הישראלים מתכחשים למחלות לב

הקרדיולוג יצחק אבנד מדבר על גורם התמותה השני בישראל ומספק גם עצות כיצד להימנע ככל האפשר ממחלות הקשורות בלב.

ניצן קידר , י"ד בכסלו תש"פ

התקף לב. אילוסטרציה
התקף לב. אילוסטרציה
צילום: iStock

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה סיכום של נתוני התחלואה לשנת 2017 ולפיו מחלות הלב הן הגורם השני לתמותה במדינת ישראל.

ד"ר יצחק אבנד, קרדיולוג וסמנכ"ל רפואה ב"שחל", אומר לערוץ 7 כי בישראל יש מודעות למחלות לב, איך היא אינה מספקת.

"המודעות בהחלט קיימת, אבל ישנן קבוצות שבקרבן היא לא מחלחלת עד הסוף, בעיקר כשאנשים מרגישים במשהו חריג שעשוי להיות קשור לאירוע לבבי. לצערנו נושא המודעות לגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם אינו מספיק טוב ברמת החברה הישראלית".

לדבריו, "גורמי הסיכון הבולטים הם עישון, סכרת, השמנה, יתר לחץ דם ופעילות גופנית מועטה".

אחד הפרמטרים המדאיגים מבחינת ד"ר אבנד הוא מהירות התגובה של אדם החש התחלה של אירוע לבבי.

"יש נתון אחד שלא השתנה שנים וזה משך הזמן שלוקח לאדם לפנות לקבלת עזרה רפואית וזה עומד על למעלה משעתיים. כלומר, אנשים חוששים לדווח שקורה להם אירוע לבבי חריף, ובמקרים אחרים לא רוצים לפנות לקבלת עזרה דחופה מחשש של מה שייתקלו בו בבית חולים. דווקא בסטטיסטיקה שלנו מסתבר שמנויי שחל פונים הרבה יותר מהר כשהם חשים שמשהו אינו כשורה – זה עומד על פחות משעה".

"מדובר בעניין קריטי כי מחצית התמונה מאירועים לבביים מתרחשת לפני שמגיעים לבית חולים. ככל שמקצרים את הזמן עד לקבלת טיפול, כך יש יותר סיכוי להציל את המטופל", הוא מוסיף.

ויש גם עצות כיצד לפעול נכון כדי להימנע ממחלות לב. "הדבר החשוב ביותר הוא הקפדה על אורח חיים בריא, ביצוע בדיקות תקופתיות להערכת הסיכון. יש הרבה הכחשה בנושא הזה כי אנשים אומרים 'לי זה לא יקרה'. במקום זאת, ברגע שיש שינוי משמעותי בהרגשה, אסור להסס ויש לפנות לקבלת עזרה רפואית".