המידע המוסתר והאיש האמיץ - הערות

למה מסתירים מאיתנו מידע הכרחי? למה 'כחול לבן' חייבת לדבר על טוהר המידות? מה הפך את גדעון סער לאמיץ? ועוד כמה הערות טרם שבוע טוב

שמעון כהן , ט' בכסלו תש"פ | עודכן: 19:30

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

אני רק שאלה

רציתי לשאול, במטותא: אם אכן, כדברי העיתונאי בועז גולן, יש בידיו הקלטות שאנשי המשפט שהאזינו להן קובעים שהן מלמדות על חשד כבד לפלילים של היועמ"ש בפרשת הרפז, האם סביר צו איסור הפרסום שמוטל על ההקלטות האלה? האם לא ראוי שנשמע את ההקלטות או לפחות נדע את תוכנן, כדי שלא נחשוד חלילה שהיועמ"ש נתון תחת איום שיופלל מצד גורמי פרקליטות כאלה ואחרים? האם לא ראוי לנו לדעת שמי שעומד מאחורי כתבי האישום הנוגעים לגורל ראש הממשלה, ולמעשה גם גורל המדינה כולה, אינו פועל חלילה כשאקדח משפטי מכוון עליו?

בשבח הזיוף או לשנות למען השלום

נכון, זה מאוד לא יפה לשקר, ובוודאי שלא לזייף, ונכון, צריך לוודא שתרבות השקר לא פושה ביותר מדי נחלות ברחבי צה"ל, ובכל זאת, אולי כל הסיפור הרבה פחות דרמטי ממה שנדמה.

אולי מישהו באגף כוח האדם של צה"ל פשוט הבין שממילא אין סיכוי לגייס את החרדים, ושכל חייל חרדי עולה למערכת סכומים לא מבוטלים, ובעיקר, שבשביל מה לריב כל הזמן, אז במקום לתת נתונים שרק היו מלהיטים את הרוחות ואת המריבות בין המגזרים והפוליטיקאים, נשפץ קצת את המספרים ונביא לקצת שקט ושלווה.

מזל טוב! נולדה אג'נדה

זה נראה שבחדרי המו"מ הקואליציוני ובראיונותיהם של שלוחי 'כחול לבן' לתקשורת יש פיל ענק שאיש לא מדבר עליו. על הפיל הזה דיברו בעבר, אבל כעת, כשהוא בעל משמעות דרמטית בהרבה, כולם מחרישים ולא מדברים עליו. קוראים לפיל הזה שנאת נתניהו.

המגבש האידאולוגי היחיד בין בוגי יעלון ליעל גרמן, בין יועז הנדל לעופר שלח, בין גבי אשכנזי ליאיר לפיד הוא הרצון לראות את נתניהו מובס מושפל ומגורש מבלפור, איש איש מסיבותיו הוא. הבעיה היא שזה לא נעים לומר בקול רם שגוררים את המדינה לבחירות רק בגלל שנאת אדם, אז מה עושים? פשוט מאוד, מנפחים אג'נדות ערכיות נשגבות שאי אפשר לוותר עליהן, כמו ה'אנחנו לא מסוגלים לשבת תחת ראש ממשלה עם כתב אישום'. הרי מה קרה? הרשעה אין כאן, אפילו פתיחת דיונים משפטיים אין כאן, גם הסכמה בין כל אושיות המשפט אין כאן, והמחלוקת לגבי מהותן של ההאשמות מפלגת מומחי משפט בארץ ובעולם, אז מה הקושי להסביר את זה לציבור ולחבור לממשלת אחדות? זהו, שאין קושי אמתי, יש שנאת מקודשת כלפי נתניהו (וגם עויינות חסרת פשרות בין אשכנזי לגלנט), אבל הציבור לא יקבל את המירוץ לבחירות בגלל שנאות אישיות אז מלהגים על כתבי אישום.

האמיץ על הסוס הלבן

מלאו אולפנינו מתיקות ומקרופונינו שבח וליטופים. לא היו ימי תקשורת יפים לגדעון סער כמו הימים הללו. מכל עבר מרעיפים שבחים על אומץ ליבו ועוז רוחו של הליכודניק היחיד שמעז לקרוא תיגר על בנימין נתניהו. כפיר שואג בין עדר של כבשים שותקות ומרכינות ראש.

הם שוכחים איך תקפו אותו כמלהיט המזרח התיכון כשבכהונתו כשר חינוך שיגר את תלמידי ישראל לסיורים בחברון ובמערת המכפלה. נגוז מזכרונם מאבקו במסתננים מאפריקה והסערה שחולל כשר פנים. כעת הוא הגיבור המטלטל את יציבות כסאו של נתניהו ועל כך שיר והלל.

ולצד הכתרים שמעטרים לראשו דואגים הפרשנים המלומדים לצייד אותו גם בדברי סנגוריה מול מקטרגיו בליכוד. שלא יגידו לך שלא מתמודדים מול ראש ממשלה מכהן, הם אומרים לו בנימה של היסטוריונים. נתניהו עצמו עשה את זה לאריק שרון בשעתו. לך בכוחך זה והושעת את ישראל.

ואכן, יש לא מעט אומץ בהכרזותיו של סער, אבל נדמה לי שראש הממשלה לא יכול להלין על אומץ הלב הזה של יריבו. לאומץ הזה אחראי אדם אחד, בנימין נתניהו קוראים לו. על בסיס שמועות ולחישות של מסכסכים תייג נתניהו את סער כאויבו המושבע. לא הועילו לסער הצהרותיו והכרזותיו, שבועותיו והתחייבויותיו שאין באמתחתו כל כוונות מרד ומיני פוטשים פוליטיים, עם או בלי הנשיא ריבלין. בעיני נתניהו סער הוא האויב ואין בלתו.

כך הפך נתניהו את סער מחבר בכיר נוסף במפלגה לאחד כזה שיודע היטב שתחת כהונת נתניהו הוא יוכל לקבל לכל היותר את ראשות וועדת קישוט, וגם זה מן הסתם ברוטציה עם ח"כ אלמוני כלשהו. כך הפך סער לאחד שאין לו מה להפסיד, ובמציאות שכזו לא נותר לו אלא להתאזר בגבורה בעוז ובאומץ ולקרוא תיגר על ההנהגה, להקים מחנה משלו, לזכות בתמיכת עוד ועוד פעילים ואנשי שטח, והם אלה שאולי יצליחו ידחפו למינויו לתפקיד בכיר יותר.

(אגב, ניתן לשער שגם את השיטה הזו למד סער מנתניהו, שכן גם בראשו מהדהד מהעבר הרחוק קולו של אריק שרון במרכז המפלגה כשהוא נאלץ להגות את שם שנוא נפשו לדרישת ההמון "גם ביבי, גם ביבי")

הפוגה קומית

מעת לעת, בשעות קשות ומתוחות, אנחנו שבים להתרפק על קצת הומור ערבי משובח, וכך נעשה גם הפעם.

באולם 'ירושלים' שבכנסת ישראל התקיים לא מזמן כנס תחת הכותרת 'נבחרים אך מודרים' בניצוחה חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן ובשיתוף אמנסטי אינטרנשיונל ישראל. במה עסקו המתכנסים, אתם שואלים? טוב ששאלתם. הכנס עסק ב"אפליה והדה-לגיטימציה בהם נוקטת ממשלת ישראל, אשר באמצעות ביטויי שנאה ושורה של תקנות וחוקים פוגעת בחופש הביטוי ובעבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת הפלסטינים", לשון ההזמנה לאירוע.

הבנתם את הקטע? לחברי הכנסת הערבים (הם אלה שקראו להם פלשתינים, שמתם לב, נכון?) שמשתלחים מעל בימת הכנסת בממשלת ישראל ובשריה, שתוקפים ומגדפים את ראש ממשלת ישראל בפניו בעזות ובבוטות מדהימות, שאם רק היו אומרים עשירית מכל החומר הזה בפרלמנט ערבי כלשהו היו מועלמים בדרך כזו או אחרת, הם מלינים על הפגיעה בחופש הביטוי שלהם.

מישהו באמת מאמין שבמדינה מפלה, סותמת פיות וחומסת חופש ביטוי היו מאפשרים לכנס שכזה להתקיים, ובתוך הפרלמנט סותם הפיות עצמו?

אל תגידו שהם לא מצחיקים לפעמים.

הניצן ששתק

ושוב זה קורה. להט"בים פלשתינים מוכים ומושפלים לאור היום על ידי בני עמם, והפעם זה קרה ברמאללה. לא מעט כלי תקשורת דיווחו על האירוע שצולם ותועד למען יראו וייראו. ציפיתי לתומי שהכתבה תסתיים במילים 'חבר הכנסת ניצן הורביץ מגיב\מגנה\מוחה', אבל זה לא קרה.

למרות שחסידי המדינה הפלשתינית יודעים שזהו הגורל שהם מייעדים ללהט"בים שיחיו במדינה הפלשתינית (ובמקרים מסויימים גם הרבה יותר גרוע, עיינו ערך מצעדי ההשפלה וההוצאה להורג בעזה ודומותיה ברחבי העולם הערבי), בכל זאת הם ממשיכים בדבקות להתעלם מזכויות האדם בשם קדושתה של פלשתין הבנויה.

רגעים נדירים של טלוויזיה

מסתבר שאפשר אחרת. אפשר לשדר סדרה על חרדים בלי מציצנות תוקפנית נוסח אמנון לוי ובלי קטילות אכזריות נוסח שאר חבריו לצמרת התקשורת שלנו. אלו כמעט אותן תמונות של מאות חסידים חוגגים סביב האדמו"ר שלהם והערצה מצועפת נשפכת מעיניהם המאירות, אבל המנגינה ב'מלכויות של מטה' (כאן 11) אחרת.

פתאום אותם המוני חסידים הם לא נחיל שחור ומאיים כשברקע מנגינה קצבית וקריין דרמטי, אלא מפגן של שמחה יהודית בת מאתיים שנה, פתאום מחוזות ערש החסידות עטופי השלגים מתחברים לסיפורי ילדות ישנים, פתאום הנהגתו של האדמו"ר אינה עריצות גובלת בפלילים אלא הנהגה של אהבה וחסד. פתאום מסתבר שאפשר אחרת. בשביל רגעים שכאלה היה כדאי להקים את התאגיד.

תורת הגזע

ב'ישראל ביתנו' תקפו את חברי ש"ס, ובראשם את השר אריה דרעי, כגזענים. ההתקפה הזו קצת משונה לנוכח הציטוט המיוחס לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי מ'ישראל ביתנו' ולפיו בראיון ל'יום ליום' אמרה: "החרדים חיים בגיטאות, אין להם אופי והם מנוהלים בידי עסקנים. אנחנו חייבים לעזור לציבור הזה שחי בחוסר השכלה".

אם אכן אמרה הגברת מלינובסקי את הדברים (לא שמעתי, אז אני נזהר), איך בדיוק מתיישבת הסלידה מגזענות עם ההכללה של מגזר שלם תחת הקביעות ש"אין להם אופי", שהם "מנוהלים בידי" ושמדובר בציבור "שחי בחוסר השכלה"?

בב"ח לתו"ע

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

הלוחמים שהופקרו והראיס המסכסך

סיפורי מקדש וקרבנות אפלים

תובנות מטרידות כשברקע אזעקות

כך חושבים הרודפים

סותמים למוטי קידר ת'פה