משרד המשפטים נגד התנועה למשילות: ״שגיאות, שקרים וסילופים״

התנועה למשילות פרסמה סרטון נגד דינה זילבר שעורר זעם במשרד המשפטים. ״התקפה אישית מכוערת על בסיס סילוף מוחלט של נסיבות״.

ערוץ 7 , י"ד בכסלו תש"פ

דינה זילבר
דינה זילבר
Photo by Hadas Parush/Flash90

במשרד המשפטים לא אהבו, בלשון המעטה, את הסרטון שפרסמה התנועה למשילות ודמוקרטיה, תחת הכותרת "מסדירים את מעמד היועמ"ש – מאזנים את מערכת המשפט".

במשרד הגיבו: ״במקום לנהל דיון ענייני על הסוגיה כבדת המשקל של מעמדו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, עורכי הסרטון בחרו לתקוף באופן פרסונלי את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), עו"ד דינה זילבר, ולהציג את עבודתה באופן שקרי ונלעג, רצוף בשגיאות, שקרים וסילופים.

״מדובר בהתקפה אישית מכוערת על בסיס סילוף מוחלט של נסיבות ושל שיקולים שנגעו לאירועים שונים המוצגים בסרטון. השתלחות שקרית מעין זו נגד עובדי ציבור ראויה לכל גינוי״, הוסיפו במשרד המשפטים.

במשרד המשפטים דחו את הביקורת בסרטון על תפקודה של דינה זילבר בכמה סוגיות שאירעו בעבר, והציגו בתגובה כמה ״עובדות אמת״, כהגדרתם:

״הקצאת תקני שירות לאומי – במסגרת האירוע המתואר בסרטון ביחס להקצאת תקני שירות לאומי לארגונים שונים, הבהירה חוות דעתה של המשנה ליועמ"ש בנושא, כי אין מניעה לשנות את המדיניות הממשלתית ביחס לגופים בהם מתאפשר שירות לאומי, אך הדבר צריך להיעשות על בסיס קריטריונים ענייניים ושוויוניים, וככל שמדובר בשינוי של המדיניות, יש לעשותו באופן רוחבי ומקיף. בנוסף, באותו המקרה גם נמצאו פגמים בהליך המינהלי של קבלת ההחלטה, בהיעדר שימוע ראוי.

״ואכן, בשנת 2017, הושלמה העבודה על חקיקתו של חוק השירות האזרחי, במסגרתו הגדיר המחוקק באופן ברור את הקריטריונים האחידים והשוויוניים לאישור גופים מפעילים. הצגת האירוע בסרטון מראה עד כמה לא טרחו מפרסמיו לבדוק אף פרטים עובדתיים בסיסיים. כך למשל, ההחלטה הנדונה התקבלה ע"י ראש מנהלת השירות האזרחי, אשר פעל תחת המשרד לשוויון חברתי (בשמו אז – המשרד לאזרחים ותיקים), ולא ע"י שר האוצר דאז (כפי שמופיע בסרטון).

״תיאטרון אל-מידאן – ההחלטה המקורית של משרד התרבות על עצירת תמיכה לתיאטרון נעשתה באופן שאינו מקיים את העילות שנקבעו לשם כך בחוק. כאשר התקבלה בסופו של יום החלטה כי התיאטרון לא עומד עוד בתנאים הנדרשים לתמיכה ממשלתית, לפי התהליך והתנאים הנדרשים כדין – החלטה זו טופלה בשיתוף עם משרד המשפטים, ועתירה שהוגשה נגדה לבג"ץ – נדחתה.

״עצירת ייבוא מזון מן החי – באותו מקרה, אליו נדרש הייעוץ המשפטי לממשלה בעקבות עתירה שהוגשה לבג״ץ, התברר כי שר החקלאות קיבל לבדו החלטה שהיא בעלת השלכות משמעותיות שחורגות מתחום השיקולים שלו, לרבות במישור הביטחוני והמדיני. בעקבות כך, סוכם על המשך תהליך ממשלתי סדור במעורבות כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם ראש הממשלה ושר הביטחון. עמדה זו אף שוקפה בפני בג״ץ ובהמשך לכך נמחקה העתירה.

״בצד ההצגה השקרית של אירועים אלו, עושה הסרטון שימוש מסולף בחלקים מספרה של עו"ד זילבר, "בירוקרטיה כפוליטיקה", שפורסם בשנת 2006, תוך חיבור קטעי משפטים והוצאת דברים מהקשרם, באופן שהפוך בתכלית ממש לעמדתה של עו"ד זילבר. להלן פירוט הדברים כפי שהובהרו על ידי עו"ד זילבר:

״הספר, שעסק בניתוח מאפייניו של המנגנון הבירוקרטי-מנהלי באופן כללי, לא קרא להגביר את כוחה של הפקידות, אלא הציע פתרונות שמטרתם ליצור איזון טוב ונכון יותר בין סמכויותיו של הדרג הפוליטי לדרג הביורוקרטי. כך למשל, חלק מהצעותיה של עו"ד זילבר דווקא נגעו לפתרונות שביקשו להעצים את הדרג המדיני ולהגביר את שליטתו במנגנוני קביעת המדיניות. כך, למשל, הוצע בספרה להגביר את השימוש בהסדרים ראשוניים כהסדרים המשקפים את מדיניות הדרג המדיני ומכוונים ומגדרים את המשך היישום של המדיניות על ידי הדרג הביורוקרטי, באופן שדווקא מעצים את הדרג המדיני ומגביר את שליטתו בקביעת המדיניות. כמו כן, הוצע בספר להגביר את השימוש בעקרון הייצוג, לגוון את הרכבו של המנגנון המנהלי - ביורוקרטי ולהכליל ציבורים נוספים במארג הפקידותי כשותפים בפרויקט המדינתי באופן שירחיב את ההשתתפות הציבורית של כלל המגזרים בפרויקט המדינתי הממלכתי, יגדיל את ההזדהות עם המדינה יצמצם את הניכור כלפיה ועוד.

״יש לקוות כי הדיון בנושא החשוב של מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה יעשה באופן מכבד וענייני״, לשון תגובת משרד המשפטים.