מבחני פיזה
פערים משמעותיים בין תלמידים יהודים לערבים

שר החינוך הרב רפי פרץ החליט למנות צוות בדיקה שיבחן את הנסיבות שהובילו לירידה החדה בהישגים של התלמידים בחברה הערבית.

אורלי הררי , ה' בכסלו תש"פ

רפי פרץ ושמואל אבואב
רפי פרץ ושמואל אבואב
צילום: קובי ריכטר/TPS

ארגון ה- OECD מפרסם היום (ג') את ממצאי מבחני פיזה שהתקיימו ברחבי העולם ובישראל בשנת 2018.

מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" - רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם.

במחזור פיזה 2018 השתתפו 79 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 37 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2018 בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים הלומדים ב-174 בתי ספר. מבין התלמידים במדגם,5,516 לומדים בכיתה י', 1,052 בכיתה ט' ו-55 תלמידים נוספים הלומדים בדרגות כיתה אחרות.

המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים – קריאה, מתמטיקה ומדעים. ב-2018 הושם דגש על אוריינות קריאה. המבחנים הועברו באופן ממוחשב במרבית המדינות ובכללן ישראל, מה שמאפשר להרחיב את יריעת הנושאים והמיומנויות שמחקר פיזה יכול להעריך. תחום נוסף שנבחן – מיומנויות גלובליות, ידווח על ידי הארגון הבין-לאומי במועד מאוחר יותר.

מניתוח הנתונים עולה כי הפערים בהישגי התלמידים התרחבו ובישראל הפערים הגדולים ביותר מבין כל המדינות אשר השתתפו במחקר.

הישגיהם של דוברי העברית גבוהים מאלה של דוברי הערבית בכל שלושת תחומי האוריינות. הפער בין הממוצע של דוברי עברית והממוצע של דוברי ערבית עומד על 144 נקודות באוריינות קריאה, 111 נקודות באוריינות מתמטיקה ו-116 נקודות באוריינות מדעים. כאשר בוחנים תלמידים מכל אחד ממגזרי השפה בנפרד עולה כי ממוצע דוברי העברית דומה לממוצע ה-OECD (כ-490 נקודות), ובקריאה אף גבוה ממנו (506 לעומת 487 נקודות, בהתאמה). ממוצע דוברי הערבית נמוך מממוצע ה-OECD. פערים אלה מציבים את ישראל מתחת לממוצע של מדינות ה- OECD.

ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל אחד משלושת תחומי האוריינות.

באוריינות קריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 470 נקודות לעומת 487 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-37 במדרג 77[1] המדינות שהשתתפו במחקר.

באוריינות מתמטיקה הציון הממוצע של ישראל הוא 463 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-41 במדרג 78 המדינות שהשתתפו במחקר.

באוריינות מדעים הציון הממוצע של ישראל הוא 462 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל במקום ה-42 במדרג 78 המדינות שהשתתפו במחקר.

שיעור התלמידים המצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד זהה (3%) לזה שבממוצע ה-OECD, ואילו שיעור התלמידים המתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד גדול (22%) מזה שבממוצע ה-OECD בישראל לעומת 13% בממוצע ה-OECD.

בכל תחומי האוריינות נרשמו פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית, לטובת דוברי העברית, 144 נקודות באוריינות קריאה, 111 נקודות באוריינות מתמטיקה ו-116 נקודות באוריינות מדעים.

בקרב דוברי העברית 4% מהתלמידים סווגו מצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד, ואילו בקרב דוברי הערבית השיעור אפסי.

12% התלמידים דוברי העברית סווגו כמתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד, ובקרב דוברי הערבית למעלה ממחצית מהתלמידים סווגו כמתקשים בכל התחומים (53%).

מגמות בהישגי ישראל לאורך שנים

מאז 2006 נרשמה עלייה בהישגים באוריינות קריאה ומתמטיקה, העליות נרשמו עד 2012 בלבד. באוריינות מדעים לא נרשם שינוי מובהק בהשוואה ל-2006. השינויים בהישגי ישראל מ-2006 עד ל-2018 הם:

באוריינות קריאה עלייה גדולה של 31 נקודות (מ-439 נק' ל-470 נק'); באוריינות מתמטיקה עלייה מתונה של 21 נקודות (מ-442 נק' ל-463 נק'); באוריינות מדעים עלייה לא מובהקת של 8 נקודות (מ-454 נק' ל-462 נק').

בקרב דוברי העברית נרשמו עליות המשקפות את העליות בכלל ישראל, ובקרב דוברי ערבית לא נרשמה מגמה ברורה.

בהשוואה ל-2015 לא נרשמו הבדלים מובהקים באף אחד משלושת תחומי האוריינות. השינויים בהישגי ישראל מ-2015 ל-2018 הם:

באוריינות קריאה ירידה לא מובהקת של 9 נקודות (מ-479 נק' ל-470 נק'); באוריינות מתמטיקה ירידה לא מובהקת של 7 נקודות (מ-470 נק' ל-463 נק'); באוריינות מדעים ירידה לא מובהקת של 5 נקודות (מ-467 נק' ל-462 נק').

בקרב דוברי העברית כל השינויים קטנים ולא מובהקים. בקרב דוברי הערבית נרשמו ירידות גדולות ומובהקות בקריאה (29 נקודות) ובמדעים (26 נקודות), וירידה לא מובהקת במתמטיקה (12 נקודות).

הישגים בקבוצות האוכלוסייה השונות

בכל תחומי האוריינות נרשמו פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-תרבותי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. הפער בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הוא כ-80 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-65 נקודות בקרב דוברי ערבית. הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית נותרים משמעותיים גם כאשר משווים תלמידים מאותה רמה של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי.

הפערים בהישגים בין בנות ובנים שונים בקרב דוברי העברית ובקרב דוברי הערבית. בקרב דוברי העברית נמצאו פער לטובת הבנות בקריאה ופערים קטנים ולא מובהקים במתמטיקה ומדעים. בקרב דוברי הערבית, נמצא פער לטובת הבנות בכל שלושת תחומי האוריינות. בקרב דוברי העברית, הפער לטובת הבנות בקריאה עומד על 35 נקודות. בקרב דוברי הערבית פער גדול יותר לטובת הבנות – בקריאה 67 נקודות, במתמטיקה 37 נקודות ובמדעים 45 נקודות.

על רקע פרסום ממצאי פיזה 2018, הודיע שר החינוך, הרב רפי פרץ, כי החליט למנות צוות בדיקה שיבחן את הנסיבות שהובילו לירידה החדה בהישגים של התלמידים בחברה הערבית.

הצוות יבדוק לעומק שורה של נושאים, בהם: תכניות הלימודים, שיטות ההוראה, אופן השימוש בשעות הטיפוח הרבות שהועברו לשם צמצום הפערים וכן את תכנית מרום שמלווה את בתי הספר הערביים בתכניות עבודה מוסדרות. כמו-כן, יתמקד הצוות גם בחברה הבדווית בדרום שאף היא רשמה הישגים נמוכים מאד.

שר החינוך פרץ: "עם כניסתי לתפקיד הצהרתי כי אוביל את דגל צמצום הפערים זהו האתגר המרכזי היום במדינת ישראל. המציאות שהפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקנומי גבוה לנמוך התרחבו בלתי מתקבלת. אנו פועלים בכדי לתקן זאת ורק השבוע הודענו כי המשרד הרחיב את הפרויקט לצמצום פערים בפריפריה לעוד ערים ויישובים. לעניין הממצאים אודות המצב בחברה הערבית, הנתונים מחייבים אותנו לערוך בדיקת עומק.

''לנוכח תמונת המצב הנחתי את מנכ"ל המשרד למנות צוות עבודה לגיבוש תכנית מקיפה על מנת לחזק את מערכת החינוך בחברה הערבית בדגש על לימודי השפה, מתמטיקה ומדעים. חברה דמוקרטית וחפצת חיים חייבת להעניק הזדמנות שווה לכל ילדה וילד ולאפשר להם להגיע לקדמת החזית המדעית, האקדמית והטכנולוגית. זוהי משימתנו", הבהיר.

שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך: "ניתוח ממצאי פיזה מצביע על פערים עקביים בין דוברי עברית לדוברי ערבית – נתון שמחייב אותנו לשנות כיוון. בהתאם להנחיית שר החינוך יוקם צוות עבודה שיגבש תכנית מקיפה עם התייחסות דיפרנציאלית, ממוקדת ופרטנית. צוות העבודה יהפוך כל אבן, ייבחן את תכניות הלימודים, את יעילות הקצאת המשאבים, ואת האופן שבו נעשה שימוש באלפי שעות הטיפוח שניתנו. נייעל, כמו כן, את תהליכי השבחת איכות ההוראה, ונמשיך לצאת באופן שוטף לשטח - כדי לבחון מקרוב את קצב התקדמות התלמידים. ממצאי המיצ"ב, בקרב דוברי הערבית, כבר מעידים על מגמה חיובית, וצוות העבודה יילמד וינתח את נתוני הפיזה החדשים, כדי לשפר, לייעל ולמקד את תכניות העבודה, את שיטות ההוראה ואת תכניות הלימודים".