האם אחריות הורית מסתיימת בחתונה?

מייסד ומנכ"ל עמותת בת מלך: "חשוב מאוד לפקוח עין לפני ואחרי הנישואין למקרה שמתגלים סימנים של אלימות"

עו"ד נח קורמן , ה' בכסלו תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
iStock

אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי, וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי--אֵין אִישׁ, עִמָּנוּ; רְאֵה, אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ.

האישה הראשונה שפגשתי והתלוננה על האלימות ממנה סבלה, היתה אישה ממשפחה חרדית. כשהתחילה האלימות, מיד לאחר הנישואין, היא ברחה אל הוריה וביקשה את עזרתם. ההורים הביעו צער ואמרו לה שאין בכוחם להתערב, שכן היא נשואה, ואלו דברים שבינה לבינו ועליה להסתדר.

בסופו של דבר היא נמלטה מהבעל האלים בכוחות עצמה, התגרשה ושיקמה את חייה.

האישה השניה שפגשתי היתה אף היא חרדית. אף היא ברחה אל ההורים מיד אחרי הנישואים וביקשה את עזרתם. במקרה זה ההורים החליטו להגן עליה והשאירו אותה אצלם. למרבה הצער, הבעל תקף את האב באלימות קשה. ההורים הגישו תלונה למשטרה הוא נעצר ונכלא. ההורים שכרו עו"ד וסייעו לבת להתגרש במהירות.

תרבות העבר היתה פטריאכלית, תפקידו של האב היה להגן על בנותיו 'חסרות הישע'. כיום לכאורה, הבנות הבגירות ברשות עצמן, נישאות על פי בחירת ליבן וגם בוחרות האם, מתי ובשל איזו סיבה להתגרש.

בקהילות רבות נערות עדיין מתחנכות לצייתנות לאב, להורים או לבעל. גם נערות שהתחנכו בחברה שוויונית, לכאורה, וחונכו לעצמאות ומימוש אישי, עלולות להיות במצב מוחלש מול גבר אלים. הן מאבדות את היכולת לומר לא, הן מאבדות את הביטחון העצמי, אין בכוחן להגן על עצמן והן זקוקות להגנה וסיוע מצד ההורים, בני המשפחה או חברים.

כ - 1500 פניות מגיעות אל הקו החם של בת מלך מדי שנה. חלק גדול של הפניות אינן מגיעות מהנשים עצמן אלא מהורים מודאגים, אחים ואחיות, גיסים וגיסות ולעיתים גם מילדים בוגרים. בפנייתם הם מספרים בדאגה רבה על הבת, האחות, הגיסה, האמא, החברה הזקוקה לעזרה. הם מספרים על הכאב הגדול כשהם רואים את האלימות ואת הפגיעה המתרחשת מול עיניהם ואת חוסר היכולת של האישה עצמה לבדה, להפסיק את הטירוף. לעיתים קרובות הם מספרים על כך שהם כבר לא בקשר עם האישה המוכה כי היא ניתקה קשר או כי נאסר עליהם להיות בקשר, והם מתחננים שנעזור להם לפקוח את עיניה של האישה ולהפסיק את הסבל שלה.

גם הורים מודאגים לנערות צעירות לקראת נישואין מתקשרים ומתייעצים האם הסימנים שהם מזהים כבר בשלב זה אצל החתן מעידים על אופיו האלים ומנבאים על העתיד הצפוי לביתם. הם בסך הכל רוצים לדעת איך להגן על בתם לקראת הנישואין.

בפרשת השבוע מספרת התורה על לבן הארמי שנזכר לפתע אחרי 20 שנים להגן על בנותיו מפני יעקב. זה מעט הזוי, במיוחד לאור העובדה שבנותיו מתארות כמה פסוקים קודם את הנתק הגדול שלו מהן :

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה, וַתֹּאמַרְנָה לוֹ: הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה, בְּבֵית אָבִינוּ. הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ;

לבן הוא כנראה לא הדמות הכי אמינה, אבל למרות זאת ניתן ללמוד מהכתוב כי ככלות הכל, כאשר לבן מבין שהוא הפסיד ליעקב, וכאשר בנותיו וחתנו עומדים לצאת מעינו הפקוחה, הוא נזכר בתפקידו הפטריאכלי להגן על בנותיו והוא משביע את יעקב לבל יענה אותן.

זו היא קריאה לאבות, לאמהות, לבני משפחה וחברים.

חשוב מאוד גם כיום, לפקוח עין לפני ואחרי הנישואין, ואם מתגלים סימנים כל שהם על אלימות כלפי הבת, האחות, החברה, חייבים להתייעץ עם גורמי מקצוע, לסייע לה ולהגן עליה.

עו"ד נח קורמן הוא מייסד ומנכ"ל עמותת בת מלך