מקים נצח יהודה: חובתנו להצדיע לרבני הנחל החרדי

מקים 'נצח יהודה': שילוב החרדים לא יבוא בכפייה ביעדים ובנתונים מספריים, אלא בהבנה ובהידברות: אנחנו צריכים את הנוער החרדי.

שמעון כהן , י"א בכסלו תש"פ

לוחמי נצח יהודה
לוחמי נצח יהודה
צילום: דובר צה"ל

בימים אלה מצוין מלאת 20 שנה להקמתו של הנח"ל החרדי, גדוד נצח יהודה, ובערוץ 7 שוחחנו עם מי שחתום על הקמתו של הגדוד, תא"ל במיל' יהודה דובדבני, מקים חטיבת גבעתי, המתייחס גם לראשיתו של הרעיון וגם למציאות כיום:

"לפני 20 שנה הקמתי את גדוד נצח יהודה עם קבוצת רבנים חרדים. בכך התחלנו את גיוס הנוער החרדי לצה"ל. הפלוגה הראשונה הוקמה עם 31 חיילים. קראנו להם המכבים, הנחשונים, וחלמנו על המשך. היום, לאחר 20 שנה, ניתן לומר, בגאווה, כי את מסלול הגדוד והמסלולים המקבילים עברו כבר למעלה מ-13 אלף חיילים שהשתלבו בעשייה במדינה והביאו הרבה כבוד לציבור החרדי. זו הייתה ההתחלה".

על המחשבה שהובילה למהלך הוא מספר: "כשהתיישבתי בתפקיד ראיתי שהקיבוצים והתנועות החלוציות, שנתנו את הטון עד אז, ירדו, והנה, את גבעתי הקמתי עם מסלול ההסדר בברכת כל הרבנים. שאלתי מה העתיד שלנו, והיה ברור שאני מקים את המכינות החילוניות ואני הופך את הנח"ל לאגרוף חינוכי ואני מבין שאני לא מכיר חלק גדול מהעם שלי ובמשך שנה למדתי את הציבור החרדי. למדתי על הנתינה שלהם, על מתן בסתר, למדתי גם מה זה השידוך וחשיבותו ואני מבין שהרבה חבר'ה בציבור החילוני לא מודעים בכלל לתרבות, לחינוך ולערכים בציבור החרדי".

"בסיועם של הרבנים שליוו אותי ועזרו לי הוקם הגדוד", אומר דובדבני ומתייחס להקרבתם של הרבנים: "הרבנים האלה שראו את זה כמטרה אמתית להכניס את הנוער החרדי למעגל העשייה, שמו את נפשם בכפם. ככל שהגיוס התקדם והגיעו עוד פלוגות, בתקשורת ובשכונות הם חטפו צעקות, קללות, השמצות ונידוי, הכניסו עגלות זבל לבתים, הכו את הילדים שלהם, אבל הם לא ויתרו מאחר והכירו בצדקת הדרך. אני מצדיע להם היום ועם ישראל צריך להצדיע להם. הם ממשיכים ללוות את החיילים החרדים בכל מקום ודואגים שמה שהתחייבנו אכן יקרה, שבגדוד הזה יאכלו גלאט כושר, שלא יהיו בנות, שיהיה לימוד תורה ותהיה אווירה חרדית. בזה אנחנו עומדים".

בדבריו מזכיר דובדבני את מגוון היחידות שצה"ל הקים במרוצת השנים עבור הציבור החרדי בצנחנים, בגבעתי, בחיל האוויר ועוד. "אני מודע היטב לכך שלא כל המפקדים בצבא יודעים להכיל ולקבל את רוח הציבור החרדי. במהלך הדרך עלו בעיות מבעיות שונות אבל תמיד ידענו לפתור ונפתור אותן גם בעתיד, ביחד. אני חי את הבעיות האלה מדי יום כי משפחות פונות אליי. יש תקלות ויש אי הבנות ביחידות מסוימות ואצל מפקדים מסוימים, אבל צריך להיות עם רצון טוב והבנה. אנחנו צריכים את הנוער החרדי בצבא".

"כשקיבלתי את הסטירה מהרב עובדיה ז"ל, הוא שאל אותי 'יהודה, מה בדיוק אתה רוצה?' ואמרתי לרבנים הגדולים ביותר, כמו הרב שטיינמן, מי שלומד באמת שילמד ויחזק אותנו בתורת ישראל. אנחנו צריכים את זה, אבל מי שלא לומד שיצטרף וייתן ולשם כך הקמנו את 'נצח יהודה' כדי שישרתו בצבא וימשיכו את החינוך והערכים מבית אבא".

דובדבני מדגיש את שנת המשימה הכלולה במסלול הנח"ל החרדי, שנה המאפשרת הכשרה מקצועית שתאפשר ללוחם השתלבות בשוק העבודה והקמת משפחה בכבוד. במקביל המתגייסים עוברים קורס מ"כים ויש קצינים ויש מ"פים בגדוד ואני מקווה גם למג"ד שהתחנך בנצח יהודה. עבורי זו התרגשות רבה. זה הגדוד הטוב ביותר בכפיר. אמנם היו תקלות, אבל יש תקלות בכל יחידה. מתגברים ומפיקים לקחים. זה גדוד מבצעי בהרכב מלא וגדול. הם מבצעים את המשימה ברמאללה וג'נין, במקומות הכי קשים".

"יש כיוון חיובי, ולכל המתנגדים בציבור החרדי אני אומר, כאשר הם יושבים לשולחן השבת ומזמרים הם צריכים לזכור את לוחמי "נצח יהודה" 'חץ' ו'תומר' מפטרלים ומאפשרים להם לזמר את זמירות השבת. אני פונה מכאן לכל הרבנים כמו גם למנהיגים הפוליטיים הדתיים והחרדים: תנו יד. מי שלומד שילמד ומי שלא לומד שיבוא ויילך בדרך של 'נצח יהודה' ושאר היחידות ויישאר נאמן לדרך בית אבא. אנחנו בצבא צריכים להבין את התרבות ואת הבעיות של הלוחם החרדי. זה לא הבעיות של הלוחם החילוני. צריך לשלב ולתת כבוד הדדי. הלכנו פעמים לגלויות על שנאת אחים וריב. אנחנו צריכים אהבת חינם. נוצר דור של 'החרדי החדש' שעבר את הצבא, שיש לו מקצוע והוא מענטש, הוא נותן כבוד לעולם החרדי, משתלב בעשייה במדינה ומחנך את משפחתו על פי ערכיו".

לנוכח דבריו אלה שאלנו את דובדבני אם יתכן והמסגרת שהקים עבור הנוער החרדי הפכה חממה עבור נוער מהציונות הדתית שהמסגרת החדשה תאמה את ערכיו, ומכאן נולדו כל אותן מחלוקות על נתונים מספרים ויעדים.

"חלק מהעניין מתחיל אצלי. לפני עשרים שנה קיבלתי החלטה שאני צריך להכניס אחוז מסוים של בוגרי ישיבות ההסדר. הסיבה הייתה הצורך לבנות את שדרת הפיקוד של הגדוד. חיילים חרדים לא יכולים לצאת לקורסים השונים של פיקוד, חובשים וכו', כי שם אין את התנאים המתאימים לחיילים חרדים, ולכן החלטתי, מעבר לקריאה לרבני הכיפה הסרוגה לעזור להקים את הגדוד החרדי ולשלוח את הפיקוד ל'נצח יהודה'. היום הרבנים מבינים כשאני מבקש מהם שחבר'ה מתוך הגדוד ילכו לפיקוד. אני לא יכול להבטיח לאבא ולקיים הבטחות בכלל הצבא, אלא רק בתחום הגדוד.

להערכתו, כיום, כאשר הגדוד עצמו יכול להפיק את שדרת הפיקוד מתוכו, המציאות משתנה והולך ופוחת הצורך להישען על בני הציונות הדתית.

על האופן שבו נכון וניתן להרחיב את תופעת היחידות החרדיות מדגיש דובדבני כי הדברים לא יקרו בהצבת יעדים, מספרים וכפייה אלא "בהידברות ובהבנה, בזה שנלך לרבנים הגדולים ונגיד להם שישימו יד על הכתף של תלמיד שלא לומד וימליצו לו ללכת בדרך הנתינה ואנחנו צריכים לוודא שהמסגרת מאפשרת לו את זה באופן ערכי וחינוכי התואם את מסורת המשפחה".

"כדי להכניס את הציבור החרדי לעולם העשייה צריך לפתוח שערים ללימודי מקצוע. צריך לתת לחבר'ה את לימודי הליבה, כדי שיוכלו ללמוד מקצוע ולא יהיו חוטבי עצים ושואבי מים. זה שינוי שכבר קיים באקדמיה. לא לסגור את המכללות אלא לפתוח".