איתן כבל
איתן כבלצילום: הדס פרוש, פלאש 90

מפלגת העבודה גשר ומרצ מתאחדות לריצה משותפת תחת הפתק 'אמת'. על מה שנראה כקרש ההצלה של מפלגת העבודה שוחחנו עם חבר הכנסת לשעבר מטעם המפלגה, איתן כבל, הנשמע תומך מאוד במהלך האיחוד לנוכח המציאות החדשה בשמאל.

"בנסיבות המתקיימות אחת משתי המפלגות הייתה נעלמת או שאפילו שתיהן", הוא אומר. "אלה הנסיבות שבגללן האיחוד הזה קורה". עם זאת הוא מבהיר כי בהחלט יתכון מצב שבו מספר המנדטים של שתי המפלגות לא יעלה ומאחר ומדובר בחיבור טקטי בלבד הרי שבגוש השמאל יברכו גם על שמירת מספר המנדטים הקיים. לדבריו מספר המנדטים של הרשימה המאוחדת בשמאל יכול גם לרדת ל-6 או 7 מנדטים, אך מאחר והמגמה היא הצלת הגוש ולא רק הצלת המפלגות עצמן הרי ש"זו הדרך היחידה שעומדת לנגד עינינו".

ואולי נכון היה לראות את מפלגת העבודה חוברת ל'כחול לבן'? כבל מסכים שאכן העמדות של עמיר פרץ ובני גנץ אינן רחוקות אלה מאלה, אך קיים היה חשש של אבדן 2-3 מנדטים, כפי שאירוע לליכוד אחרי החיבור עם כחלון.

"כמו החיבור של כחלון שלא נתן את התפוקה המקווה בליכוד, כך יכול להיות גם אצלנו. הרצון הוא שהגוש לא יצטמק ולכן זה היה נכון", הוא אומר ואינו מזלזל באפשרות שהאיחוד יביא למעבר של מנדטים לכיוון 'כחול לבן' אך להערכתו הקולות שיעברו ל'כחול לבן' ממילא היו עושים זאת או שכבר עשו זאת.

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס הגדירה את המהלך כהוכחה לכך שהעבודה-גשר מתנהלים כמבוגר האחראי של מערכת הבחירות הזו, ואיתן כבל מסכים להגדרה. לדבריו "אם החיבור הזה לא היה מתקיים לראשונה בחיי לא הייתי מצביע עבודה".

"אין ספק שמדובר בדרמה. יש כאן מהלך שקורה כבר כמה שנים. שיאו היה לפני שנה ויומיים כאשר נאמתי את הנאום בועידת מפלגת העבודה כשהבנתי שתם עידן. לא שמעו לקריאתי לעשות את הפעולות הדחופות שנצרכו כדי להעלות את הראש מעל המים", אומר כבל וחוזר על קריאתו לנופף באידאולוגיה של מפלגת העבודה ולא לראות בהצבת משיח-גנרל בראש המפלגה כמענה לרצון הבוחרים. "זו שטות גמורה", הוא אומר על הצבת גנרלים בראש המפלגה.

"הצבנו אלטרנטיבה", הוא אומר. "האמת היא שאנחנו יותר מפסידים מאשר שהימין מנצח אותנו, כי אנחנו שוגים שיבוא המשיח, אותו גנרל שיציל את הגוש. נהיינו משיחיים לגמרי בעניין הזה והפקרנו את הזירה האידאולוגית. העובדה היא שאנחנו לא מצליחים לאתגר ולשכנע את הציבור שבמרכז ימינה. לא יספיק מהלך שאומר רק 'רק לא ביבי'. זה לא יחזיק מים. זה קמפיין נקודתי שיכול להיות חלק מקמפיין. צריך לספר מה אנחנו באמת ולמה איתנו יהיה אחרת. זו עבודה קשה מאוד כי יותר קל להגיד 'רק לא ביבי' מאשר לשכנע למה דווקא אנחנו ראויים להוביל את מדינת ישראל".

לדחיקתה של סתיו שפיר מהרשימה המאוחדת בשמאל מתייחס כבל באדישות מסוימת. "בחייכם, זה חלק מהחיים הפוליטיים. גם אני חטפתי". באשר להגדרתה כמייצגת את הקול הצעיר בשמאל הוא מפטיר ש"אם הדברים היו נכוחה כנראה שזה היה בא לידי ביטוי, אבל זה לא בא לידי ביטוי. אם היא שתעמוד בפני חיבור כן או לא אז עדיף שיהיה חיבור גם בלעדיה".

עם זאת הוא מוסיף ומציין: "הייתי שמח אם היא הייתה חלק מהמהלך, למרות העזיבה שלה את מפלגת העבודה. אצלי למרות הביקורת מעולם לא עזבתי את מפלגת העבודה. לא ראיתי בפוליטיקה תחנת רכבת שבה עולים כשרוצים ויורדים כשרוצים".

את הפגם הגדול ברשימה המאוחדת של השמאל מוצא איתן כבל בדחיקתו של חבר הכנסת עיסאווי פריג' למקום ה-11. לטעמו יש בטענתו של פריג' שבכך מרצ מבהירה שהיא מוותרת על הקולות הערבים הרבה ממש.

"זו הטעות הגדולה שנעשתה בחיבור הזה. עיסאוי פריג', חברי כאח לי, היה צריך לקבל מקום של כבוד בחמישייה הראשונה. לצערי זה לא קרה. הוא צודק. המשמעות היא שערביי ישראל, שכבר ככה לא ראו במפלגת העבודה בית, וראו במרצ סוג של בית, ועכשיו זו עלולה להיות מכה לא פשוטה. בלעדיהם זה יהיה קשה מאוד".