הכבוד הפגוע של פוטין

ברוסיה נערכים לערער על ההחלטה למנוע ממנה להתחרות בתחרויות ספורט בינלאומיות במשך 4 שנים. "השימוש בחומרים הפך שם למדיניות".

שמעון כהן , י"ג בכסלו תש"פ

ולדימיר פוטין
ולדימיר פוטין
צילום: רויטרס

הסוכנות העולמית נגד סימום החליטה להרחיק את רוסיה מהתמודדויות ספורטיביות בינלאומיות במשך ארבע שנים.

על הסיבות להחלטה וההשלכות שוחחנו עם ראש דסק העולם במדור הספורט של העיתון הארץ, עוזי דן.

ההחלטה חסרת התקדים התקבלה "בכובד ראש ואחרי שכלו כל הקיצין", אומר דן ומפרט: "יש מלחמה מתמדת בכל ענפי הספורט נגד הסימום והחומרים האסורים כבר עשרות שנים. ספורטאים מנסים לשפר ביצועים ומנגד הבדיקות שהופכות מתוחכמות יותר. זו ריצה של עבריינים מול החוק וראינו ספורטאים שנשללו להם מדליות ותארים. במקרה הזה זה לא ספורטאי שניסה לרמות או חברה פרטית אלא מדיניות ממשלתית. המעבדה במוסקבה העלימה בדיקות, הרגולטורים שאמורים היו לבדוק רימו מטעם המדינה".

"שר הספורט הרוסי היה אבי הקנוניה", מציין עוזי דן שאינו שולל שהדברים התרחשו בידיעת הדרגים הגבוהים יותר. "זה התחיל באתלטיקה. הם ספגו עונשים באולימפיאדה הקודמת בריאו. האתלטים הרוסים לא יכלו להשתתף תחת דגל רוסיה. העונשים לא עזרו והם המשיכו עד שלארגון נמאס. זה כמו ההתנהלות של איראן וצפון קוריאה בנושא הגרעין. הם מתעלמים מהאזהרות עד שלעולם נמאס".

"העונש הזה הוא עונש קולקטיבי מצד אחד, אבל מצד שני ספורטאים יחידים יוכלו להתחרות שלא תחת דגל רוסיה. כלומר נבחרות רוסיה לא יוכלו להתחרות אבל ספורטאים יחידים כן, כמובן רק אחרי שיוכיחו שהם נקיים".

דן מוסיף: "העונש הזה נועד לתת מכה לרוסים כדי שיבינו שהם פוגעים בעצמם ואולי יהיה לחץ מצד הספורטאים והקהל". עם זאת לרוסיה ניתנו 21 ימים כדי להגיש ערעור ויתכן שהעונש הכבד של ארבע שנות בצורת יומר בענישה פחותה של שנתיים כחלק מההתייחסות לחומרי הערעור.

המציאות הזו של שימוש בחומרים אסורים, אומר דן, "מחזירה אותנו לימי הגוש הקומוניסטי בשנות השבעים והשמונים, אז זה היה מדיניות ממשלתית. בקטע הזה הרוסים ירשו את אבותיהם הסובייטים ולא השתנו אבל העולם השתנה, ומה שפעם לא ניתן היה לבדוק היום ניתן לבדוק ויש רגולציה".

"בעבר היה קשה להילחם בתופעות הללו ולבדוק. עכשיו מבינים, גם בגלל שהחומרים האסורים הפכו למכה. היום כשרואים תחרות לא יודעים אם זה אמתי כמו במקרה לאנס ארמסטרונג שכולם שיבחו והיללו אותו עד שהושעה בבושת פנים לאחר שהוברר שהשתמש בחומרים אסורים. היום די מצליחים במאבק עם ההתקדמות הטכנולוגית רפואית".

דן מעיר כי "זה לא שבארה"ב או גרמניה, ג'מאיקה או ישראל אין ספורטאים סוררים, אבל זה לא מדיניות של מדינה. כשהממסד מרמה אותך זה משהו אחר".

כפי שניתן היה לצפות פוטין מנסה להיאבק בהחלטה לאחר שהתפיסה שהנחיל, שעל רוסיה להיות בולטת בכל התחומים וגם בספורט לעשות כל מאמץ להגיע למדליות. כבר כעת הוא מגדיר את ההחלטה כאנטי רוסית וש"כולם לוקחים חומרים אבל מחפשים את הרוסים". על הטענה הזו אומר דן כי אכן יש בה ממש, אבל במקרה הרוסי מדובר בחציית כל קו אדום שכן שם מדובר "במדיניות שניתן לשער שפוטין היה מודע לה והעלים עין. יהיה ערעור ואני סבור שהחומר מראש חמור כדי שיוכלו להוריד ממנו ולהגיד שהבינו את הצדק שבערעור והקלו בעונש. השאלה היא אם בטווח הבינוני והרחוק הרוסים יבינו ששכרם יוצא בהפסדם".

במידה ואכן תיענש רוסיה גם לאחר הערעור יוכלו הספורטאים שלה, אלה שאינם מתמודדים כנבחרות, להתמודד תחת הדגל האולימפי ולא תחת דגל רוסיה. מדובר במכה לכבוד הרוסי ואולי גם מעט לספורטאים עצמם, שהיו רוצים לראות את דגל ארצם מתנופף מאחוריהם ברגע הגדול של חייהם, ובמקום זאת יראו שם את הדגל האולימפי. "מצד שני יש כאלה שפחות מעניינת אותם הלאומיות ואת מי הם מייצגים. העונש הוא לרוסיה שאם באולימפיאדה הקודמת לקחו ארבעים מדליות יקחו הפעם שלושים שלא יירשמו כמדליות רוסיות. זו פגיעה בכבוד הרוסי וזה חלק מהעניין, הכבוד הלאומי שחשובים לפוטין ולרוסיה יותר מאשר לחלק ניר מהמדינות".


‫הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: neri@inn.co.il