פריט היסטורי נדיר
פריט היסטורי נדירצילום: בית המכירות הפומביות 'קדם'

בית המכירות "קדם" בירושלים הסיר את פנקס בית הדין הרבני מברגן בלזן מרשימת המכירה הפומביות שלו בעקבות פנייה של יוצאי העיר.

"הצלחנו להגיע להסדר עם המוכר. השאיפה שלנו היא שהפריטים ההיסטוריים שעוברים דרכנו יגיעו למוסדות לאומיים או מוסדות תרבות למען הציבור, גם כשהדבר נוגד את האינטרס הכלכלי שלנו", מסר בית המכירות.

נזכיר כי בשבוע שעבר נחשף פנקס בית הדין להיתר נישואי עגונות ועגונים של מחנה ברגן בלזן, ובו כ-85 מעשי בית דין, המתירים לעגונות ולעגונים ניצולי השואה להינשא בשנית.

הפנקס, שנכתב עם סיום המלחמה, מהווה תיעוד ראשוני על השמדת יהודי אירופה בתקופת השואה.

על מנת להתיר את העגונות והעגונים נזקקו הרבנים לחקור באופן יסודי את דרכי ההשמדה וביררו היטב את סיכויי ההינצלות מהאירועים השונים. הרבנים היו הראשונים שגבו עדויות מניצולי השואה סמוך מאוד לאחר סיום המלחמה, בעוד הזכרון טרי וכואב.

בעדויות מוזכרים כל מאורעות השואה וזוועותיה: האקציות והסלקציות, חיסולי הגטו וצעדות המוות, תאי הגז והקרימטוריום, מוות ברעב וביריה, ועוד. באחת העדויות מסופר על נישואין פיקטיביים שנערכו בגטו בניסיון להימנע משליחה למחנות.

צילום: בית המכירות הפומביות 'קדם'

במקום אחר נכתב כי מבלוק החולים באושוויץ לא שרד אף אחד בחיים. באחת העדויות מתואר כיצד הודיע הבעל זמן קצר לפני שנהרג את שמו ואת שם מקומו לאסיר אחר, באמרו שיש לו אשה ושני ילדים. בעדות אחרת מתואר אדם שנפטר במהלך צעדה ולא ניתן היה לקברו כי היו חייבים לצעוד הלאה, ועוד מקרים מזעזעים המספרים על גורלם המר של היהודים במחנות ההשמדה. בעדויות מתועדים יהודים מערים ואזורים שונים בפולין וליטא שנשלחו למחנות אושוויץ, טרבלינקה, ברגן בלזן, ועוד.

הפנקס נכתב על גבי ספר טכני בגרמנית, ששימש את הרבנים לצורך המטרה החשובה, כאשר בראש כל עמוד נכתב שם המדובר או המדוברת. תחילה מופיעה גביית העדות, כשהיא חתומה על ידי גובי העדות, ולאחר מכן היתר הנישואין החתום על ידי הרבנים המתירים. בין הרבנים החותמים: רבי יואל היילפרן, רבי ישראל אריה זלמנוביץ, רבי יששכר בעריש רובין ורבי יצחק גליקמאן.

הרבנים פעלו בשיתוף עם רבי שלמה דוד כהנא שישב בירושלים ומיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החל להיערך לקראת היתר עגונות מהארצות שבהן התחוללה המלחמה. הוא ניסח היתר עגונות עקרוני שיוכל לשמש ברבים מהמקרים, והחל לגבות עדויות ולהתיר עגונות. במהלך המלחמה כ-3,000 מעגונות מלחמת העולם השנייה ומעולם לא אירע לו מקרה שהתיר עגונה והבעל שב בחיים לאחר מכן.

רבי יואל היילפרן מיאסלו, אשר שלושת ילדיו נרצחו בשואה, כיהן כרב במחנה ברגן בלזן ופעל שם רבות בתקנת העגונות. בשנת תש"ח היגר לארצות הברית וכיהן ברבנות בבראנזוויל. חיבר את הספר "אוסף תקנות עגונות".

רבי יצחק גליקמאן, כיהן כרב במחנה ברגן בלזן, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כרב בעיר חולון. בספרו 'רסיסי תורה', הדפיס תשובות של הרב כהנא בעניין עגונות, מתקופת היותו בבית הדין לענייני עגונות בברגן בלזן. בספרו 'שואה ותקומה' הדפיס הרצאות ועיונים על תקופת השואה, ובספרו 'ברכת אמונה' דן בהרחבה במצוות קידוש השם וביחס לשואה ולמאורעות הזמן.

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם', מציין כי "מדובר בפריט היסטורי נדיר בעל ערך יוצא דופן שהתגלגל לידינו, זהו פנקס יחיד במינו המהווה ייצוג חשוב למאמצים הגדולים שהיו לאורך כל ההיסטוריה בקיום מצוות התרת עגונות, ובנוסף מהווה סמל ואות לעם ששרד את התופת הקשה מכל והמשיך הלאה בכל הכוח".