כאשר 45 אלף יהודים מרחבי הארץ גדשו את העיר. ביומן ערוץ 7 סיפר הרב הלל הורביץ, ראש הרשות בישוב היהודי בחברון, על האירוע ועל התכניות לעתיד עבור העיר והישוב היהודי בה.

"קשה להכיל את גודל הברכה העצומה, את התנועה העצומה של רבבות יהודים שבאים להיות איתנו כאן בחברון, להתקשר לאבות ולאמהות. זו תופעה רוחנית מדהימה שנותנת לנו כוחות לא רק בחברון", אומר הרב הורביץ המספר על המסירות הכרוכה בהיערכות ובהגעה לשבת חברון:

"מגיעים בתנאים לא תנאים, ישנים באוהלים, על הרצפה, על חדרי מדרגות, על הגגות ובכל פינה. מצטופפים ובאים כבר ביום שני ושלישי כדי לתפוס מקום כדי להיות עם אבא ואמא".

"התחלנו לפני 25 שנים במגמה לחזק את ההתיישבות, כדי שלא נהיה קהילה קטנה שנמצאת בחברון אלא שנייצר את האהדה והגיבוי הציבוריים, אבל עם השנים זה הפך להיות משהו מאוד רוחני ורחב הרבה מעבר למפעל ההתיישבות", דברי הרב הורביץ המדגיש את הגיוון הרב של הציבור המתכנס בשבת זו לעיר האבות, דתיים, חרדים, מסורתיים וחילוניים, "מחפשים את השורשים, ואפילו אלפיים יהודים הגיעו מחו"ל. הם נחתו ביום חמישי ושישי בבוקר וחזרו לחו"ל במוצאי שבת, כדי להיות במערת המכפלה. זו תופעה שצריך להתעצם ממנה. אנשים אומרים שהם באים לשבת ומקבלים כוח לכל השנה כולה".

ההיערכות לקראת השבת בישוב היהודי בחברון מתחילה, מספר הרב הורביץ, מיד לאחר חגי תשרי. "אנחנו בעול משמח וגדול מאוד, מתח לא פשוט שמתחיל ממוצאי שמחת תורה לקראת האירוח הגדול אחרי אירוח תקופת הסליחות וחגי תשרי. אני מצדיע למשפחות בחברון וקרית ארבע. כל בית מתנהל כאוהלו של אברהם אבינו, כל משפחה מארחת עשרות אנשים לארוחה ולינה. זה ליל סדר, מכניסים כסאות, מזרונים וסירים. זו תופעה לראות את המסירות של הקהילה שלנו, עם טרחה, דאגה והוצאות כספיות, וכולם עושים זאת בשמחה כי אנחנו שליחים של עם ישראל שמשתוקק לקשר עם האבות והאמהות".

בדבריו מרעיף הרב הורביץ שבחים לא מבוטלים על היערכות גורמי הביטחון לאבטחת האירוע: "פיקוד מרכז, חטיבת יהודה ושומרון, משטרת ישראל ומחוז ש"י ומרחב יהודה וכוחות ביטחון נוספים הם חלק מהותי במפעל הגדול הזה, בכל השנה, בכל האירועים ובחיי שרה בפרט. הם רואים מבחינתם את האירוע כאירוע מכונן. שיתוף פעולה מדהים בין גורמי הביטחון וההתיישבות. זה לא מחוסר ברירה אלא הם רואים בעצמם שותפים. הם משקיעים כל מה שנדרש ולא חוסכים בכלום כדי שעם ישראל יוכל להגיע בביטחה וברוגע עם צירים פתוחים, לא מגבילים אותנו ומאפשרים את כל חופש הפעולה כדי שנוכל לקלוט עשרות אלפי יהודים. כל זה מגיע מרוח המפקד של ראש הממשלה ושל שר הביטחון".

"הרבש"צים שלנו וקציני הביטחון יוצאים מיד אחרי סוכות עם הגורמים הביטחוניים להיערכות והתוצאות נפלאות. זה מבטא את ההכרה של עם ישראל שרוצה להישען על האבות, בעיקר בחודשים האלה שבהם כולם מבינים שכדי שיהיה לנו כוח בשליחות שלנו כל אחד צריך להישען על האבות", מוסיף הרב הורביץ.

על השנים הראשונות של מבצע האירוח הענק ועל התמורות שהתחוללו במרוצת השנים הוא מספר: "בפעם הראשונה אתה דל באמצעים, בניסיון וביכולת הקליטה. בשבת הראשונה הגיעו אלף איש וזו הייתה הפתעה מרוממת ומעצימה, ומשנה לשנה משתכללים ולומדים מהניסיון, לומדים את הבעיות וההתמודדויות כמו פקקים שנוצרו מירושלים לחברון לפני כמה שנים. זו הייתה עבורנו טראומה קשה כי גם הצבא והגורמים לא נערכו. השנה הייתה היערכות מיוחדת שמשתכללת משנה לשנה, חניונים גדולים ושאטלים בכל יום שישי מקרית ארבע לחברון ובחזרה במוצאי שבת. את כל זה אנחנו לומדים משנה לשנה".

"רצינו מפעל לחיזוק ההתיישבות וזה הפך למשהו רוחני של חיבור עם מורשת האבות. גם הערבים רואים אותנו ומאחלים לנו 'חג שמח'. הם רואים את כל הציבור ומבינים שיש כאן חג", מספר הרב הורביץ.

עוד הוא מזכיר בדבריו את אוהל חב"ד המפורסם המוקם בעיר למהלך השבת. "אוהל חב"ד הוא דבר אדיר, הוא מכין את ההסעדה המרכזית של השבת. כ-6000 איש נכנסים למקבץ האוהלים של חב"ד. אין עוד דבר כזה של סעודה עם אלפי אנשים בצורה מכובדת, אוכל חם וטעים עם מאות מלצרים שמכינים ומגישים. כל זה מעבר לאירוח הפרטני אצל המשפחות".

ומה לגבי העתיד? מדבריו של הרב הורביץ, שבאחרונה נבחר לעמוד בראש הרשות של הישוב היהודי בחברון, עולה כי לא מעט משימות לפניהם, ועיקרם חיזוק ההתיישבות וחיזוק החיבור לשאר חלקי העם:

"יש לנו שתי משימות מרכזיות. הראשונה היא להמשיך ולבנות את חברון. אנחנו כיום כמאה משפחות ורוצים להגיע לאלף משפחות. ביכולתה של הממשלה לתת לנו אישורים. יש לנו שטחים בבעלות יהודית, יש בתים יהודיים של אנשי הקהילה שהיו עד תרפ"ט ואנחנו צריכים לגאול את הבתים. לקחתי זאת כמשימה. יש את מתחם השוק שאנחנו מחכים שראש הממשלה יתן לנו את האפשרות להתקדם בו לקראת בניה. יש לנו תכנית ל-70 יחידות דיור באדמה יהודית. על חורבות האדמה היהודית הם בנו שוק שכבר 25 שנים הוא נטוש".

"אלמלא טבח תרפ"ט הייתה חברון לאחת מערי הקודש הגדולות. התביעה המוסרית היא 'הרצחת וגם ירשת?'. אנחנו צריכים לעסוק בגאולה ולהחזיר את חברון להיות עיר ואם בישראל".

המשימה השנייה שאותה רואה הרב הורביץ כיעד היא חיבור עם ישראל לעיר האבות, ועל כך הוא אומר: "כבר 25-30 שנה אנחנו עסוקים בחיבור עם ישראל לחברון. יש כמיליון מבקרים בשנה בחברון. השקענו רבות במוזיאון שמספר את ההיסטוריה היהודית, מוזיאון 'לגעת בנצח'. אם עד לפני מספר שנים היינו יכולים לחשוב שחלילה ממשלה תעלה על דעתה לוותר על הישוב היהודי בחברון למען השלום, והיה חשש מלחץ בינלאומי או מממשלת שמאל שתחשוב כך, הרי שבשנים האלה הצלחנו להפוך את הקערה, וכיום כל המנהיגים, מימין ומשמאל ובוודאי ראשי הצבא, רואים את עצמת החיבור של עם ישראל לחברון, חיבור שלא ניתן להינתק לעולם, עוד ועוד ציבורים וקהלים מרגישים שחברון זה הבית הנשמה והלב".

"את הדבר הזה אנחנו צריכים להעצים עוד ועוד, כדי שהזיקה הזו לא תיחלש כי יש מי שמנסה להחליש אותה", אומר הרב הורביץ ומקפיד לשבח גם את ממשלת ישראל והעומד בראשה: "יש הרבה הכרת טוב לממשלה. אנחנו כבר עשור תחת ממשלה מאוד טובה, ואנחנו מתפללים שנזכה שנתניהו ימשיך להנהיג אותנו. התרומה שלו להתיישבות היא תרומה ענקית. אנחנו תמיד דורשים עוד, אבל ראש ממשלה צריך לנווט בתבונה ולראות איך המערכות מסתדרות יחד. הוא עושה זאת בצורה מדהימה ואנחנו רואים את התוצאות בכל תחום".