יש או אין לאומיות ישראלית?

ד"ר מלאך מפריך בספרו החדש את טענות הפוסטמודרניסטים וארגוני שמאל ולפיהן לעם היהודי אין לאומיות אמתית והציונות אינה אלא המצאה.

שמעון כהן , ו' בכסלו תש"פ

מהתנ"ך ועד מדינת היהודים
מהתנ"ך ועד מדינת היהודים
צילום: מתוך כריכת הספר

פוסטמודרניסטים, תנועות שמאל, אירופאיים, פלשתינים ובמידה מסוימת גם חרדים מנסים לקעקע בדרכים שונות את לאומיותו של העם היהודי.

בספרו החדש 'מהתנ"ך ועד מדינת היהודים' משיב ד"ר אסף מלאך, ראש המכללה למדינאות בירושלים וראש ועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך, לטענות המתגבשות בעיקר באקדמיה, אך לא רק בה.

על הטענה המרכזית עימה הוא מתמודד בספרו אומר ד"ר מלאך: "הטענה המרכזית קשורה לוויכוח על היותה של הלאומיות עניין מודרני או עניין מתמשך ועתיק. זו סוגיה אקדמית שכדי להבין אותה צריך לבחון את הדבר בהקשר הרחב. בישראל יש הרבה ויכוחים שנוגעים ללאומיות מחוק הלאום, זהות יהודית של המדינה, תחבורה בשבת, לימודי אזרחות, יחס למיעוטים ועוד. השורשים של הנושאים הללו נעוצים בתפיסות יסוד ביחס למהי לאומיות יהודית, מה החשיבות שלה, איך היא אמורה להשפיע על המדינה, מה הלגיטימיות של ביסוס מדינה על עניין הלאומיות היהודית וכו'. אלו גם התקפות מבפנים ומבחוץ כמו במאבקי ה-BDS ועוד. הספר הוא יסוד של הסברת תשתית כספר יסוד על מהי לאומיות יהודית כבסיס של הציונות וחשיבה על הרבה סוגיות מעשיות".

בין השאר נוגע הספר באג'נדה האקדמית הרווחת כיום ולפיה הלאומיות בכלל אינה אלא רעיון מדומיין שעוד יחלוף. "אי אפשר להבין את הטענה הזו במנותק מההיסטוריה. באמצע המאה העשרים הטענה עלתה על ידי חוקרים כריאקציה למלחמות העולם והמפלצות הפוליטיות שצמחו בעקבות המאבקים של המאה ה-19. טענו שכל הלאומיות היא עניין חדש שאין לו רציפות עמוקה. בעבר היו מלכים ללא הזדהות של הנתינים כביטוי לאומי. זו טענה שנטענה על כל העמים באופן כללי ומאז שנות השמונים היא תופסת מקום מרכזי בשיח הזה, וזה מה שהביא אותי לכתוב את הספר, כי זה השיח שפוגש סטודנט בישראל כשהוא לומר מדעי החברה או היסטוריה".

לטעמו של ד"ר מלאך, והוא מוכיח זאת בספרו, "אלו טענות שעומדות על כרעי תרנגולת, ואת זה ניסיתי לחשוף בהקשר היהודי ובהקשר הכללי".

העמדות הללו, מסביר ד"ר מלאך, עשויות להביא לפיחות בהערכת העניין הלאומי ולהפחית את הזדהותו של האזרח עם מדינתו, או להבין "שהשפה הערכית שלהם לא מתכתבת עם מה שהם לומדים".

"הספר מתמקד בסוגיה הספציפית, האם לאומיות היא עתיקת יומין או דבר מודרני ולכן היא דבר שיחלוף עד מהרה מהעולם ואינו חלק עמוק מסדר הדברים של החברה האנושית". לטעמו של ד"ר מלאך הפירוק הפוסטמודרני של הלאומיות הוא חלק ממגמת פירוק המוסדות השונים בהם משפחה ועוד כחלק מתפיסה מרקסיסטית.

ספרו של ד"ר מלאך מתמקד בעם היהודי שמכיוונים שונים מבקשים לתקוף את עצם לאומיותו, ומלאך מזכיר כאנקדוטה שטענות שכאלה נשמעו כבר בתקופת יוסף בן מתתיהו. כבר אז נטען "שהיהדות היא עם חדש ובספרי היוונים העתיקים הוא לא נמצא, כלומר הטענות שנטענות כעת נטענו כבר במאה הראשונה".

הספר מתעמת עם הרעיונות שעולים מספרו של שלמה זנד 'מתי הומצא העם היהודי' שעל אף המתקפות באקדמיה בישראל הוא אחד מספרי ההיסטוריה הישראליים המפורסמים ביותר. "הוא רוצה לצייר את הציונות כזיוף שאינו אלא המצאה קולוניאליסטית שאינה משקפת את היהודים האמתיים, שאינם לאום אלא דת".

"באוניברסיטה הפתוחה יש אנטולוגיה שנקראת 'להמציא אומה', ושם יש מספר מחקרים שמתארים את "המצאת העם היהודי" שהיה בעבר רק דת ולא לאום", אומר מלאך ומוסיף כי "חוקרי מחשבת ישראל זיהו גם קולות שפירשו את המונחים הלאומיים בצורה דתית. פרשנות דתית לשאיפת הגאולה כגאולה אישית פנימית וכו'. זה הופיע אצל פילוסופים ומקובלים בימי הביניים. יש פרשנות כזו שזוכה להעצמה כדי להוכיח שהיסוד הלאומי בישראל היה חלש או לא התקיים. בסקירה שלי אני מפרט את היסודות הלאומיים שהיו קיימים בעצמה רבה גם כשלא הייתה לנו ריבונות בפועל".

בין השאר נוגע ד"ר מלאך בספרו בנגיעות קלות גם בהתנגדות החרדית ללאומיות הישראלית, ובשיחה עמו הוא מדגיש כי לא מדובר בתופעה גורפת שכן "העמדה החרדית היא לא אנטי לאומית, כי היא כן רואה את גאולת ישראל כגאולה לאומית של עם ישראל כעם. אבל בחלק מהחלקים הקיצוניים בעמדה החרדית יש התנגדות עמוקה ואמתית לתנועה לאומית, כמו האמירה של סאטמר שרואה במדינת ישראל מעשה שטן, העניין בעיניהם הוא המרידה בגויים על ידי בשר ודם וקיומה של מדינה ארצית אינה תכליתו של עם ישראל, אבל העמדה החרדית המקובלת על גדולי ישראל בציבור החרדי היא שהביקורת על מדינת ישראל היא על היסוד החילוני שלה ולא על היסוד הלאומי שלה".