המיזם שמתאים את השירות לבעלי מוגבלות

עד כה ניתן לאנשים עם מוגבלויות סל שירותים וסיוע קבוע. מיזם חדש מתאים את הסיוע לצרכיו של כל נזקק וחוסך המון לקופת המדינה.

שמעון כהן , כ"ט בחשון תש"פ

דרושה התאמה
דרושה התאמה
צילום: iStock

בשבוע הבא יצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לקראת היום המיוחד שוחחנו עם אפרת שטרן, ראש תחום שירותים אישיים בג'וינט ישראל "מעבר למגבלות", על יוזמות חדשניות שיכולות לסייע מאוד לבעלי המוגבלויות ואפילו תוך חיסכון תקציבי לקופת המדינה.

שטרן מסבירה את המיזם המקודם מזה כשנה וחצי על מנת להתאים את הישרות הניתן לאנשים עם מוגבלויות לצרכיהם האמיתיים. "אנשים עם מוגבלות זכאים לשירותים שונים על פי סוג המוגבלות. על מוגבלות פיזית מקבלים שירותים מסוימים ועל מוגבלות נפשית מקבלים שירותים מסויימים, אבל הם לא בהכרח משתמשים בכל הסל. התוצאה היא שלא תמיד מקבלים את השירותים שצריכים אותם. הרבה אנשים נופלים בין הכיסאות. מדובר במגוון שירותים לאנשים עם מוגבלות. לא תמיד השירות מותאם לצרכיו של האדם, ולכן יש מי שמעדיפים לא להשתמש בשירותים או להשתמש בחלק מהשירותים".

עוד מציינת שטרן כי "לעיתים יש יותר ממוגבלות אחת. הצירוף השכיח הוא מוגבלות פיזית ומוגבלות נפשית,, ובמציאות שכזו לא תמיד יש ממשק והתאמה בין מעניקי השירותים השונים ברשויות השונות.

על מנת לפתור את המצוקה הזו חברו משרדי הממשלה הרלוונטיים והג'וינט להכנתה של תכנית המוגדרת לפי שעה כפיילוט המבקש לתת לזקוקים לכך מגוון של מענים על פי התאמה אישית.

"תכנית תקצוב אישי סוברת שאדם צריך לקבל תמיכה לפי מה שהוא זקוק ולא לפי סוג המוגבלות. אנחנו מקיימים ראיון שלפעמים המשפחה שותפה לו, מזהים את המקומות שבהם הוא צריך עזרה ובונים לו תכנית אישית שמורכבת גם ממענים שקיימים היום וגם מענים שלא קיימים".

"לדוגמא, אדם שהיה מתפרנס מאיסוף בקבוקים למחזור והיה צריך סיוע בכלי תחבורה וכלי קיבול לאיסוף הבקבוקים. במסגרת התכנית נתנו לו סיוע חד פעמי של תלת אופן". סיוע שכזה מעולם לא היה בסל השירותים הניתנים לאנשים בעלי מוגבלויות, אך בהתאם לצרכיו של אותו אדם הוא ניתן.

עוד מוסיפה שטרן ומזכירה את מתן שירותי הפנאי. "יש מגוון רחב של שירותי פנאי לאנשים עם מוגבלות, אבל אין אפשרות להצטרף לשירותי פנאי אוניברסאליים. כולנו רוצים להרגיש שייכים לקהילה ולהשתלב במקום כמו חוג מוסיקה או מכון כושר כמו כל אדם, אבל שירותי המדינה לא אפשרו את זה. אנחנו מאפשרים זאת".

את היזמה מגדירה שטרן כמציאות שבה "הסל האישי הולך אחרי האדם", ולדבריה התגובות מוכיחות שביעות רצון רבה לצד יעילות תקציבית, כלומר חיסכון לא מבוטל משום שמדובר במימוש הדרגתי של הסיוע ולא מתן של כל הפרמטרים כיחידה אחת למי שלא תמיד זקוק להם.

באשר לעלותם של אנשי המקצוע הכרוכים למיזם היא אומרת שאמנם מתווסף איש מקצוע אחד לתמונת הסיוע, אך עלותו היא לאין ערוך נמוכה מזו של מכלול הסל.

"לא מדובר רק ביעילות כלכלית בגלל המימוש ההדרגתי, אלא שאנחנו רואים שיש שירותים שאנחנו נותנים והמדינה לא יודעת לתת אותם והם מאוד מדויקים". דוגמא לכך מציגה שטרן בשירותים המאפשרים תעסוקה מהבית, כפי שהקדמה מאפשרת כיום. עוד היא מציינת כי רמת האינטנסיביות של התמיכה יכולה לרדת עם הזמן לנוכח המיומנויות הנרכשות על ידי מקבל הסיוע והשירות.

אם כן מדוע הפרויקט עדיין מוגדר רק כפיילוט ולא כמהלך כולל? "זו תפיסה חדשנית שדורשת שינוי של מערכות קיימות, אבל מעבר לכך יש עוד הרבה למידה, ומלווה אותנו מחקר שאנחנו לומדים את התוצאות והמשמעויות שלו. צריך לבנות מגנוני רכש וארגון כדי שהשירות יהיה מיטבי".