קריאת השכמה להנהגת הציונות הדתית

מהשטח הציוני דתי עולה בימים אלה קריאת לאחדות בין המפלגות השונות. "אנחנו על סף תהום. בכוחנו לשנות", דברי אחד ממובילי היזמה.

שמעון כהן , ה' בכסלו תש"פ | עודכן: 17:56

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: קובי גדעון

קריאת השכמה להנהגת הציונות הדתית

יוזמה חדשה בציונות הדתית מבקשת לייצר התפקדות של תומכי הציונות הדתית לתנועה אחת. על היוזמה ומטרותיה סיפר בערוץ 7 יוסף רוסו, מיוזמי ומובילי המהלך.

"התחלנו את המהלך כניסיון להגיד לפוליטיקאים שאנחנו לא בכיס שלהם. קצנו בכל סיפור הבלוקים הטכניים והחיבורים הטכניים. כבר הרבה שנים מבטיחים שהנה הכול מתחבר וזה לא קורה. לנו זה נמאס. הסיבה שהציונות הדתית נמחקת היא בגלל שהיא עושה את המעשה הכי אנטי פוליטי, פלגנות".

רוסו מוסיף ומזכיר: "כשהיינו מאוחדים הכוח שלנו היה גדול יותר. כשהיה פריימריז הכוח היה גדול יותר. בכל פעם שהיו חיבורים מוזרים וועדות המספרים ירדו. עכשיו אנחנו בפתחו של תהום. חלק מהפוליטיקאים עדיין לא התעשתו. חלק רואה שצריך שינוי ולהקים מפלגה אחת".

על היוזמה עצמה להחתמת הציבור התומך בעקרונות הציונות הדתית אומר רוסו: "מי שחותם על העצומה אומר לפוליטיקאים שאנחנו מעוניינים רק בכיוון הזה, וגם נכנס לקבוצה שתשפיע על המפלגה הזו, תעצב את הרשימה ותקבע את היו"ר".

על סוגיית הפריימריז כדרך לקביעת רשימת המפלגה אומר רוסו: "יש לנו ניסיון טוב עם הפריימריז. כשנעשה פריימריז קיבלנו 12 מנדטים. זו לא שיטה אופטימאלית", הוא מסכים. "יש לה הרבה חולשות". עם זאת באשר להכרעה המשמעותית עבור פריימריז, את מי ניתן להגדיר כחלק מהציונות הדתית, הוא אומר: "כל מי שאומר את המשפט הפשוט 'אני מזדהה עם ערכי הציונות הדתית' ברמה הפשוטה ביותר הוא איתנו וזה לא משנה אם יש לו כיפה או לא. אני עצמי גאה בתפיסתי השמרנית ובכיפה שעל הראש אבל גם דתל"שים, לייטים ומסורתיים ואחרים כולם צריכים להיות יחד".

עוד שאלנו את רוסו אודות התחושה הרווחת בקרב ציבור גדל והולך בציונות הדתית ולפיה ערכי הציונות הדתית מוצאים מענה של ממש במפלגת השלטון, הליכוד, ומשום כך יש בה גם נציגות לא מבוטלת לציבור שכזה, ומאחר וכך ניתן לוותר על מפלגה מיגזרית. לתחושתו של רוסו הבחירה של ציבור ציוני דתי בליכוד לא נעשה מלכתחילה אלא מתוך יאוש לנוכח המציאות המסובכת בהנהגה הפוליטית של הציונות הדתית עצמה.

"אני מאמין שלציונות הדתית יש תפקיד קריטי של בניית ההנהגה העתידית של ישראל. תפקיד הציונות הדתית היא בניית תשתית ההנהגה הבאה בישראל, להתעסק בדמותה היהודית של המדינה. בליכוד יש אמנם הרבה כיפות סרוגות, אבל במהותו יש לו אידאולוגיה וגנטיקה מפלגתית אחרת. הסיבה שהציונות הדתית נמחקת היא בגלל שאין תשתית פוליטית בריאה".

לטעמו אמנם "הליכוד הולך ומאמץ מאפיינים חשובים, אבל הם נולדו בלית ברירה בעקבות הישות המקרטעת של הציונות הדתית". רוסו גם מזכיר את התבטאויותיו המדיניות הבעייתיות של ראש הממשלה. זאת לצד זהירות מלתקוף את ראש הממשלה בשעתו הקשה. "מנהיג הליכוד חתום על תכנית של שתי מדינות לשני עמים. זו לא קוסמטיקה", הוא אומר ומזכיר כי "הליכוד עשה את שעשה בסיני ובהתנתקות. מי ששם את יהבו בליכוד ימצא את עצמו מחוץ לליכוד בעתיד".

"אני רוצה להאמין שהיוזמה הזו מביאה לידי ביטוי כל כוח שנמצא בציבור. זו לא נוסחת קסם אלא פלטפורמה שאומרת שיש כאן ציבור רחב שרוצה להתלכד", הוא אומר ומספר על ההיענות המהירה לקידום המהלך: "אנחנו מדברים הרבה שיחות ייאוש של 'מה עושים', ובתוך רגע מגיעים אנשים שמקדמים את היוזמה, במאגרי מידע, בפייסבוק וברשתות החברתיות השונות, ובתוך רגע הקבוצה טפחה".

האם היוזמה כולה אינה יציר כפיה של תמימות הציבור הרחב? האם לא ניתן לשער שלא לשווא יוזמה שכזו לא צלחה בידי פוליטיקאים? אולי הם, שמכירים את המורכבות של הפוליטיקה ושל המוסדות והמחלוקות מודעים למה שהציבור לא מודע לו, ומשום כך רעיון שכזה עלול להישאר נחלת הציבור התמים שרוצה אחדות אך לא מבין עד כמה הדרך לשם קשה באמת?

"אנחנו מכירים את כל הבעיות האלה. היינו בשיחות עם מנהיגים שהעלו את הבעיות הללו. יש כאן עבודה קשה של איך לאחד מפלגות. המנהיגים יודעים איך מאחדים מרכזי מפלגות ואיך מבטלים מוסדות ומאחדים מוסדות. אפשר לאחד מפלגות. אין כאן תמימות, אלא אנשים שיודעים גם מבחינה כלכלית כמה זה עולה ואיך משיגים את המימון לכך וכו'. אפשר לפתור את כל הבעיות הללו. ניר אורבך בבית היהודי, בצלאל סמוטריץ' ויהודה ולד באיחוד הלאומי, ובוודאי נפתלי בנט יודעים לעשות את הדברים האלה".

ומה באשר למחלוקות בין הפלגים השונים, בין קהל רעננה וגבעת שמואל לבין קהל הגבעות וחברון? רוסו אינו נרתע מהמחלוקות, אך הוא קורא לקיים אותן בבית פנימה. "יהיו מחלוקות. במפלגה גדולה כמו שאנחנו מדברים עליה, ינוהלו ויכוחים גם בנושאי דת ומדינה וגם בנושאים המדיניים, ומצוין שיהיו ויכוחים. אנחנו גם ככה מתווכחים, אז בואו נתווכח בבית ולא בחוץ".

לטעמו ולהערכתו של רוסו גם התחושה שמועמדים כדוגמת נפתלי בנט מכאן ואיתמר בן גביר מכאן מרחיקים קהלים, כל אחד מצידו האחר של המתרס, תחושה זו תלך ותתפוגג לאחר יצירת רשימה בידי הציבור. "שאלתי רבנים מתונים שאמרו שעל בן גביר הם לא יכולים לחתום, אבל הם אמרו שאם הציבור ירצה למקם את בן גביר במקום גבוה הם יקבלו זאת".

"אני פונה לחברי הכנסת ולחברים הוותיקים בבית היהודי, אתם צריכים ללחוץ על המנהיגים, אל תתנו למחוק את הבית היהודי. הרי זה מה שיקרה בסוף, תהיה מפלגה אחת". בדבריו משבח רוסו את חבר הכנסת מוטי יוגב ש"נלחם בחירוף נפש למען הפריימריז והאחדות".

"באיחוד הלאומי יש התנגדות מסורתית לפריימריז אבל ההתנגדות הזה התעמעמה. אנשים מבינים היום, גם באיחוד הלאומי, שכרגע אין ברירה. אנחנו מבינים את הקושי, אבל זו הדרך אם רוצים להתקדם ולגדול לקומה חדשה של הנהגה מתוך חיבור הציונות ותורת ישראל".

רוסו ממשיך ופונה לציבור הרחב בציונות הדתית ובסביבותיה לחבור למהלך שלטעמו יוכל להשפיע גם על הבחירות הקרובות. "עכשיו התפקיד שלנו הוא מעבר לחתימה, להפיח רוח. זו לא תמימות. זה אפשרי. ניתן להרים את כוחה של המפלגה הציונית דתית. זה בידיים שלנו. מדינת ישראל צריכה את הפוליטיקה החדשה והמחוברת הזו של ארץ ישראל ותורת ישראל. הרי כל האירוע הפוליטי שאנחנו בתוכו הוא בגלל זה. סיפור גוש ה-55, שאנחנו סביבו כבר שנה, נובע מהפילוג של הציונות הדתית. הקולות שהציונות הדתית איבדה הם ששברו את הגוש. בכחול לבן יש 2-3 מנדטים של הציונות הדתית לא בגלל שהם שמאל אלא בגלל שאין תשתית בסיסית של מפלגה שמתנהלת בצורה בריאה. הדברים רלוונטיים גם לגבי הבחירות הקרובות. זו ההזדמנות לעשות את העבודה".

להצטרפות ליוזמה