"גדול בתורה שהכיר בגודל השעה של תקומת מדינת ישראל"

מחר תערך בבית אורות אזכרה במלאת 13 שנים לפטירת הרב אליעזר וולדינברג, מחבר שו"ת ציץ אליעזר.

ערוץ 7 , כ"ט בחשון תש"פ

הרב אריאל בראלי
הרב אריאל בראלי
צילום: מכון משפט לעם

לקראת יום פטירתו של הרב אליעזר וולדינברג שיחול מחר (חמישי), בית המדרש 'תורת המדינה'-בית אורות, בשיתוף 'מעלה' המרכז לציונות דתית ומכון 'משפטי ארץ', עורכים ערב עיון במשנתנו לאור ספרו 'הלכות מדינה'.

הרב וולדינברג, הידוע יותר בכינויו 'הציץ אליעזר' על שם סדרת ספרי השו"ת שחיבר, נולד בתרע"ה 1915 ונפטר בתשס"ז 2006. הוא זכה להערכה מתלמידי חכמים ממגוון רחב של זרמים דתיים וחרדים.

תולדות חייו היו משולבים בשייכות למכלול הזרמים, הוא למד בישיבת חברון, היה מועמד לרבנות כפר הרוא"ה ועמד בראש ישיבה שייסד הרב עוזיאל. הוא שימש כרבו הבלתי מוכתר של בית החולים שערי צדק, ופסקיו בתחומי הלכה ורפואה נחשבים כאבן יסוד בתחום זה.

השו"ת שלו הוא אחד המצוטטים ביותר בפסיקה בדורנו. ענוותנותו וצניעותו המופלגת היו מופת ודוגמא. פרק פחות ידוע במשנתנו הוא ספרו 'הלכות מדינה'. הספר שעוסק בעיצוב דמותה של מדינת ישראל על פי התורה אזל מהשוק לשנים ארוכות ורק לאחרונה חזר להופיע. בספר מתווה הרב בגאונות את היסודות התורניים של המדינה, את הגדרות היסוד, מוסדות המשטר ואופי הצבא ועוסק בסוגיות ציבוריות מתוך מקורות התורה.

לקראת האזכרה, ערכנו ראיון עם אחד האישים העוסק בקידום מדיניות על פי התורה, הרב אריאל בראלי, רב היישוב של בית אל וראש מכון משפט לעם.

הציץ אליעזר כתב ופעל רבות לחבור תורה ומדינה, כיצד ניתן ללכת בדרכיו?

" 'הציץ אליעזר' בעל 'הלכות מדינה' הוא דמות ייחודית שראויה להילמד בכל החוגים. מדובר בגדול בתורה שהכיר בגודל השעה של תקומת מדינת ישראל, וקיים 'לא תגורו מפני איש'. הוא לא נשא פנים לכבוד ותארים, וכתב בדם ליבו, על הצורך לנהל את מדינת ישראל על פי התורה. אנחנו מתפללים שיהיו לו הרבה תלמידים שילכו בדרכו של 'לא תגורו מפני איש' ".

הרב בראלי מוסיף: "צריך להסביר לציבור הרחב, שהתורה שלנו כוללת תורה ציבורית. יש פרק שלם בתורה שעוסק בהלכות ציבור, מערכת המשפט, ממונות, מוסדות חקיקה, צריך להרים את המבט ולהבין שהתורה היא לא רק פרטית. בכל הסוגיות הציבוריות יש הדרכה מפורשת של התורה. הכול מתחיל בבתי המדרש, בתי המדרש צריכים להקצות משאבים ולפתח את התחום של תורה ציבורית, בחיבור נכון וביצירת שיח עם הציבור ועם דרג ההנהגה הציבורית והפוליטית ניתן לקדם את המציאות לאור משנתו של חיבור תורה ומדינה".

חיבור תורה ומדינה מוביל אותנו להתייחסות למדיניות ציבורית בכנסת. לקראת הבחירות ביקשו המפלגות הדתיות לקדם חקיקה שתחזיר לבתי הדין הרבניים את היכולת לדון בדיני ממונות, יכולת שניטלה מהם על ידי בג"ץ. האם נכון לקדם לחקיקה כזו? האם יש לחשוש לכפיה דתית?

"זה לא שאלה של נכון או לא, חקיקה כזו היא צורך גדול. זה חילול ה' גדול שכיום במדינת ישראל אין גוף רשמי שיכול לדון דיני ממונות על פי התורה, שופט יכול להיות בורר, ודיין לא יכול. מדובר בקיצוץ כנפיים של בתי הדין. גם בנושא האיסור לקיים אירועים ציבוריים בהפרדה צריכה לבוא חקיקה, אם היינו זוכים מערכת המשפט לא הייתה כופה עלינו את מערכת הערכים שלה, אולם כעת חייבים להגיב בחקיקה".