האקדמיה ללשון עברית למען כדורגל תקני

מערכת השיפוט החדשה, ה-VAR, שהוכנסה לישראל בשלהי העונה שעברה זכתה להתערבות האקדמיה ללשון עברית ששינתה את שמה ל-"שופט מסך"

נרי וייס , כ"ח בחשון תש"פ

שופט מסך
שופט מסך
צילום: באדיבות האקדמיה ללשון העברית

גם האקדמיה ללשון עברית נגד מערכת ה-VAR. בשלהי העונה שעברה נכנסה לכדורגל הישראלי מערכת השיפוט החדשה, ה-VAR, שנועדה לעזור ולסייע לשופטי הכדורגל לקבל החלטה מדוייקת על אירועים גבולים ושנויים במחלוקת תוך כדי מהלך המשחק.

המערכת שהוכנסה לראשונה במשחקי המונדיאל ומהר מאוד החלה לעבוד בכל רחבי העולם, גררה איתה לא מעט ביקורות מאוהדים, מאמנים, בעלי קבוצות, שחקנים ואף שופטי עבר ופרשנים. אך בעוד שרבים מתחו ביקורת עליה בשל הפעלתה, יש מי שמותחת ביקורת על שמה - האקדמיה ללשון העברית.

כידוע, משמעות שמה הלועזי של המערכת הינה ראשי תיבות למהותה - Video Assistant Referee, כאשר שופט המשחק נעזר במצלמות הילוך חוזר בכדי לפסוק באירועים שנויים במחלוקת.

על פי הנוהל שקבע איגוד השופטים ונהוג בכל העולם, עוזר שופט ומפעיל טכני יעקבו אחר התנהלות משחק הכדורגל באמצעות מצלמות הפרוסות לאורך המגרש, ויתריעו לפני השופט במגרש במידה ומזוהה טעות שיפוט ודאית באחד מארבעה מצבים: (1) שער שנכבש/נפסל שלא בצדק; (2) החלטה על בעיטת עונשין; (3) אירועי כרטיס אדום; (4) טעות בזיהוי בשליפת כרטיס צהוב/אדום.

באקדמיה ללשון העברית החליטו להרים את הכפפה ולעברת את שמה הלועזי של המערכת שכבר הוטעמה בשטח.

אוהדי המשחק, פרשנים, שדרנים, שופטים ושחקנים אוהדי העברית חברו למזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית במטרה למצוא חלופה עברית מתאימה לראשי התיבות הללו, שתסייע לכל העוסקים במלאכה לשחק כדורגל בעברית.

לאחרונה התכנסו נציגים מן האקדמיה ללשון ומומחים בענף הכדורגל בישראל כדי לדון בשלל ההצעות לחלופה עברית שהתקבלו מהציבור הרחב ומציבור המומחים. את ענף הספורט ייצגו רונית תירוש, יו"ר איגוד שופטי הכדורגל; שמוליק שטייף, שופט ומנהל פרויקט הטמעת ה־VAR בישראל; שלומי ברזל, ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל; אריאל הופרט, יועץ תקשורת במשרד מינקובסקי תקשורת; ואוֹרי אוּזן, שחקן נבחרת ישראל לשעבר, פרשן ומאמן קבוצת הנוער של הפועל תל אביב.

מטעם האקדמיה ללשון העברית השתתפו המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש, מרכזת המינוח במזכירות המדעית ויקי טפליצקי בן־סעדון, ראש מדור קשרי קהל תליק כרמון ויועצת התקשורת של האקדמיה ורד ליון־ירושלמי.

מתוך שלל ההצעות עלו שלוש לשלב הסופי ו'התחרו' על תפקיד החלופה העברית: מערכת שׁוּר (מן הפועל לשוּר = לראות); מערכת שיפוט מסייעת (ובראשי תיבות מש"ם) ו-שׁוֹפֵט מָסָךְ/שִׁפּוּט מָסָךְ.

במהלך הדיון התלבטו חברי הוועדה האם ללכת בעקבות הלועזית וליצור מונח שהוא ראשי תיבות, האם לחדש מילה או להשתמש במילים קיימות והאם עיקרו של העניין הוא המערכת הטכנולוגית או האנשים המפעילים אותה ומשתמשים בה?

לאחר דיון ממצה נבחרו בהסכמה כללית הצירופים שׁוֹפֵט מָסָךְ ולצידו שִׁפּוּט מָסָךְ כחלופות העבריות של VAR, זאת בשל יתרונם של מונחים אלה שהם מדויקים, שקופים ונוחים לשימוש. באקדמיה ציינו כי מונחים אלו נכונים יותר גם בשל תנועת היד שמסמן השופט במגרש קודם שהוא ניגש למערכת, תנועת מלבן.

"צמד החלופות נותן מענה לכפילות שיש במונח VAR – המציין הן את השופט עצמו הן את המערכת המאפשרת את השיפוט – אדם וטכנולוגיה כאחד. כאשר מתכוונים לאדם נאמר למשל: "שופט מסך ישראלי בליגת האלופות", "שופט מסך ימליץ לבחון אירוע רק כאשר מדובר בטעות ודאית"; ואילו כשעוסקים במערכת נאמר לדוגמה "בכל משחק תוצב ליד ניידת השידור באצטדיון גם ניידת שיפוט מסך", "המשחק הופסק, והשופט התבקש לבדוק את ההחלטה במערכת שיפוט המסך", נכתב בהודעתם לתקשורת של ההתאחדות לכדורגל והאקדמיה ללשון העברית.

במזכירות המדעית של האקדמיה אומרים: "עכשיו הכדור במגרש של השופטים, השחקנים, השדרנים והאוהדים. אנו מקווים שהם יאמצו את החלופות העבריות שִׁפּוּט מָסָךְ ושׁוֹפֵט מָסָךְ ויטמיעו אותם במשחקים, בשידורים ובפרסומים השונים".

יו"ר איגוד שופטי הכדורגל, רונית תירוש אמרה עם החלטת הוועדה בה הייתה חברה כי "במדינת ישראל השפה העברית – מלבד היותה שפת הדיבור של ציבור האזרחים – היא ערך העומד לעצמו. מחובתנו לדאוג שיהיו חלופות עבריות מתאימות למונחים לועזיים בכלל תחומי החיים. נציגי האקדמיה ללשון העברית ונציגי איגוד השופטים, השחקנים והמאמנים הסכימו על מונחים עבריים פשוטים וישימים, הקרובים ככל האפשר למקור הלועזי. אין לי ספק שבעזרת העיתונאים, הפרשנים והשדרים נוכל להטמיע את המונחים החדשים בהצלחה רבה".


‫הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: neri@inn.co.il