ריבונות בממשלת מעבר? אין מניעה

האם אכן קיימות מגבלות המונעות החלת ריבונות בבקעת הירדן ע"י ממשלת מעבר? ואם אין, מדוע בכל זאת מעכב נתניהו את המהלך?

שמעון כהן , י"א בכסלו תש"פ

ישיבת הממשלה
ישיבת הממשלה
צילום: חזקי ברוך

סוגיית הריבונות על בקעת הירדן ואולי גם על יישובי יהודה ושומרון מוצאת את עצמה בסד זמנים מורכב.

מצד אחד כהונת טראמפ נכנסת לשנתה האחרונה בקדנציה הראשונה ומצד שני אנו נתונים בממשלת מעבר. ראש הממשלה טוען שהוא זקוק לעוד חמישה חודשי כהונה על מנת להשלים את המהלך ההיסטורי, אך האם אכן ממשלת מעבר מנועה מלבצע מהלכים שכאלה?

עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, דוחה מכל וכל את הקביעה לפיה ממשלת מעבר אינה יכולה לבצע מהלכים משמעותיים. לדבריו "יש מגבלות על הנייר ויש מגבלות במציאות. המגבלות בחוק כמעט אינן קיימות. יש מעט דברים שאינם רלוונטיים כמו במינויי שרים, אבל החוק קובע ש'ממשלה יוצאת תמשיך בתפקידה עד אשר תושבע הממשלה החדשה', כלומר יש דין רציפות וממשלה תוכל לעשות כל צעד כל עוד היא מכהנת".

לעומת זאת, הוא מסביר, כי בפועל בית המשפט העליון והיועמ"ש בעקבותיו הטילו מגבלות תחת הכותרת של 'עילת הסבירות'. "רובנו נסכים שאם הייתה מוקמת ממשלה בראשות גנץ ויום לפני ההשבעה היה נתניהו חותם על הסכם שהיה מסנדל את התקציב לאורך שנים זה לא היה סביר, אבל מבחן הסבירות הוא מבחן מאוד גמיש, וזהו המבחן שבית המשפט מחיל על הממשלה".

כדי לבחון את אלמנט הסבירות סבור עו"ד רוטמן כי יש לבחון את המתרחש במדינות אחרות. "בארה"ב, אובמה החליט שלא להטיל ווטו כשהוא היה בשלב שבו טראמפ כבר נבחר והוא לא ממשיך בתפקידו, ובכל זאת הוא עשה דברים משמעותיים, כולל חנינות. המשמעות היא שגם כאשר הכהונה עומדת להסתיים הרשות המבצעת ממשיכה לפעול".

לדברי רוטמן אמנם מה שיקבע בישראל הוא החוק הישראלי ולא מקבילו האמריקאי או האחר, אך לא ניתן להגדיר כבלתי סביר ובלתי הגיוני מצב הקיים במדינות אחרות בעולם. "בית משפט קובע ש'מה שאתם עושים לא סביר באופן קיצוני ואין דרך לחשוב על סיטואציה שממשלה תפעל כך', אבל אפשר להראות שכך נוהגים בעולם וכך בעבר נהגו בישראל".

"במקרה של החלת ריבונות על שטחי ארץ ישראל צריך גם ללמוד מההיסטוריה וגם למצוא פתרון פרקטי", אומר רוטמן ומזכיר את ימיה הראשונים של ישראל כבסיס ההיסטורי הנלמד: "הממשלה שהחילה ריבונות הייתה ממשלת מעבר שמעולם לא נבחרה, מועצת העם הזמנית שקמה ועוד לפני הבחירות קבעה מה יהיו גבולותיה של המדינה".

בנוסף הוא מציין גם את מה שהוא מגדיר כפתרון פרקטי. "אפשר להחיל ריבונות בהחלטת ממשלה ולהתנות את הביצוע בהצבעה בכנסת וברוב של 61. הרי הכנסת נבחרה זה מכבר ולא מדובר בכנסת בסוף ימיה. מדובר בכנסת שקיבלה אמון מהעם פעמיים בשנה האחרונה".

לטעמו של עו"ד רוטמן לא מדובר בהתפתלות משפטית אלא בדרך המלך. כשנשאל אם המשמעות היא שנתניהו למעשה מתחמק מהחלת ריבונות כאשר הוא מדבר על חמישה או שישה חודשים נוספים הנצרכים לו לשם כך, משיב רוטמן ואומר כי ניתן לשער שעל מנת להשיג הסכמה של מדינה כלשהי, כדוגמת ארה"ב, או של גוף בינלאומי כלשהו, נדרש פרק זמן נוסף, אך בוודאי שאין מקום לתלות את הדברים בהתנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה.

בהקשר זה תוהה רוטמן מה מצא ראש המשלה להיתלות ביועמ"ש שלטעמו מבצע הפיכה שלטונית. "מדוע הוא מקשיב לו?".

בהמשך הדברים התייחס עו"ד רוטמן למציאות המשפטית המשתנה בישראל, מציאות בה ביהמ"ש והיועמ"שים נוטלים לעצמם סמכויות לא להם, ולתקוותו "שנפסיק לכופף את הראש בפני הדבר הזה, שהעם ונבחריו יציבו את הגבולות בצורה ברורה לבית המשפט העליון וליועץ המשפטי לממשלה".

"אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק כביכול שולי בין היועמ"ש לשר המשפטים על זהות ממלא מקום פרקליט המדינה, והוויכוח הזה מגלם בתוכו כמעט את כל החולאים של מערכת המשפט, כאשר היועץ המשפטי קובע שאמנם בחוק סמכות המינוי נתונה לשר המשפטים אבל בעיניו לא סביר שהשר לא יקשיב לו. זו אמירה מאוד קשה ולא לגיטימית. אני מאוד מקווה ששר המשפטים יעמוד בפניו. אני מקווה שיש הבנה אצל יותר ויותר אנשים שהמצב הזה לא יכול להימשך".

על האופן בו התחולל השינוי הוא אומר כי "המנגנונים השונים שבהם ביהמ"ש והיועמ"ש השתמשו כדי לעשות את זה הם עילת הסבירות, הפרשנות התכליתית שלפיה הם מבינים את מה שמחוקק סביר אמור להתכוון כשהוא כותב דברים, ביטולי חוקים על בסיס חוק יסוד מאוד עמום. אנחנו רואים עכשיו גם את הדיון שביהמ"ש קבע על חוק הלאום, חוק יסוד שעבר ברוב של 61 חברי כנסת, גם זה הפך מצע לדיון מה מקובל עליהם ומה לא מקובל עליהם".

"התופעה מתחילה כבר משנות השמונים ואולי עוד קודם. את המנגנונים האלה צריכים לזהות, ואחרי שמזהים לראות איך מתקנים ובעיקר איל נותנים לנבחרי הציבור שלנו את הכוח ודורשים מהם לתקן", אומר רוטמן וכשהוא נשאל מי במערכת הפוליטית לאורך השנים העלים עין מההשתלטות הזוחלת של מערכת המשפט למקומות לא לה, מצביע עו"ד רוטמן על שורת אישים ומגמות:

"אפשר לומר שכולם במערכת הפוליטית נתנו לזה לקרות, חלק עשו זאת בכוונה כשראו שהכוח הפוליטי הולך ונוטש אותם ולכן הם שמחו שביהמ"ש העליון נכנס ולוקח את הסמכות כי הבינו שלא יצליחו בזירה הפוליטית. כאלה היו במפלגות השמאל ובמקרים מסוימים במפלגות הימים כשאישים כמו דן מרידור ואחרים הבינו שהשינויים הדמוגרפיים לוקחים מהם את הכוח הפוליטי. בנוסף, יש הרבה אנשים שזיהו את הדבר בתחילת התהליך. זכור לנו שריבלין בתפקידו כיו"ר הכנסת נאבק בדבר הזה והמציא את המושג 'כנופיית שלטון החוק', אבל לאורך השנים או שהוא התייאש או שהבין שצריך להילחם בדרכים אחרות, אבל לא עמד על זה לאורך כל השנים. ויש כאלה שנהגו באדישות, ולנתניהו יש חלק מרכזי בהתחזקות שלטון המשפטנים. במשך הרבה שנים הוא התגאה בכך שהוא מגן על בית המשפט משינויים והמתקפות כביכול עליו ועל דרכו".

"אני מקווה שבנסיבות המצערות הללו הוא מבין את המציאות. השאלה היא אם זה לא מאוחר מדי. יש מעט חברי כנסת ושרים שניסו לטפל לאורך השנים כמו השרים לשעבר דניאל פרידמן ואיילת שקד והשר הנוכחי אמיר אוחנה. הם לא היחידים במערכת המשפט ובמערכת הפוליטית שהתריעו מפני הדברים האלה. אני חושב שאנחנו בפתחו של שינוי כי הציבור מבין ודרכם נבחרי הציבור מבינים את הבעיות והפתרונות".