שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ג'ויה סקפה שפירא, גזרה עונש של 58 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי, פיצויים לנפגעים וקנס בסך 20 אלף ש"ח על דוד גולן, שהורשע בביצוע "עוקץ היהלומים.
גולן הורשע בעשר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובשני תיקים נוספים הורשע בגין קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף.
על פי הכרעת הדין, גולן נהג לנצל את כישורי השכנוע שלו, ובאמצעות שורה של מצגי שווא גרם לאנשים שניקרו בדרכו, מרביתם בני המגזר החרדי, להעביר לידיו סכומי כסף כהלוואה כביכול, לצורך ביצוע עסקה לרכישת יהלומים, לעיתים בתמורה לפיקדון בדמות יהלומים מזויפים.
לאחר קבלת הכספים נהג הנאשם להיעלם ולהפסיק להשיב לשיחותיהם של אלו שהעניקו לו את "ההלוואות".
השיטה של גולן עבדה כך: הוא נהג לפנות ברחוב אל עוברי אורח בעלי חזות חרדית ולשאול היכן יוכל למצוא רב שיפסוק לו בהלכות ריבית. כאשר התעניינו הנשאלים במה מדובר סיפר להם גולן כי הוא מתעסק ביהלומים וכי נקרתה לפתחו הזדמנות לעסקה, אשר את מרבית רווחיה הוא מעוניין לתרום לצדקה אך חסר לו סכום כסף לצורך ביצוע העסקה. בהמשך לכך טען כי הוא מחפש רב על מנת להיוועץ עמו בהלכות ריבית, שכן מצא אדם המעוניין להלוות לו את הסכום הדרוש בריבית.
לאחר שרכש גולן את אמון הנשאלים, הוא שכנע אותם למסור לידיו את סכום הכסף החסר כביכול לעסקה, לעיתים כהלוואה ולעיתים כשותפות בעסקה, כשהוא מבטיח להשיבו בתוך מספר ימים. בכדי לחזק את אמונם נקט מפעם לפעם צעדים נוספים כגון מסירת יהלומים מזויפים כפיקדון או חתימה על שטר עסקה תוך מסירת פרטים כוזבים.
בעקבות מצגי שווא אלו, קיבל גולן במרמה מקורבנותיו סכומי כסף בסך כולל של כ-140,000 ₪ (לאחר צירוף שני תיקים נוספים בהם הורשע בקבלת דבר במרמה) אשר מתוכם לא השיב דבר לנפגעים עד יום מתן גזר הדין.
עו"ד גיתית גלבוע, מפרקליטות מחוז ירושלים: "בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר ממושך נוכח התנהלותו המרמתית לאורך שנים ארוכות, פגיעתו החוזרת ונשנית בחברה והעובדה שביצע עבירות גם בשעה שהתנהלו נגדו הליכים משפטיים. בנוסף הדגיש בית המשפט את החשיבות בהטלת עונש כספי אשר יהווה פיצוי מסוים למתלוננים ויבטא את חוסר הכדאיות הכלכלית בביצוע העבירות".
בית המשפט קבע כי יש לראות בחומרה את מעשיו של גולן לנוכח השיטתיות של המעשים, החזרה עליהם, סכומי הכסף הגדולים שהתקבלו במרמה ומידת ההשקעה שהשקיע הנאשם בתכנון העבירות ויצירת מצגי השווא.
בגזר הדין כתבה השופטת סקפה שפירא כי "הנאשם הגה את תכניתו העבריינית והוציא אותה אל הפועל לבדו. המעשים בוצעו בצורה שיטתית ומתוחכמת, שדרשה ממנו מידה רבה של תעוזה ויצירתיות. הנאשם, שהצטייד בלבוש ואביזרים מתאימים לביצוע העבירה, בחר בקפידה את קורבנותיו, השייכים כולם למגזר החרדי והפגין ידע בנושאי הלכה ובדמויות בולטות בעולם החרדי, שסייעו לו לרכוש את אמון הקובנות. הנאשם ניצל את תרבות הערבות ההדדית וגמילות החסדים הנוהגת בקרב הציבור החרדי, וקיבל במרמה כספים גם מקורבנות אשר חלקם היו מבוגרים מאוד, חלקם- הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם והם לוו בעצמם כספים כדי להלוות אותם לנאשם".