לימוד תורה צעיר ולא בכפייה

תחרות היצירה התורנית לבני נוער יוצאת לדרכה. היעד: מחקר תורני הלכתי עצמאי מתוך החוויה האישית של תלמידים. ההישגים עד כה מרשימים.

שמעון כהן , כ"ט בחשון תש"פ

ללא כפייה
ללא כפייה
צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

ללא כפייה. בר שלום

בראיון לערוץ 7 מספר אחראי תחום "תורת חיים" רשת אמי"ת, אלעד בר שלום, על תחרות היצירה התורנית היוצאת לדרך בימים אלה בהובלת רשת אמי"ת ומבקשת להביא תלמידים מכל רחבי הארץ לחקור בנושא תורני הקרוב לליבם.

התחרות מתקיימת בשיתוף קריית החינוך אמי"ת המר רחובות, בהובלת רכז המצוינות אסף סירי והמנהל עפר ארן.

את דבריו פותח בר שלום בהדגשת שיתוף הפעולה עם מנהל החמ"ד והפיקוח על הוראת תורה שבעל פה, "התחרות מתקיימת זו השנה הרביעית כשהמטרה היא לחבר תלמידים ברשת ומחוצה לה ללימוד תורה כמשהו שהוא חלק טבעי מהחיים שלהם".

"ברשת שלנו שמנו את מונח תורת החיים כיעד, להפוך את תורת החיים ללב הפועם של הרשת ואחד המיזמים הוא התחרות שפונה לכלל התלמידים מהחטיבה העליונה ועד י"ב ושולחת אותם לאתגר, לבחור נושא קרב לליבם בעל היבטים הלכתיים אמוניים, תחקרו אותו יחד עם מורה מלווה ותציגו מאמר שידגיש היבט חדש ומעניין שלכם, שיוצא מתוך החיים האישיים שלכם".

בדבריו מתאר בר שלום את ייחודיותו של הפרויקט ככזה היוצר קהילה חינוכית לומדת שבה "תלמידים ומורים לומדים יחד מה שבאמת מסקרן אותם ולא מה שיש בתכנית לימודים שמישהו הגדיר מבחוץ. מהנקודה הזו אנחנו רוצים שתתחיל הלמידה".

בר שלום מציג מספר דוגמאות מהעבר: "בשנה שעברה היו שני אחים מירוחם שנולד להם אח עם תסמונת דאון, והם חקרו היבטים הלכתיים לגבי החובות ההלכתיות שלו כילד שיגדל עם התסמונת. כל המשפחה הייתה שותפה לחקר הזה. ראינו איך הם חוקרים כמשפחה כשמורה של הרשת מלווה אותם, לא נושא תיאורטי אלא משהו שנובע מתוך החיים שלהם. הרמה הייתה גבוהה מבחינה הלכתית וזה היה גם מרגש".

"הייתה תלמידה מעמי"ת רחובות שאביה נפטר שנה ומשהו לפני התחרות, והעסיקו אותה חובות האב על הבן שחלות על אחיה שעמד להגיע לבר מצווה באותה שנה", ממשיך בר שלום ומספר גם על הקשר המיוחד והמרגש שנוצר תוך כדי עבודה בין התלמידה והמורה. "העיסוק היה תורני הלכתי, אבל נוצר סביב זה שיח אישי מרגש. ההלכה מתבררת כמשהו חי שנותן מקום לדברים האישיים של התלמידים ולא רק משהו שנמצא בספר. מגיעים ללמידה ההלכתית בספר והמפמ"ר עובר על העבודות שהן ברמה גבוהה, אבל הן נובעות ממקור אישי".

על כל אלה שאלנו אם המיזם מביא לעולם הלימוד גם את מי שלא נמצא ממילא עד כה בעולמם של התלמידים הדוגרים. "אני סבור שגם הדוגרים לא מספיק מאותגרים בלימודי הקודש. יש דגש גדול על מצוינות באנגלית ומתמטיקה ולדעתי חסרה הכוונה למצוינות בלימודי הקודש. חשוב לנו לאתגר גם את הדוגרים בנושא הזה, ותחרות ארצית עם פרס כספי מייצרת את האתגר הזה ואת המצוינות הזו שהיא ערך גדול בעינינו. בנוסף, זה יוצר אדוות. מסביב לתלמיד שמשקיע את הזמן שלו עם מורה מלווה, יש התרגשות והתנהלות ומגיעים תלמידים לעודד אותו, וכך נוצרת סביב התחרות תחושה בבית הספר של רצון לזכות".

בחירת העבודות הזוכות היא, כך מסתבר, לא פשוטה כלל ועיקר. "זו בחירה קשה ובכל פעם השופטים חוזרים ומדייקים כדי לתת קרדיט כמעט לכל התלמידים המגישים. יש חשיבה ואכפתיות וזו נקודה מורכבת. אנחנו משתדלים לתת פרסים שונים לגילאים שונים וגם ציונים לשבח על עבודות עם היבט חזק כלשהו. בתחרות האחרונה העלינו את שלושים התלמידים שהגיעו לשלב האחרון וכולם קיבלו מגן ולחיצת יד מהמנהלים שעל הבמה".

את דבריו חותם בר שלום בהזמנה לתלמידים ברשת אמי"ת ומחוצה לה להצטרף למיזם ולתחרות, ומבטיח את התגייסות הרשת להתאים מורה מלווה לכל תלמיד שמתמודד.