משה ליאון: אני ראש העיר של כולם, גם של עיסאוויה

ראש העיר ירושלים משה ליאון מגיב לטענות על אפליה כביכול של תושבי עיסאוויה ומספר על ההשקעות הרבות של העירייה בשכונה הערבית.

משה ליאון , ב' בכסלו תש"פ

משה ליאון
משה ליאון
צילום: חזקי ברוך

הערב מתחת לביתי, וגם בישיבת מועצת העיר ביום חמישי, עולים דברים שאינם מדוייקים בלשון המעטה, ואף חוטאים למציאות ולעובדות.

כן, המרצע יצא מהשק. עיסאוויה זה רק כלי. כלי בידי סיעת התעוררות שפשוט לא מצאו כל טיעון ענייני נגדי וכנגד הקואליציה החזקה והיציבה שבראשה אני עומד. אז פשוט התחילו להתסיס את תושבי עיסאוויה. אולי זה יתן להם קרדום לחפור בו. אבל לא. כי המציאות אחרת.

יש לכאורה ביקורת נגדי אישית ונגד פעילות עיריית ירושלים בכפר עיסאוויה. מתארים בה את החיים בשכונה כ"גיהנום", אותו מחוללת "האלימות המשטרתית", ואף קובעת שאני יודע ש"ההפחדות של דורון ידיד (מפקד משטרת המחוז) בנוגע לתאי טרור מסוכנים בעיסאוויה ובקבוקי תבערה שמושלכים על הכביש למעלה אדומים הן קשקוש".

אינני מאשים איש, פשוט כי זו עבודתה של המשטרה. אולם מכמה עובדות לא ניתן להתעלם. לא פעם נהגים סופגים אבנים ובקת"בים שמיידים מהשכונה על רכביהם בכביש ירושלים-מעלה אדומים ואזור מנהרת נעמי שמר, או אפילו שופכים שמן בכוונה על הכביש. (אירוע שנגמר בתאונת שרשרת גדולה).

עובדי בית החולים 'הדסה' בהר הצופים, שגם עליו מושלכים בקבוקי תבערה בעוד תושבי השכונה זוכים בתוכו לטיפול רפואי מסור.

תושבי שכונת הגבעה הצרפתית הסמוכה, הסובלים קשות מהעבריינים באזור, הפורצים למכוניות ולדירות ונוהגים בפראות בכבישים הצרים, או לסטודנטיות של קמפוס הר הצופים הסובלות אף הן מהטרדות חוזרות ונשנות.

באופן היסטורי, מדובר בשכונה בה החמולות מסוכסכות, מעט מאד אחריות קהילתית וסולידריות. מה שמקשה על הרשויות להתנהל איתה. האזור מתאפיין בהפרות סדר נרחבות, שמחולליהן הם גיבורי התרבות ומושאי החיקוי של נערי השכונה.

דוגמה לנקודת חיכוך קבועה איתם היא דרישתם שהאמבולנסים שהם מזעיקים יכנסו לשכונה ללא ליווי משטרתי. נהגי מד"א, הסופגים מהם אבנים דרך קבע, מסרבים להיענות לקריאות מהשכונה ללא הליווי.
האם עליי להורות להם להיענות לדרישת התושבים ולהיכנס ללא ליווי? אני סבור שלא.

על אף כל זאת, ברור לי שכראש העיר חלה עליי החובה והאחריות להעניק לשכונה את השירותים העירוניים שהיא זכאית להם. באופן מיטבי וראוי כמו כל שכונה בעיר.

אז בואו נראה מה עשיתי שם:

בימים אלו אנו מקדמים במרץ תוכניות לארבעה מתחמי תעסוקה גדולים במזרח ירושלים, שיניבו במצטבר אלפי משרות. אחד מהם נבחר לקום בעיסאוויה, על אף הבנייה הבלתי חוקית הנרחבת במקום, בין היתר כדי להעניק אופק חיובי לשכונה ולתושבים.

התושבים ביקשו הקמת גינה גדולה בכניסה לשכונה, עם שולחנות, ספסלים, מתקני שעשועים וספורט. הנחיתי להיעתר לבקשה והפרויקט בתכנון מתקדם.

התושבים ביקשו גם כביש טבעת היקפי, כדי להקל על העומס התחבורתי. גם כאן האתגר מורכב עקב בנייה בלתי חוקית לאורך כל תוואי הכביש המבוקש. גם כאן נעתרתי תוך שינוי התוואי, כדי להימנע במידת האפשר מהריסת בנייה בלתי חוקית.

יודגש שמדובר בהשקעות גדולות מאד במונחים עירוניים. אין הרבה שכונות בעיר הזוכות לכך.

לעיסאוויה החלטנו לתת. ונציגי התושבים, המרכיבים את המנהל הקהילתי, מנהלים את התהליך, הגם שבקושי רב: פעמיים הופעלו מבנים בשכונה ששימשו לפעילות המנהל הקהילתי, ולצערי, פעמיים המבנים נשרפו.

על אף זאת, אנו נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים של בניין גדול ומפואר בן שבע קומות, שישמש את השכונה ויכלול את המנהל הקהילתי החדש ואת כלל השירותים. נקווה שישרת את השכונה לאורך זמן.

לסיכום. אני ראש העיר של כל תושבי ירושלים ולכן מקפיד לפעול מתוך אמונה ואחריות כוללת. שכונת עיסאוויה היא בירושלים, ויש לי מחוייבות ברורה לטיפוחה ולרווחת תושביה, וכמובן להקצאת קשב ומשאבים. אני עושה זאת באהבה ובשמחה. רק מבקש מהתושבים ליהנות מזה אבל גם לשמור על זה.
אנחנו כאן בשבילכם, אנא תהיו אתם עבורכם בשבילנו גם.

אז חברי התעוררות, שתו כוס מים, קחו אוויר, הכל בשליטה, ולא בזכותכם.