הרב פרץ וסמוטריץ'
הרב פרץ וסמוטריץ'צילום: פלאש 90

כולם בציונות הדתית מדברים על אחדות, כולם גם מבינים שהסיכוי להיעלם מהמפה הפוליטית ללא אחדות גדול מבעבר, ובכל זאת חילופי ההאשמות, התידרוכים והמתקפות ההדדיות לא נרגעות בגזרה הסרוגה.

איתמר סגל, חבר מרכז הבית היהודי, מתייחס לתופעה בראיון לערוץ 7 ומספר על היערכות ב'בית היהודי' לקריאה של חברי מרכז ליו"ר המפלגה, השר הרב רפי פרץ, ובכיריה לקדם ובמהירות קיומו של פריימריז להנהגת המפלגה.

"מדהים עד כמה הזיכרון קצר. הנבחרים מבזבזים כעת את הזמן בצורה מבהילה ומחרידה בדרך למחיקת הציונות הדתית בכנסת", אומר סגל ומוסיף: "כל המחלוקות והוויכוחים היו ויהיו לגבי המיקומים, אבל אנחנו, חברי מרכז, אומרים שהסוגיה היא אחת. אפשר לדבר על דרך החיבור, על המוסדות המועצות והסניפים. את כל זה אפשר לברר אחרי הבחירות. כרגע אין זמן. השאלה שצריך לפתור כעת היא מי בראש, הרב רפי או בצלאל".

לדברי סגל לאחר ההחלטה על קביעת היו"ר ניתן להחליט על השארת סדר הרשימה כפי שנבחרה לא מזמן, בעיקר משום שמדובר ברשימה שטרם הספיקה לכהן בכנסת יציבה ומחוקקת. סגל קובע בדבריו שי הציבור בוחר על פי העומד בראש הרשימה, ואת השאלה הזו, ואותה בלבד, יש לפתור ומהר'.

כשנשאל מה אם כן מונע את ההליכה המשותפת בשלב זה למרות שסכנת ההיעלמות ניצבת ממול, אומר סגל: "כל אחד חושש למקום ולתפקיד שלו, ממנכ"לי המפלגות ועד ראשי הסניפים. אלה תפקידים של כבוד ולא של כסף וכל אחד רוצה לבסס את מעמדו. זה טבעו של אדם". לטעמו כל אחד מהמתנגדים מוצא לכאורה עילה עניינית להתנגדותו, אך בסופו של יום מדובר בשמירת המעמד ולא מעבר לכך.

"אם נעמיד רק את השאלה האחת לא יהיה מקום להימלט מהדבר. הם יבינו שהציבור רוצה אחדות. צריך להתעלות מכל העסקנות לטובת הציונות הדתית. ברמה האישית אני אומר שלמרות שאני חבר מרכז 'הבית היהודי' תומך בבצלאל סמוטריץ' ליו"ר. הוא שיכול להוביל את הרשימה אל מעבר לאחוז החסימה. לא חשוב לי מי היה באיזו מפלגה. הרשימה צריכה להיות אחת".

ואולי הצבתו של סמוטריץ' בראש הרשימה תרתיע פעילים מרכזיים בבית היהודי שיטענו שמפלגתם וותיקה ויציבה ואין שום סיבה להצניח אליה יו"ר ממפלגה אחרת. "גם מפלגת העבודה הייתה גדולה וותיקה והיא עוד מעט נמחקת. לפוליטיקה כללים משלה והיא לא מקדשת את השמרנות אלא את העכשוויות. הרבה מחברי המרכז, בעיקר ראשי סניפים שלא אוהבים את השינויים האלה, לא אוהבים ולא יאהבו את זה ואולי יפרשו אם יהיה יו"ר ממפלגה אחרת, או שיקימו קול זעקה", וגם מפרישתם של אלה סגל אינו חושש. לדבריו הזליגה אל מחוץ למפלגה מתחילה כבר כעת.

"זה קורה כבר עכשיו. כשהמריבות על השולחן ומכפישים אחד את השני, אנשים אומרים מה לי ולצרה הזו והולכים לליכוד, שם יש יחסית אחדות מרשימה כבר הרבה שנים. אם אחרי אחדות כזו יעמוד בצלאל ויפרשו זה לא ישפיע. הציבור הרחב כבר לא מכיר את עסקניו. עם ישראל גדל והוא מקבל מסרים מהתקשורת ולא מאנשי השטח שעושים פעילות ברוכה אבל הם לא יכולים להביא מצביעים".

על החשש שמא הצבת סמוטריץ' בראש הרשימה תתייג אותה כקיצונית ותרחיק מצביעים בעלי עמדות מרכזיות יותר, אומר סגל כי "יכול להיות שהוא מצטייר כקיצוני, אבל התקופה במשרד התחבורה הוכיחה שהוא מקצוען, לומד בקלות, עוסק גם בדברים שהם לא מגזריים, ובציבור הרחב גם מי שתופס אותו כקיצוני מאוד מעריך אותו. כעומד בראש תהיה לו במה וישמעו אותו".

"אין לנו זמן למשחקים האלה. כל המפלגות כבר בקמפיינים ואנחנו מתבחבשים בבוץ שהוא אפילו לא תחילת הדרך", קובע סגל ומספר על פניה מתוכננת של חברי מרכז לרב רפי פרץ, למנכ"ל המפלגה ולהנהלתה בדרישה להעמיד את יו"ר המפלגה המאוחדת לבחירה ציבורית. במקביל תוגש עתירה לבית הדין של המפלגה בה ידרשו לקיים את הנחיית חוקת המפלגה ולפיה חייבים להניע פריימריז לפני בחירות.

בדבריו מביע סגל חשש שמא הסחבת בסוגיית הפריימריז נועדה לייצר סחבת שתכליתה להגיש הצעה ברגע האחרון, כאשר לא יהיה די זמן להתנגד לה. "יבקשו הצילו בהוראת שעה. ראינו כבר בעבר את המחיר של מהלכים כאלה".

על הקושי להגיע לפריימריז משותף לשתי המפלגות כאשר מספר המתפקדים לשתיהן שונה באופן קיצוני ומוטה לטובת הבית היהודי, אומר סגל כי לפי שעה נדרשת הסכמה לבחירת היו"ר, ובעיניו זו תהיה בגדר 90 אחוז מהדרך, כלשונו. באשר למבנה הפריימריז הוא קובע כי ישנם מספר מתווים בהם ניתן לנקוט: "האפשרויות יכולות להיות מפקד רחב על ידי חברה חיצונית. זה קל מאוד היום. אם נגיע לעשרת אלפים לא נגיע להטיות בזמן קצר. אפשרויות נוספות הן שימוש במאגר המתפקדים של 'הבית היהודי' ואליו להוסיף מפקד חדש פתוח ורחב שיתווסף למי שכבר קיים. אפשרות נוספת היא לחזור להתפקדות ישנה שמנתה תשעים אלף איש, לבקש מהם להתפקד. קל להגיע לאנשים שמזוהים עם הרוח".

לשאלתנו אודות הפער העצום מספרית לטובת 'הבית היהודי' אומר סגל, כי בדיוק משום כך תמוהה ההתנגדות במפלגתו. "מעניין למה בכל זאת חוששים. אם הם טוענים שתומכים בהם ממה חוששים?", הוא אומר ומתקשה לבטא את המילים 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי' שלטעמו עצם הצגתן כשתי מפלגות נפרדות מוזרה, משונה ומיותרת.