פרופ' יובל אלבשן:
"שי ניצן הביא לאבדן אמון הציבור במערכת"

פרופ' אלבשן מסכם את כהונת פרקליט המדינה: עמד בלחצים בתיקי נתניהו אך כשל בנושאי זכויות אדם וחיזק את הפגיעה באמון הציבור במערכת.

שמעון כהן , י"ח בכסלו תש"פ

פרקליט המדינה היוצא שי ניצן
פרקליט המדינה היוצא שי ניצן
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

עו"ד שי ניצן חותם היום (שני) את כהונתו כפרקליט המדינה ולא מעט סיכומי כהונה נפרסים בתקשורת. שוחחנו על ימיו בתפקיד עם הפרופסור יובל אלבשן, דיקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו.

את דבריו פותח פרופ' אלבשן בדברי שבח לניצן, אך ממשיך בלא מעט דברי ביקורת על התנהלות הפרקליטות תחת כהונתו: "לשי ניצן מגיע הרבה כבוד על הטיפול בתיקי נתניהו, תוך עמידה בלחצים כבדים משני הכיוונים, אלה שרצו שהוא ידחוף את נתניהו לתיק 3000 ואלה שרצו שהוא יירד מהתיקים. במובן הזה הוא גילה חוט שדרה וגם יושר ויושרה. הוא עשה את זה בניגוד לשבט שממנו הוא הגיע, ועל כך מגיעות לו תשואות, גם ממי שסבור, כמוני, שלא מדובר בתיקים חזקים ושלא בטוח שהם יחזיקו בבית המשפט".

לעומת זאת, מוסיף פרופ' אלבשן: "לא מגיע לו כבוד על ההתהדרות עכשיו בנושאים שהוא לכאורה קידם, כמו זכויות נאשמים, זכויות חשודים וזכויות אדם בכלל. בנושאים הללו הוא מעל בתפקידו. זכויות חשודים וזכויות אדם רק הורעו בכהונה שלו. בהיותי מתמחה בעליון הוא ייצג את המדינה בתיקי עינויים ועוד, והוא תמיד ייצג את המדינה הפוגעת בזכויות חשודים בשלב המוקדם יותר. ראינו את זה גם עכשיו בעניינו של ניר חפץ".

אלבשן מדגיש כי ליבו אינו שותת דם, כהגדרתו, על ניר חפץ, משום שמדובר באדם חזק ומקושר, אך "אני מציע לחשוב שאם עושים את זה לאדם שהוא כל כך מחובר וחזק, תחשבו מה קורה לאזרח הקטן שמגיע לתחנת משטרה, לחקירה או לפרקליטות. האם מישהו שומר על הזכויות שלו? כאן הוא (שי ניצן) כשל כישלון גדול מאוד".

אלבשן אינו מקבל את הטיעון של שי ניצן ולפיו לא הייתה התנכלות ממוקדת בניר חפץ ואיש לא פיזר פשפשים בתאו, והאחריות מוטלת על המשטרה. "אתה עומד בראש המערכת כראש התביעה. אתה זה שאמור לדאוג שלא יהיו פשפשים לאף אחד. אתה אמור לדאוג לכך שזכויות כל החשודים תישמרנה, מהמיוצגים על ידי הועד הציבורי נגד עינויים ועד המיוצגים על ידי בן גביר. זה לא משנה. במובן הזה המערכת לא שומרת ודי אם נקרא את דו"חות הסנגוריה הציבורית שנה אחר שנה. זה כישלון גדול".

"זה שיש גורמים בשמאל, שאני מגחך עליהם, שקושרים לו כתרים כמגן זכויות האדם, אוי ואבוי לנו אם זה מגן זכויות האדם. הוא אמר בראיון שהוא רוצה שיזכרו אותו כמי שדאג לשוויון וזכויות האדם. אני לא בטוח שזה נכון. אני רואה את הטיפול ביהודי אתיופיה, אפליה נוראית והיחס לערבים ועוד שורה ארוכה של חקירות שנעשו בלי לשמור על זכויות האדם".

על כך מוסיף אלבשן: "הדבר השני הוא אמון הציבור בפרקליטות ובתביעה בכלל. בראיון האחרון יש יהירות שאומרת שזה לא אנחנו אלא התקפות של נתניהו. הוא אומר שיש החלטה אחת לא נכונה שהוא קיבל, וזה בעניין החופשה של ליאת בן ארי, נו באמת, זה הסיפור? מה שעשה את ההבדל זה מקרה רות דוד, בג"ץ דנה מועד, עשה את ההבדל התחושה הציבורית של המשפטנים שהפרקליטות מרשה לעצמה יותר מדי לטעות ולא ממצא את הדין עם אנשיה שלה".

"יש טענה שיש אגף ביקורת שהתחיל לעבוד, אבל יש גם את פרשת הילה גרסטל שקרתה במשמרת שלו. כל הטענות שיש היום נציב ויש דוחות, אני רוצה לראות שפרקליט שהסתיר תצהיר שפגע בזכויות עציר "קטן" שאותו פרקליט ישלם מחיר. אנחנו לא רואים את זה. בתקופת לדור הייתה הרבה יותר ביקורת".

באשר לדבריה הקשים של גרסטל על שי ניצן, מעדיף פרופ' אלבשן שלא להיכנס ביניהם: "אני לא מכניס את ראשי ביניהם. אני חשוב שיש אחריות גם לגרסטל וגם לשי ניצן לאבדן אמון הציבור. אל התלהבתי מאיך שהיא אמרה את הדברים. לא מצליח להבין את ההתנגדות לנציבות, ואני לא מבין למה עד היום אנחנו לא רואים פרקליטים שנענשו. איזו סנקציה יש על פרקליטים שהם פחות טובים כמו רות דוד. איזה סנקציה יש נגד אנשים שחפים מפשע נכנסו לכלא באשמתם? הוא השיג לאחור את המצב שהיה בתקופת משה לדור".

"בניגוד לחבריי בשמאל שדוגלים ב'רק לא ביבי' ולכן צריך למחוא כפיים לשי ניצן, התפיסה שלי כמשפטן וכאיש שמאל היא הרבה יותר רחבה. אני מצדיע לו על העמידה בלחצים בתיקי נתניהו ומבקר אותו בכל שאר התחומים".