משקפי VR יפתרו את הסכסוך הערבי-ישראלי?

מחקר חדש מצא כי שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה יכול לשנות את היחס של ישראלים כלפי פלסטינים.

אורלי הררי , י"א בכסלו תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
iStock

מחקר חדש בחן כיצד שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה מסוגל להשפיע על התפיסות והרגשות של חברי קבוצה אחת שנכנסים ל"נעליהם" של חברי קבוצה יריבה, לאורך זמן.

המחקר כלל צמד ניסויים בהם המשתתפים נדרשו לצפות בסרטון שכלל עימות ישראלי-פלסטיני. בניסוי הראשון נבחנו ההשלכות המידיות על המשתתפים, ובניסוי השני נבחנו גם ההשלכות לאחר חמישה חודשים (ניסוי שני). הפקת הסרטונים נעשתה על ידי החוקר והאמן דניאל לנדאו.

המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "PLOS ONE", נעשה בהובלת ראש תחום מחקר, יוסי חסון, בהנחיית פרופ' עירן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז אקורד באוניברסיטה העברית וצוות חוקרים מהבינתחומי הרצליה - ד"ר נעה שחורי-אייל, דניאל לנדאו, ד"ר ביאטריס הסלר, ד"ר יוני לוי ופרופ' דורון פרידמן.

החוקרים קבעו כי צפייה באמצעות VR בסיטואציה עוצמתית שכללה עימות בין פלסטינים לישראלים במחסום, מהצד של הקבוצה השנייה, הובילה לתפיסות חיוביות יותר כלפי הצד השני ופחות מאיימות. משני הניסויים הסיקו החוקרים כי לשימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה תוך שילוב ידע פסיכולוגי יש פוטנציאל משמעותי לגישור בין נקודות מבט שונות של קבוצות שונות בקונפליקט.

בשני הניסויים השתתפו 212 סטודנטים יהודים ישראלים ממרכז הארץ (112 בראשון ו-100 בשני). הנבדקים הוכנסו לחדר ונדרשו לחבוש משקפי מציאות מדומה במשך כדקה וחצי (חצי דקה הסתגלות לחוויית הצפייה במציאות מדומה, ודקה נוספת לצפייה באינטראקציה בין הקבוצות), בה הם ראו קטע וידאו שבו נראה עימות במחסום בין חיילים לזוג פלסטינים הממהר להגיע לבית חולים לצורך בדיקות היריון. חלק מהמשתתפים צפו באינטראקציה מנקודת המבט של החיילים וחלק מנקודת המבט של הזוג הפלסטיני.

החיילים שהופיעו בסרטון ביקשו מהזוג לרוקן במהירות את התיקים מתכולתם, ובן הזוג הפלסטיני ביקש לעבור לטובת בדיקה רפואית לאשתו בהיריון וטען שיש להם את כל המסמכים הנדרשים כדי לעבור. הסרטון הסתיים בדרמה גדולה – הפלסטיני מכניס יד לג'קט כדי להוציא כביכול את המסמכים בעוד החיילים מכוונים אליו את הנשק מחשש כי יוציא משם חפץ מסוכן. "הסצנה הקצרה מסתיימת בסוף פתוח כדי לאפשר לכל אחד להשליך מעולמו על הסיטואציה וכך לראות איך הנבדקים מפרשים אותה", מציין חסון.

לפני קבלת התוצאות לקחו החוקרים בחשבון פרמטרים חשובים כמו אידיאולוגיה פוליטית (הייתה דגימה מכל הקשת הפוליטית), גיל ומגדר. העובדה שהמשתתפים לא צפו בסיטואציה מתוך גופם של אחד החיילים או של אחד מבני הזוג הפלסטיני, אלא עמדו מאחוריהם, הייתה יתרון מבחינת החוקרים. " אנחנו משערים שעצם העובדה שהמשתתפים לא נכנסו לנעליהם של הדמויות המשתתפות בסצנה, אלא רק חוו אותה מנקודת מבטם, היא פחות מאיימת. פסיכולוגית, כשנכנסים לתוך גוף של מישהו בסיטואציה טעונה זה מלחיץ. זה מאיים במיוחד כשהיחסים בין הקבוצות הם שליליים. זה גם עלול ליצור התנגדויות למשתתפים שלא ירצו להשתתף בסיטואציה מתוך עיניהם של הפלסטינים או החיילים", מסביר חסון.

תוצאות הניסוי הראשון היו מסקרנות. אחד הפרמטרים שנמדדו היה מידת האנושיות שהנבדקים מייחסים לפלסטינים באופן כללי בדירוג בין 0 (כלל לא אנושיים) ל-100 (אנושיים כמו כולם). מדד זה בודק את מידת דה-הומניזציה שהמשתתפים מייחסים לפלסטינים כקבוצה. בעוד הדירוג הממוצע של אלה שצפו בסיטואציה מהצד של החיילים היה פחות מ-67, בקרב אלה שצפו מהצד הפלסטיני הדירוג הממוצע היה קרוב ל-78. כלומר, מי שצפה בסרטון מהצד הפלסטיני תפס את הפלסטינים באופן כללי כיותר אנושיים. אותו ממצא זה נמצא גם לאחר כ-5 חודשים, בניסוי השני.

בניסויים החוקרים שאלו את הנבדקים גם לדעתם אודות המקרה המפורסם של אלאור אזריה, לוחם בצה"ל שירה במחבל למוות בעודו שוכב מנוטרל על הקרקע, פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות פתיחה באש של צה"ל. אירוע זה גרם לסערה תקשורתית בארץ ובעולם ועורר ויכוח סוער בחברה בישראל בנוגע לאופן שצריך להתייחס למקרה. להפתעת החוקרים, משתתפים שצפו בסיטאוציה הויראולית, מנקודת מבטם של הזוג הפלסטיני שפטו את מקרה אזריה יותר בחומרה מאשר אלו שצפו מנקודת מבטם של החיילים.

החוקרים ציינו בהקשר זה כי "גילינו עד כמה ה-VR הוא כלי עוצמתי לשינוי תפיסות. לא רק שמצאנו שינוי חיובי כלפי הזוג הפלסטיני בסרטון אלא גם לשינוי תפיסות כלפי החברה הפלסטינית באופן כללי".

החוקרים מאמינים כי כעת, כשההתפתחות הטכנולוגית של ה-VR מגיעה לסלולרי, ניתן יהיה לעשות שימוש נבון בטכנולוגיה זו כדי לתרום לשיפור יחסים בין קבוצות שמצויות בקונפליקט בארץ ובעולם. כעת, החוקרים ממשיכים בסדרת מחקרי המשך כדי לבחון איזה אזורים מוחיים מושפעים מחווית מציאות מדומה מנקודת המבט של הקבוצה השנייה. כמו כן, הצוות פועל על פרויקט דומה בטורקיה במטרה לבחון כיצד ניתן לשפר את היחסים בין פליטים סורים לטורקים בבתי הספר תוך שימוש במשקפי VR. "ברור שהסוגיות בפרויקט הזה הן שונות ומדובר בחסמים פסיכולוגים אחרים, אבל אנחנו מחפשים לראות אם גם במקרה הזה ל-VR תהיה השפעה חיובית על היחסים בין הקבוצות", מספר חסון.

פרופ' הלפרין ציין כי "אנחנו מחפשים כל הזמן איך לעשות שימוש בידע ומתודולוגיות מדעיות כדי לקדם יחסים שוויוניים וסובלניים בין קבוצות בסכסוך. השילוב בין הטכנולוגיה של המציאות המדומה, לבין הידע בפסיכולוגיה חברתית, מאפשר עולם חדש ומרגש של התערבויות".

יוצר תוכן ה-VR, דניאל לנדאו: "טכנולוגיית מציאות מדומה מאפשרת הבאת מחקר התנהגותי לתוך המעבדה כפי שלא ניתן היה בעבר בזכות תחושת הנוכחות והריאליזם ההתנהגותי. בתוך כך טמון גם פוטנציאל למהלך הפוך של יצירת התערבויות היכולות להשפיע על המציאות ולסייע לגשר בין קבוצות המצויות בקונפליקט".