הזמן להחליף

הכישלונות של נתניהו, יחד עם השיתוק הפוליטי, הם הסיבה לכך שהגיע הזמן להעמיד את גדעון סער בראשות הליכוד. דעה

בועז העצני , כ"א בכסלו תש"פ

בועז העצני
בועז העצני
צילום: גרשון אלינסון

עשר שנות שלטון ימין היו יכולות לחסל את הסוגיה הפלשתינית על ידי בנייה שתהפוך את הנוכחות היהודית ביו"ש לבלתי הפיכה, שתבלום השתלטות ערבית על שטחים ושתמוטט את הרשות הפלשתינית.

זה מה שרצה הימין ולזה זקוקה מדינת ישראל כאוויר לנשימה. התקלה הגדולה הייתה שלטונו העוין של ברק אובמה בארצות הברית, אך זה נגמר לפני שלוש שנים וכמעט שלא הרגשנו בהבדל.

"אני מקווה שטראמפ יסייע לי לקדם את פתרון שתי המדינות", הכריז נתניהו עם בחירתו של טראמפ. למרות שהתרגלנו לעובדה שיש פער בין המילים של ראש הממשלה ובין המעשים שלו, המעשים בשטח תומכים במשפט הזה ובנאום ההרסני שנשא בבר-אילן עם בחירתו, ובו הפנה את כיוונה של ישראל החוצה מיו"ש. טראמפ פחות שיתף פעולה כאשר החליט בלחץ קהל הבוחרים הנוצרי שלו להעביר את השגרירות לירושלים, ומוטט את היחסים שלו עם הרש"פ. נתניהו הצטרף למהלך וייחס אותו אליו, כשהיה ברור שהוא יתרחש בכל מקרה.

השגריר ושר החוץ האמריקנים הכריזו על חוקיות ההתיישבות היהודית ביו"ש, ונתניהו לא ניצל את הפתח הזה לסיפוח יישובים ושטחים, למרות שכל מה שנחוץ לכך הוא צו של שר הביטחון. גבעת המטוס ושטח E-1 הקריטיים לעתידה של ירושלים מוקפאים. צפון השומרון שומם, תוכניות המתאר תקועות, סלילת כבישים קריטיים ביו"ש מתבצעת רק אחרי מאבק ציבורי, כאילו הייתה זו ממשלת שמאל.

שני תהליכים חמורים ובלתי הפיכים מתרחשים בשנים האחרונות. הראשון הוא כרסום במדיניות ההגירה והצפה של המדינה במהגרי עבודה, כאשר יישום החוק המונע זאת מכורסם על ידי ארגוני השמאל, רשלנות משרד הפנים ומערכת המשפט, והשני הוא השתלטות ערבית שיטתית ומהירה על שטחי C מבלי שהמינהל האזרחי פועל. תחת נתניהו. במקום שיתקתק שעון יהודי, מתקתקים שעון ערבי ביו"ש ושעון אריתראי בדרום תל אביב, שיוצרים מצב בלתי הפיך.

גדעון סער היה שר חינוך שניהל מאבקים לסילוק אנשי שמאל בנקודות מפתח ואישר ביקורי תלמידים במערת המכפלה. השמאל התנפל עליו והוא לא מצמץ. למרבה הבושה, מי שביטל את ההחלטה הזאת היה הרב שי פירון, תלמיד ישיבת שבי חברון, שכנראה הספיק לשכוח את מה שלמד שם. כשר פנים פעל סער רבות לסילוק מסתננים ולהגבלת שהותם, למורת רוחם של ארגוני השמאל.

לא רק שאני סומך יותר על סער מבחינת יישום המטרות הציוניות של המדינה, אלא שכמועמד חלופי לנתניהו הוא המפתח לפתרון השיתוק הפוליטי שנקלענו אליו. גם אם ההאשמות הפליליות של נתניהו מוגזמות, חוסר התבונה לשחק לידי השמאל עם ההתנהגות הבעייתית של קבלת שמפניות וסיגרים, שלא לדבר על הדוגמה האישית הרעה, נתנו סיבה טובה למשפטנים להפליל אותו. גם בפרשות וואלה וידיעות אחרונות נחשפה התנהגותו החתרנית והבוגדנית בהפעלת אתרי שמאל דווקא להכפשת היריבים הפוליטיים שמימין. זו ההתנהגות שהמאיסה אותו על רבים במערכת הפוליטית, מימין ומשמאל, וכעת מופנית כל אנרגיית ההכפשה נגד סער.

עליי התרגילים הללו כבר לא עובדים. אני תומך בסער.