א.ת. שמעסיקים יהודים ופלשתינים מובילים לעלייה ברמת החיים באזור. אזור התעשייה ברקן
א.ת. שמעסיקים יהודים ופלשתינים מובילים לעלייה ברמת החיים באזור. אזור התעשייה ברקןצילום: גרינוולד מדידות בע"מ

כאשר מדובר בהשקעה כלכלית בתשתיות – מדינת ישראל לא מפנה מספיק משאבים ליהודה ושומרון. היקף ההשקעות אינו מתאים לגודל השטח ולקצב גידול האוכלוסייה הישראלית והפלשתינית כאחד.

גם כאשר מבוצעת השקעה כזאת, לרוב יהיה זה פרי שתדלנות שמקודמת באופן פרסונלי על ידי חבר כנסת או ראש מועצה. כך למשל מספר הפרויקטים של מחיר למשתכן ביהודה ושומרון זעום ביחס להשקעה של המדינה בתוכנית זו בתחומי הקו הירוק. אולם המפתח להתיישבות חזקה ואיתנה, הבסיס להמשך גדילה והתפתחות, הן במספר התושבים והן בתפיסת הקרקע, הוא השקעות אלו.

תשתיות אנרגיה הן מהאתגרים המשמעותיים העומדים בפני ההתיישבות, עקב התייבשות המקורות הממשלתיים שהיוו בסיס ותמכו בפיתוחה. תקציבים ממשלתיים שסייעו בעבר להקמת נקודות יישוב חדשות ולשיקום תשתיות ותיקות אינם זמינים כבעבר, כך שהיישובים והמועצות נדרשים ליצירתיות במציאת פתרונות.

אתגר נוסף המאפיין את ההתיישבות ביו"ש הוא נושא אספקת החשמל והמים לתושבים, כאשר ביישובים רבים האגודות השיתופיות והוועדים המקומיים משמשים כספקים. ההתמודדות עם נושא המנייה והגבייה, כמו גם ההולכה הפנימית של החשמל והמים וניהול הפחת, מצריכים ידע מקצועי והשקעת משאבי זמן, כוח עבודה והון, שגוררים עלויות גבוהות שמגולגלות לתושבים.

משרדי הממשלה אומנם תומכים בהקמה ושדרוג תשתיות, אך בהעדר קרקעות נוספות לבנייה אין כסף, וביו"ש מדובר בבעיה קשה, אשר מחריפה כשמדובר בתשתיות ישנות. כך למשל ביישוב ותיק באחת המועצות האזוריות ביו"ש שאין בו עוד קרקעות זמינות לבנייה, עובר קו ביוב בן עשרות שנים, וכדי להסדיר את התשתיות הישנות נאלצת המועצה לגבות תשלום מהתושבים הוותיקים.

העברת ניהול משק המים, החשמל והביוב לגוף שמתמחה באספקה וניהול תשתיות וישקיע במערכות, תחסוך זמן וכסף. כך השקעות אלו ישדרגו תשתיות, יכניסו הון חדש לאזור ויהפכו את הפעילויות למכניסות. בנוסף לכך, כמדינה שזקוקה לתעשייה וליצוא ניתן להרוויח מקידום הבנייה והקמת אזורי התעשייה ביו"ש. אזורי תעשייה שמעסיקים יהודים ופלשתינים מובילים לעלייה בשכר וברמת החיים באזור ולהפחתת האבטלה.

מדינת ישראל אינה משקיעה מספיק באזור, ולכן הזרמת הון פרטי היא התשובה שתוביל ותקדם את פיתוח התשתיות, ההתיישבות, התעשייה והכלכלה באזור. היזמים הפרטיים הם גם מי שיכולים להוביל לשותפות ולנורמליזציה של היחסים בין הצדדים ולהביא למרקם חיים משותף. יוזמות כמו תוכנית שילה הן דוגמה להון פרטי שיכול לגרום לשיפור תשתיתי משמעותי ובתמורה גם לחיזוק של ההתיישבות, על ידי טיפול בתשתיות במודל עסקי בינלאומי, שמאפשר שדרוג תשתיות וייצור רווחים מתוך השימוש בתשתיות.

השקעה כספית של בעל הון בפרויקט מאותתת על אמונה בו ובקיומו לאורך זמן. לא עוד התבססות על תמיכה אידיאולוגית בלבד, אלא קומה נוספת של נורמליזציה. תוכנית שילה מתכוונת להשקיע הון משמעותי בשדרוג תשתיות ביו"ש מתוך אמונה בהתיישבות, בקיומה ובהתפתחותה לשנים רבות. לא כל שכן, ההשקעה עצמה ביהודה ושומרון היא שתקבע עובדות בשטח ותחזק את ההתיישבות.

הכותב הוא מייסד תוכנית שילה