ה"פרגון" מגדעון לוי שהשפיע על עמית סגל

''כרגע העיתונאי שדעתו הכי ברורה בארץ, החמיא לי שלא יודעים מה דעתי? משהו פה לא הגיוני''.

ערוץ 7 , ט"ו בכסלו תש"פ

עמית סגל
עמית סגל
צילום: הלל מאיר/TPS

הפרשן הפוליטי של חדשות 12, עמית סגל, סיפר בראיון ל''ידיעות אחרונות'' על הרגע שבו החליט כי עליו להשמיע את עמדותיו באולפן החדשות.

''2013, רעות ואני בקבלת פנים של שגריר צרפת בישראל. אני כבר כתב פוליטי. פוגש ליד הבופה הכשר את גדעון לוי, עם הצלחת הפחות כשרה. והוא אומר לרעות: 'אני מעריך את בעלך. אי־אפשר לדעת מה הדעה שלו'.

''בחזרה הביתה, רק ליד לטרון אני אומר: כרגע העיתונאי שדעתו הכי ברורה בארץ, החמיא לי שלא יודעים מה דעתי? משהו פה לא הגיוני. אחד משנינו מתנהל לא בסדר. אז אם יש רגע אחד ש'החלטתי' - זה שם''.

סגל הוסיף: ''כמי שהגיע מעפרה לגל"צ, ללב התל־אביביות, אתה תמיד מגיע עם תסביך נחיתות. לא יודע אם זה רק של דתיים לאומיים. כמו שאומר חברי אראל סג"ל, לציונות הדתית יש צ'יפ דפוק, היא רוצה לשאת חן. או של כל מי שמגיע מפריפריה תרבותית. ולוקח הרבה שנים לצאת מזה. אמרתי לעצמי, כל הגדעון לוי של העולם יכולים להמשיך לאהוב אותי עוד 40 שנה, הייתי המועדף על עיתון 'הארץ' בחדשות 2, מאמרים ממש סבבה. אבל זה לא הגיוני שאצא בסדר בעיני גדעון לוי, יותר מאשר בעיני פנחס ולרשטיין או קלמן ליבסקינד.

''התחושה של להיות בודד בצריח טובה אולי לקריירה, אבל לא לאיזון. הכי כיף ללכת לבד מול כולם. אבל הנכון באמת, זה לראות על המסכים ובאתרים תמונה יותר מגוונת. אנשים צריכים לזכור שמשהו יסודי בחוויה השתנה. אדם פותח טלוויזיה, לא כדי לדעת מה קרה היום. אלא כדי שיעשו לו סדר. והפעולה הזאת, מה אתה בוחר, היא פוליטית במובהק. הדרך לאיזון עוברת בשולחן עם שמונה דעות והשקפות שונות''.

סגל הדגיש, ''הייתי שמח שיהיו סביב השולחנות עוד קולות. מה, האם אני, עמית מעפרה, מייצג את החוויה של רוב הימין הישראלי, פריפריה, מזרחיות, מסורתיות? לא! זה אילוץ. אשמח לראות לצידי עוד כאלה. במקום מה שקורה היום: התכתשות בין שתי אליטות אשכנזיות. זו השמאלנית, וזו הדתית־לאומית־ימנית''.