מזל טוב, השופט קבע שאתה אבא

מתחת לרדאר, צוות שמינה משרד הרווחה ניסח הגדרות חדשות המכירות בהורות לא ביולוגית של זוגות חד מיניים.

יוסף ארנפלד , כ"א בכסלו תש"פ | עודכן: 12:08

ד"ר יחזקאל מרגלית, המכללה האקדמית נתניה
ד"ר יחזקאל מרגלית, המכללה האקדמית נתניה
ללא קרדיט צילום

"הצוות המקצועי לבחינת התנאים לצווי הורות פסיקתיים, כשמו כן הוא, הוקם במטרה לבחון את התנאים שהתווה היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2015, אשר עמידה בהם תאפשר לבן או בת זוג של הורה ביולוגי לילד שנולד כתוצאה מתרומת זרע אנונימית הסדרה משפטית של ההורות, בלא צורך להידרש למסלול אימוץ".

במילים לקוניות אלו נפתחות מסקנות הוועדה להורות בראשות ד"ר טלי בורלא, המפקחת הארצית של השירות למען הילד במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אתם חושבים אולי שקראתם עכשיו שורה מעייפת במסמך ביורוקרטי חסר משמעות, אך למעשה יש כאן הגדרה מחדש של מושג ההורות במדינת ישראל.

הוועדה סיימה את עבודתה והגישה את מסקנותיה לשר הרווחה לפני קרוב לשנה, אך הן כמעט לא זכו להתייחסות פומבית. המסקנות, שמפורסמות כעת כמעט לראשונה, למעשה מבשרות על כך שבאופן תקדימי, ועדה רשמית במדינת ישראל מכריזה כי ניתן יהיה לקחת מישהו שאיננו הורה ביולוגי של הילד ולרשום אותו כהורה. אצל נשים ישנה אפשרות שאחת תיתן את הביצית ואחת תישא את הילד ברחמה, כך שלשתיהן יש אליו זיקה ביולוגית. אבל בכל הנוגע לגברים, הם אינם יכולים להעביר את המטען הגנטי של שניהם לאותו הילד. מאידך, גם אצל נשים ישנה תופעה שבעלת הביצית והרחם רוצה לרשום את בת הזוג שלה כאמא של הילד בזכות הטענה שהיא תכננה את הילד. באשר לאב, במקרה כזה, הרי שתקנות בנק הזרע קובעות שבמקרים של תרומת זרע האב יוצא מהתמונה ואינו יכול לטעון להורות על הילד. כך גם במקרה של תרומת ביצית.

מדובר בתהליך שמתרחש בין כותלי בתי המשפט כבר יותר מחמש שנים. עד היום הכלי שבו השתמש בית המשפט היה 'צו הורות פסיקתי', שבמסגרתו הוא נענה לבקשת אישה זרה שאינה אמו של הילד והפך אותה בצורה חוקית לאמא שלו. תקדים מעין זה היה קיים עד לא מזמן רק במסגרת חוק הפונדקאות, שם יש אפשרות לקבלת צו הורות, אך כדי להגיע אליו צריך לעבור לא מעט ועדות וקשיים, עד לאישור שהופך את הזוג המזמין להורים הביולוגיים. כדי לחסוך את ההליך המתיש של חוק הפונדקאות, בחרו לא מעט זוגות חד מיניים לעבור את ההליך בחוץ לארץ. אולם בהליך הרישום נדרשת בדיקה גנטית, שבה מטבע הדברים רק אחד הגברים יתגלה כאב הביולוגי. כדי לרשום גם את בן הזוג השני, היו משתמשים בחוק האימוץ כדי להפוך גם אותו להורה, שדורש גם הוא תהליך ארוך ומייגע.

מאחורי הגב של נבחרי הציבור

הרוח הנושבת בבתי המשפט החלה לצבור לא מעט תקדימים בנושא, שלעיתים העניקו צו הורות פסיקתי עוד לפני שהילד הגיח אל אוויר העולם, לפעמים אף אחרי שבני הזוג נפרדו או שאחד מהם נפטר. "בעצם נוצרה כאן תפיסה שיש הורות אחרת, שאינה בהכרח ביולוגית", מסביר מיכאל פואה מארגון 'בוחרים במשפחה', "כך ישנם מקרים אבסורדיים שמגיעים לבית המשפט עם ילד בן שלוש ומבקשים לקבוע הורות רטרואקטיבית, כל זה תחת הכותרת של 'צו הורות פסיקתי', ובעצם עוקפים את התהליך המסודר והרשום של חוק האימוץ".

עד לכינונה של הוועדה, על אף שהיו לא מעט תקדימים, כל מקרה נידון לגופו בבתי המשפט. לפני כשנתיים מינה שר הרווחה דאז, חיים כץ, ועדה שתגדיר מחדש מי רשאי להיקרא הורה. המסקנות שהגישה הוועדה קיבעו את הפסיקה והפכו אותה לעמדה רשמית של מדינת ישראל. "אומנם למסקנות הוועדה אין תוקף חוקי", מבהיר פואה, "אך מי שמייצג את המדינה בבתי המשפט בתיקים הללו הוא משרד העבודה והרווחה. הם מגישים לבית המשפט את המלצות הוועדה ולכן צריך לנהוג לפיהם".

רשמית הוועדה הוקמה כדי להביא את המלצותיה בפני שרי הממשלה, שעליהם מוטל התפקיד להעביר את ההחלטות בהליך החוקי. אולם בפועל, במקום לתת המלצות לשרים היא פרסמה כללים והגדרות היישר להצגה בבתי המשפט, תוך דילוג על שלב האישור המשפטי והחקיקתי. "בתי המשפט עשו מהפיכה חוקתית יחד עם משרד העבודה והרווחה והגדירו מחדש מהי משפחה. הם מחקו את המשפחה הביולוגית וקבעו שכל משפחה תלויה בצו הפסיקתי ההורי, דהיינו שבית המשפט יכול להחליט שמישהו הוא הורה למרות שאין בינו ובין הילד כל קשר ביולוגי. זה שינוי דרמטי במבנה המשפחה, שנעשה בלי כל הליך ציבורי תקין", אומר פואה.

לוליינות רטרואקטיבית

אחד המומחים שהופיעו בפני הוועדה הוא ד"ר יחזקאל מרגלית, מומחה להורות משפטית מהמכללה אקדמית נתניה שכתב בנושא לא מעט מאמרים, שאף מצוטטים בפסקי דין רבים. גם הוא מודה שמסקנות הוועדה לא עברו את הליך החקיקה בישראל, על כל המשתמע מכך: "מדובר במסלול עוקף חקיקה וללא ספק זאת חקיקה שיפוטית. גם בתחום הפסיקה בנושא הזה בתי המשפט אצה להם הדרך מהר מדי להתנתק מהסטטוס קוו ולשנות סדרי בראשית מבחינת מבנה המשפחה".

למרות זאת, הוא לא חושב שמדובר במהלך מכוון. "משרד הרווחה מטפל בעשרות תיקים בעניין הזה, כנציג המדינה שאינה ממהרת להכיר בזוגות להט"בים כהורים. אומנם הוועדה הורכבה מנשים בלבד, אך אינני חושב שזה נעשה בכוונה. בדרך כלל מי שעוסק בתחום הם נשים. זה לא מראה משהו. הם לא היו חיוביים מדי כלפי הקהילה הלהט"בית. הופיעו בפני הוועדה מומחים רבים. אני לא חושב שהיא הייתה מוטית וששר העבודה עשה כאן מחטף ומשנה סדרי בראשית, ממש לא. בסך הכול הוא ניסה לעשות סדר".

"כל הנושא של צו הורות פסיקתי הוא חדש יחסית ונולד רק ב-2012", הוא מבהיר. לדבריו, צריך לעשות הבחנה בין שני סוגים של צו הורות: "במקרה שבו זוג עובר הליך פונדקאות בחו"ל והאמא מבקשת להיות מוכרת כאמא של הילד - מבחינתי היות שהיא תרמה את הביצית, מדובר בצו הורות דקלרטיבי שרק מכריז על המציאות כמות שהיא. כך גם במקרה של זוג נשים, שבו אחת תרמה את הביצית והשנייה את הרחם. זה משהו שעוד אפשר לחיות איתו. אך במקרה של צו הורות קונסטטיבי, הוא מחדש יש מאין. כי הוא יוצר הורה נוסף - זה הרבה יותר מורכב. קראתי לבית המשפט לא למהר ולתת צווים כאלה ולהשאיר את החקיקה לכנסת ישראל".

ד"ר מרגלית מבקש לערוך חילוק גם בזמני הבקשה לקבלת הצו. "המדינה מדגישה כי בקשות לצו הורות עד 90 יום זה משהו שהיא מוכנה לקבל. אבל בפועל, לא מעט פעמים הזוגות מגיעים בשלבים הרבה יותר מאוחרים. כך למשל עסק אחד מפסקי הדין האחרונים בילד כמעט בן שלוש, אשר שני בני זוג מבקשים רטרואקטיבית להיות מוכרים כהורים שלו. גם מבחינת המדינה זה דבר שמאוד קשה לקבל, יש לזה הרבה מאוד משמעויות. שופט בית משפט העליון מני מזוז אף הסכים שתפקידו של צו קונסטטיבי הוא להיות צופה פני עתיד, אך הכריע בכל זאת שאפשר להחיל אותו גם אחורנית. קשה מאוד לקבל את הלוליינות הזאת. חשוב גם לזכור שלא כל השופטים מיישרים קו עם המלצות הוועדה, חלקם עושים כטוב בעיניהם".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "צו הורות פסיקתי הנו צו שיפוטי הניתן על ידי בית המשפט מאז שנת 2012. בנובמבר 2018 הגיש צוות מקצועי בין-משרדי המלצות ביחס לתנאים הקיימים לצו, אותם התווה היועץ המשפטי לממשלה. הצוות מונה על ידי שר העבודה והרווחה והמלצותיו התקבלו על ידיו ואומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה". שר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ סירב להתראיין בנושא.