הקשר המפתיע בין סרטן והשתלות איברים

סרטן העור שכיח יותר בקרב מושתלי איברים מאשר ביתר האוכלוסיה. פרופ' קרסו אירח את ד"ר בתיה דוידוביץ לשיחה ששופכת אור על העור.

103FM , ל' בחשון תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

הרפואה המודרנית עברה מהפכות רבות - אחת מהן היא בתחום השתלת האיברים.

למרות הפיתוחים הרבים בתחום הזה, מערכת החיסון עדיין נוטה לתקוף את האיבר שהגיע מתורם זר, והמושתלים נאלצים ליטול תרופות שמפחיתות את פעילות מערכת החיסון, ובו זמנית גם חושפות אותן לזיהומים ולמחלות.

דווקא בגלל זה אנחנו נתקלים בגידולים ממאירים בקרב חולים מושתלים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. הגידולים הנפוצים ביותר הינם גידולי עור.

בפודקאסט 'מקדימים רפואה', הבלעדי לדיגיטל של 103fm, שוחח פרופ' רפי קרסו עם האחראית על מרפאת העור למושתלי איברים בבית החולים בילינסון, ד"ר בתיה דוידוביץ.

השיחה בין השניים תסייע לכם לקבל את כל המידע על הפתרונות היצירתיים בתחום, וגם: האם אמור להיות שינוי בפרוטוקול הרפואי הקיים? ספוילר: בהחלט כן.

"העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, אבל גם הכי חשוף", אמרה ד"ר דוידוביץ, "הוא מושפע מנזקי מזג האוויר, חשוף לפגעים ולחבלות, ומתפקד כחוצץ בין פנים הגוף לעולם החיצוני. אפשר להגיד שהאיברים הפנימיים נמצאים בסוג של 'כספת' - שם הטמפרטורה קבועה, וגם החומציות. בגלל זה בכל פעם שיש לנו שינוי קל בטמפרטורת הגוף אנחנו עלולים להרגיש לא טוב. בעוד שהעור מתמודד עם שינויים קיצוניים, החל מאקלים של מינוס 10 מעלות, ועד ל־40 מעלות, יש לו מנגנוני הגנה יוצאים מהכלל - אבל פגיעה ועוד פגיעה ועוד פגיעה מובילה למחלה".

לדברי דוידוביץ, מחלת סרטן העור היא השכיחה ביותר בקרב האדם הלבן, והדבר משפיע על מושתלי איברים שמקבלים תרופות אימונו־סופרסיביות, אשר מצמצמות את פעילותה של המערכת החיסונית בכדי שחלילה לא תפגע באיבר המושתל: "יכולת ההתגוננות של הגוף מפני זיהומים יורדת, ואיתה מתגלה קושי לאתר תאי סרטן קטנים בגופנו שאותם המערכת החיסונית הורגת, עוד לפני שאנחנו בכלל מודעים".

כך נוצר מצב שבו בביה"ח בילינסון יש מרפאת עור המיועדת למושתלים בלבד. זאת, לדברי הרופאה המומחית, "בגלל הסיכון המוגבר שלהם". היא הוסיפה כי "בכדי שזה יעבוד אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה מלא עם הרופאים של המושתלים. בין אם מדובר במושתל כבד או כליה - ככל שהרופא ייתן פחות תרופות לדיכוי חיסוני אנחנו נראה פחות תופעות של סרטן עור בקרב החולים והמושתלים".

אז מה אפשר לעשות בכדי להישמר מפני המחלה המסוכנת למושתלים? "אני תמיד אומרת לעשות חשבון לשמש, ולדחות דברים שאפשר לדחות לשעות נוחות יותר. כל אחד יכול למצוא את מקדם ההגנה המתאים לו, להשתמש בבגדים העשויים מבדי 'דריי פיט' שמנדפים את הזיעה מצד אחת, ואוטמים את העור לקרני השמש מצד שני, וכמובן לפנות לרופא לבדיקה שנתית, כמו כלל האוכלוסיה, ובכך למצוא נגעים טרום־ממאירים במהירות, ולטפל בהם".

לאחר שד"ר דוידוביץ פרשה בפניו את משנתה, התעניין פרופ' קרסו האם יש מטופלים שלהם יעניקו טיפול אחר.

"יש היום אנשים שיותר חשופים לסרטני עור. אותם אנשים בהירים, מזרח־אירופאיים, ג'ינג'ים. האם במסגרת הטיפולים שמדכאים את מערכת החיסון יש ארגז כלים שמאפשר לרופא המטפל להתמודד עם מצבים מסוג זה?", שאל. תגובתה של הד"ר לא איחרה לבוא: "כשאני מוצאת גורמי סיכון כאלה בעור הביקורות שלנו יתבצעו לעיתים יותר קרובות. מעבר לזה יש קבוצות טיפול שונות, ובייעוץ עם הרופא אוכל לבדוק כיצד להוריד את המינון מעט, זאת מבלי להפסיד את האפקט הטיפולי".

עוד הוסיפה: "בוודאי שהאיבר המושתל הוא בראש שמחתנו ואנחנו רוצים לשמור עליו, אבל מה לעשות שיש גם בן אדם מסביב?".

בהמשך שוחחו השניים על השינוי במשלב האימונוסופרסיה, מדכאי חיסון, והקושי באיזון כשהמטרה היא שמירה על מערכת החיסון ובו בזמן על האיבר המושתל.

כששאל פרופ' קרסו את ד"ר דוידוביץ עד כמה הזמן הוא פקטור מבחינת הטיפול בתרופות מדכאות חיסון אמרה הד"ר כי מושתלי אברים רבים חושבים שזה שהם מושתלים יותר מ־20 שנה זה בסדר, אבל ככל שמערכת החיסון יותר מדוכאת כך עולה הסיכוי לסרטן העור.

"לא תמיד הייתה מודעות לנושא", סיפרה ד"ר דוידוביץ, "ולמעשה המרפאה שלנו בבית החולים בלינסון ונפתחה בשנת 2008 היא הראשונה שנפתחה בישראל לטובת הנושא הזה".

אז מה קורה במידה ובכל זאת מגלים נגע ממאיר בשלבים ראשוניים? ההמלצה היא ללכת להליך כירורגי, ולכרות את הגידול, "אם כבר פספסנו את השלב של הטרום ממאיר, או שעשינו את הטיפול, אבל מישהו ברח לנו הלאה - הטיפול המומלץ הוא כריתה של הגידול בשוליים נקיים". לפי דבריה עלינו לבצע את העניין ללא רחמים, ופחות לייחס חשיבות לצד האסתטי, כי אחרת עלולים להתמודד חלילה עם גידול חוזר.

ד"ר דוידוביץ התייחסה לנושא ההשתלות, והשניים המליצו למאזינים לחתום על כרטיס אדי, "יש בארץ תנועה מאוד גדולה של אנשים שתורמים באופן אלטרואיסטי, וללא שום מטרת רווח. את אחת העמותות הגדולות בארץ בתחום ההשתלות הקים אדם שהוא עצמו מושתל כליה, ובכל פעם שהוא מגיע אלינו לבדיקה הוא אומר שאם ימשיך לדבר איתנו עוד קצת אנחנו כבר נעמוד בתור בכדי לתרום כליה. לא פעם אני משוחחת עם רופאי עור למושתלים מארצות אחרות, ויודעת שמדובר בדבר שאין לו אח ורע בעולם".

לסיום שאל פרופ' קרסו מה המסר שלדעתה של ד"ר דוידוביץ יש להעביר להעביר למושתלי איברים שמקבלים טיפול אימונוסופרסיה, ולדבריה הם קיבלו מתנה מדהימה, "זה לא מובן מאליו, ויש רק מעט חולים שזוכים לזה. רשימות ההמתנה הולכות ועולות, ולנו יש התחייבות מוסרית מעבר לעצמנו, עלינו להקשיב להצעות הרופאים, ליטול את התרופות בזמן, ולגשת לביקורת השנתית אצל הרופא, ובמרפאת העור היעודית למושתלי איברים. לדעתי שינוי קל באורח החיים יכול להשפיע, ולכן חשוב לי להדגיש שמעבר לכל זה צריכה להיות מודעות להגנה מפני השמש".