פרסום ראשון:
מחבלים לא יורשו להצטלם בכלא

שירות בתי הסוהר הקשיח את הנהלים ואסר על מחבלים כלואים להצטלם. "נמשיך לפעול על מנת להוריד למחבלים את החיוך מהפנים".

עדו בן פורת , ז' בכסלו תש"פ | עודכן: 10:34

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

שירות בתי הסוהר פרסם עדכון לכללי המאסר של אסירים ביטחוניים, המקשיח את הנהלים הנוגעים לצילום בתוך הכלא ולהפצת תמונות של מחבלים כלואים.

השינוי בוצע לאחר שהמחבל עומר אל ג'ליל, שרצח שלושה מבני משפחת סלומון ביישוב חלמיש לפני כשנתיים, תועד בחודש יולי האחרון מצטלם יחד עם הוריו בעת שביקרו אותו בכלא.

התמונות של המחבל הגיעו לידיו של אליחי בן־ישי, אחיה של רותי פוגל הי"ד שנרצחה באיתמר יחד עם בעלה ושלושה מילדיהם. בן־ישי הזדעזע מהעובדה שמחבל מצטלם בחופשיות בתוך הכלא ופנה בעצמו להתלונן לשירות בתי־הסוהר.

בעקבות הפניה של בן ישי החל לחץ ציבורי על שירות בתי הסוהר לשנות את הנוהל, פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות פנה לשר לביטחון פנים גלעד ארדן וביקש להחמיר את הנהלים.

תנועת "אם תרצו" וארגון "לביא" שלחו בקשות חופש מידע לשירות בתי הסוהר בנושא צילום והפצת תמונות של מחבלים כלואים. השב"ס לא הסכים למסור מידע בנוגע לתמונת המחבל אל-ג'ליל, אך כן נמסר ששב"ס אינו סופר באופן ממחושב את מספר הצילומים של האסירים ואינו מבצע מעקב דיגיטלי אחריהם.

בנוסף נמסר כי אין רשימת צלמים קבועה וכל בקשה של צלם אזרחי נבחנת על ידי שירות בתי הסוהר.

כאמור, בעדכון "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים" שהוציא שב"ס בתחילת השבוע, הוא שינה לחלוטין את נוהל צילום תמונות למחבלים.

כעת הצילום יותר רק אם מי מבני המשפחה של המחבל חולה במחלה סופנית או קשה במצב מתקדם. בנוסף לכך הצילום יתבצע אך ורק על ידי צלם שב"ס והמחבל ישלם על הצילום. הנוהל החדש אוסר על הוצאת התמונה מחוץ לכתלי בית הסוהר ואוסר על צילום משותף של המחבל עם בני משפחתו.

בנוסף, ההחלטה האם להתיר למחבל להצטלם תתקבל לאחר דיון בחומרת העבירה ונסיבותיה, ותוך מתן משקל לפגיעה אפשרית ברגשות הציבור ונפגעי העבירה.

מארגון "לביא" ותנועת "אם תרצו" נמסר בתגובה לנוהל החדש: "מביש היה לראות את התמונות של המחבלים מחויכים עם משפחותיהם מופצים לכל עבר. טוב עשה שב"ס שהחליט על נהלים חדשים וקשוחים יותר. אמנם מדובר רק בקצה הקרחון של ההטבות להם זוכים המחבלים בבתי הכלא, אך יש לברך על כך. אנחנו נמשיך לפעול על מנת להוריד למחבלים את החיוך מהפנים. לא נשקוט עד שחגיגת השחיתות בבתי הכלא של אותם רוצחים שפלים תפסקנה לחלוטין".

אליחי בן ישי, אחיה של רות פוגל הי"ד, אמר ''שנים שצעקת המשפחות השכולות נזעקת - ואינה נשמעת.
שפיכת דם יהודי הפכה לעניין שבשגרה, והטיפול בשופכי הדם נגמר בתפיסתם.

''הקונספציה של רחמנות יתר באי הריגת המחבלים, במתן זכות התארגנות של מחבלים רוצחים בכלא, של קבלת תארים אוניברסיטאיים ולבסוף בשחרור המחבלים- קורסת עם כל מחבל שנתפס משוחרר ולעיתים קרובות מידי- נתפס שוב", הוסיף בן ישי.