ערבים מחברון פנו לבית הדין לממונות

לקראת כנס "משפט התורה במדינת ישראל" מספר הרב אריאל בראלי על פועלים ערבים שקיבלו סעד בבית הדין

ערוץ 7 , ט"ו בכסלו תש"פ

הרב אריאל בראלי
הרב אריאל בראלי
צילום: עצמי

לפני ארבע שנים התגלעה מחלוקת בין פועלים ערבים תושבי העיר חברון לבין הקבלן היהודי שהעסיק אותם בפרוייקט בניה במוסד חינוכי בדרום.

הקבלן עצמו הצביע על כך שהמוסד החינוכי אינו מרוצה מעבודת הפועלים ולכן הפחית לו את התשלום ומשום כך הוא מסרב לשלם לפועלים על עבודתם.

הפועלים הערבים שדרשו את שכרם היו יכולים לפנות כמקובל לבית המשפט ולתבוע את הקבלן או את המוסד החינוכי, אלא שבמפתיע הם החליטו מיוזמתם לפנות לבית הדין לממונות בו הגישו את התביעה נגד הקבלן היהודי והמוסד החינוכי.

ראש מכון "משפט לעם" הרב אריאל בראלי שישב כדיין בבית הדין מספר כי התביעה הזו מהווה דוגמא חיה ליתרון שיש לבתי הדין לממונות על פני ערכאות המדינה- בזמינות, ישירות ללא צורך במשפטנים ועורכי דין. "זו הבעת אמון במשפטי התורה שדווקא הם יקבעו מה הוא הצדק".

הפועלים הערבים סיפרו לו כי במהלך עבודתם הם נחשפו לאורח החיים הדתי של התושבים היהודיים והם האמינו שבמקומות כאלה יתברר הצדק.

בית הדין קיבל את טענות הפועלים הערבים והכריע כי על הקבלן היהודי לשלם להם רוב מכריע מהשכר תוך תקופה קצובה.

הרב בראלי, רב היישוב בית אל ישתתף בכנס "משפט התורה במדינת ישראל" שייערך ביום ראשון בירושלים. לקראת הכנס מספר הרב כי לאורך הזמן מתחזק אמון הציבור בבתי הדין לממונות.

"אם בעבר המקרים שהיו מגיעים לבתי הדין היו מסתכמים בסכומי כסף קטנים יחסית, היום בתי הדין כבר דנים בתיקי נדל"ן וממון שנאמדים במליוני שקלים. הציבור רוכש אמון רב יותר ובתי הדין מצידם פועלים כדי להשתפר ולהתייעל כל הזמן".

יצויין כי בתי הדין לממונות פועלים במסגרת פרטית ואינם בתי דין ממלכתיים של המדינה. בעלי הדין מקבלים על עצמם את בית הדין במתכונת של "בוררות", כך שלפסק הדין שניתן על ידי הדיינים יש מעמד חוקי מחייב.

הרב בראלי מסביר כי מלבד היתרון הברור של קיום החובה ההלכתית להתדיין על פי דין תורה, בתי הדין לממונות קרובים יותר לשטח והם התשובה האזרחית הנכונה ביותר לסכסוכי ממון. "בתי הדין והדיינים חיים בקהילות עצמן, הם מבינים את אורח החיים ואת אופי החברה המקומית, מה שמקרב אותם למציאות ולפרטי המקרים שבאים לפניהם הרבה יותר משופט שאינו מעורה בחברה וביושבו על כס המשפט סומך בעיקר על אומדן דעתו לברר מי צודק". בתי הדין אף נעזרים באנשי מקצוע מתחומי הנדל"ן, המיסוי וההתמחויות הרלוונטיות למקרים המצריכים מומחיות מיוחדת.

הכנס הייחודי יתקיים תחת הכותרת 'השיבה שופטינו - משפט התורה במדינת ישראל', והוא יעסוק במערכות היחסים בין מערכת המשפט האזרחית לזו הרבנית. הרב יעקב יקיר, מיוזמי הכנס אומר כי אחת המטרות המרכזיות של הכנס היא חשיפת הציבור לבתי הדין הפרטיים לממונות.

"במצב הנוכחי בו בג"ץ מונע מבתי הדין הרבניים של המדינה לדון בדיני ממונות, הפתרון הקיים למעשה, לדיני ממונות עפ"י התורה, הוא רשתות בתי הדין הפרטיים, ארץ חמדה-גזית, ואיגוד בתי הדין לממונות. הציבור צריך לדעת שמדובר בדיינים מוסמכים ומקצועיים שחותרים לאמת וצדק על פי התורה".

את הכנס יזם ארגון 'תורת המדינה- בית אורות' יחד עם ארגונים נוספים והוא מקבץ מגוון רחב של גופים מהמגזר הדתי לאומי והמגזר החרדי. בין המשתתפים בכנס: הרב דב ליאור, הרב חיים ירוחם סמוטריץ', הרב יגאל קמינצקי, הרב עדו רכניץ, הרב ברוך פז, עו"ד משה פולסקי, עו"ד שמחה רוטמן, אלעד צדיקוב, הרב יאיר קרטמן ועו"ד אורי ציפורי.