שיעור בפוליטיקה ישראלית - הערות

המורה הגדולה לפוליטיקה אמתית, אקדמיה מוזרה, מקדשי חילול שבת, הפערים האמתיים בין הרב פרץ לסמוטריץ' ועוד הערות טרם שבוע טוב

שמעון כהן , כ"ג בכסלו תש"פ

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

דמעותיה של הארץ

כמקובל במקרים שכאלה, לא מעט פוליטיקאים פתחו ראיונות בהבעת צער על לכתה לעולמה של גאולה כהן ז"ל, וזה בהחלט ראוי ומכובד, אבל ראוי עוד יותר שייקחו אותם פוליטיקאים גם כמה שניות של מחשבה על המסר הא-פוליטי של גאולה כהן המנוחה.

בימים כאלה של אינטרסים ואינטריגות, מרפקים ותככנות, קומבינות וקריצות עין, דיברורים, הדלפות, יח"צנות ותידרוכים, ראוי לכולנו, ובעיקר לפוליטיקאים שלנו, לזכור את היושרה והישירות של גאולה כהן ז"ל, את מי שברגע אחד ידעה למחוק קשרי הערכה אישיים לטובת אהבתה הגדולה ביותר, ארץ ישראל, ולטובת שליחותה ושולחיה הבוחרים.

בימים של ציניות פוליטית וטפלוניזציה של פוליטיקאים מוקפי מיליונים ומיליונרים, אפשר וראוי להיזכר בפוליטיקאית טבעית ונטולת מניירות, שדמעה ובכתה, שצחקה ושמחה, והכול על פי מדד אחד, מדד השליחות למען ארץ ישראל.

אקדמיה מתקדמת

בימים אלה, אתם בוודאי כבר יודעים, מתנהל מאבק שקט של פעילים ואנשי רוח נגד קיומו באוניברסיטת בר אילן של כנס 'אוטופיות קוויריות בישראל'. קוויריות, למי שלא יודע, הוא הביטוי לרעיון ביטול המגדר, אין גברים, אין נשים, אין משפחה, אין נאמנות, יש רק מה שבא.

המוחים קובעים בלהט שלא מדובר בכנס אקדמי אלא בכנס שתכליתו הענקת לגיטימציה אקדמית לתופעת הלהט"ב (כאילו שחסר להם לגיטימציה), שהרי אם היה מדובר בכנס אקדמי היו בין הדוברים גם כאלה המתנגדים לתופעה. רשימת הדוברים מלמדת על שיר הלל ושבח לתופעה על אפיקיה הרבים והמגוונים.

מנגד טוענים באוניברסיטה שאין לטענות בסיס ושחר. "מדובר בכנס אקדמי המבוסס על מחקר ארוך טווח של חוקרים ממוסדות אקדמיים ברחבי הארץ", טוענים שם. אכן פערים משמעותיים בין העמדות.

כמי שסבור שכנס אקדמי אמור להציג עמדות סותרות זו מול זו תחת מעטפת אקדמית אובייקטיבית, רציתי רק להזכיר שמעל הנאומים ניצבת הכותרת 'אוטופיות קוויריות', ולמי ששכח, המונח 'אוטופיה' מתייחס לחברה מושלמת היפותטית. האם כנס שמכתיר את תופעות הלהט"ב והעיסוק בהן כחברה מושלמת יכול להתהדר באובייקטיביות אקדמית? לא בטוח.

אני מרשה לעצמי לנחש במידה לא מבוטלת של סבירות שאם כותרתו של הכנס, עם אותם דוברים ואותם נושאי הרצאות, הייתה 'עיוותים, סטיות וטירלולים בישראל' הייתה הרחבה שלפני אוניברסיטת בר אילן גדושה במפגינים. סטודנטים שובתים, מרצים וידוענים שקוראים להחרמת האוניברסיטה וכיוצא באלה בנוהל המוכר.

אז זהו, שהכותרת 'אוטופיות' היא בדיוק אותו דבר, רק הפוך.

הנה זה מתחיל

מסעות נתניהו במוסדות התורה של הציבור הדתי והחרדי, ממצפה יריחו ועד כיסא רחמים, הם בדיוק ההוכחה לדבריו של גדעון סער. נתניהו ממשיך ללקט קולות, תומכים ובעתיד גם מנדטים מהמחוזות הקלים שמתחת לפנס, מחוזות הציונות הדתית והמגזר החרדי. שוב מישהו בסביבתו בונה על הרחבת ממדי הליכוד על חשבון השותפות לגוש. שוב מישהו שם יביא את גוש הימין להרבה פחות מ-61 המנדטים. ככל הנראה מדובר במישהו שלא היה בארץ ולא קרא חדשות בשנה האחרונה.

קאטו הזקן

נכון, התקשורת ממשיכה להתעלם ולא לדווח, אבל לנו עדיין מותר לשאול בקול רם את שאלתו של העיתונאי בועז גולן (ערוץ 20): האם קשרי גבי אשכנזי, אביחי מנדלבליט ויואב סגלוביץ' הנמשכים מפרשת הרפז, בה ייתכן ונעברו עבירות מצידו של מנדלבליט, והחתירה של אשכנזי וסגלוביץ', כאנשי 'כחול לבן', להפלת נתניהו מכסאו, לא הופכות את העיסוק של מנדלבליט בענייניו של נתניהו לניגוד עניינים?

הפתעה ספורטיבית

מזה כמה שנים מנהלים אוהדי ספורט וספורטאים שומרי מצוות ומסורת מאבק על העברת משחקי הכדורגל משבתות לימי חול. קביעת המשחקים דווקא בשבתות היא אפליה ופגיעה בזכויותיהם של מי שמעוניינים לצפות וגם לאותם שמעוניינים לשחק בלי לחלל שבת, כך הם טוענים בתקשורת ואף בבתי המשפט.

מול טענותיהם צפו ועלו אינספור טיעונים מטיעונים שונים. בין השאר היו שטענו שהעתקת המשחקים לימי חול תקשה על הקהל להגיע לאיצטדיונים. האוהדים, כך הסבירו המסבירים, לא יגיעו אחרי ולפני יום עבודה מתיש ושוחק. תרבות הכדורגל צריכה להתקיים דווקא ביום החופש השבועי. לכאורה טיעונים כבדי משקל. האם נהרוס את ענף הכדורגל בגלל כמה אוהדים שומרי מסורת וכמה שחקנים שחשקה נפשם לשלב בין קורות השער לכותלי בית הכנסת?

מנגד טענו הלוחמים נגד הדרת שחקנים ואוהדים דתיים מהמגרשים, כי משחקים רבים בליגה הבכירה ממילא מתקיימים בימי חול, כך שאין שום קדושה בחילול השבת הספורטיבי. המדינה ורשויותיה הפוליטיות והמשפטיות התקשקשו מעט בסיפור הזה, גרפו כותרות, אבל בפועל לא התקבלה החלטה שתאסור את המשחקים בשבת למניעת הדרת הדתיים.

והנה השבוע התבשרנו על עליה של לא פחות מעשרים אחוזים בהגעת קהל לאיצטדיונים. הדבר הזה קורה בתקופה שבה למעט משחק אחד, וגם זה לא תמיד, כל שאר המשחקים של הליגה הבכירה מתקיימים בימי חול. מסתבר שבניגוד לחששותיהם של המדירים, הקהל דווקא כן מוכן לנסוע מקצה ארץ ועד קצה גם בתום יום עבודה כדי לראות כדורגל. הענף לא קורס. הכול בסדר. אנשים דווקא מעדיפים לנוח בשבת.

ממש לא הפתעה

אל תגידו לי שהופתעתם לשמוע שהסרט על עורכת הדין לאה צמל, מי שייצגה מחבלים רוצחים, נבחר לרשימת 15 הסרטים שמהם ייבחרו חמשת המועמדים לאוסקר. אני בכל אופן ממש לא הופתעתי. מה שכן, במידה והסרט יהיה בין המתמודדים על תואר 'הסרט הזר הטוב ביותר', לאיזו מדינה הוא ישוייך? ישראל? צמל תסכים?

כאב לב

אדוני ראש הממשלה, בשביל מה זה היה טוב? בשביל מה היית צריך להכריז שתביא את נעמה יששכר מכלאה? רק הקפצת דובים רוסים משנתם וגרמת להם לרצות להוכיח לעולם, וביתר תוקף, שיש שופטים במוסקבה, ולא ראש ממשלה באיזו מדינה זערורית במזרח התיכון יחליט מה עושים פה.

בשביל מה היה טוב לבנות במשפט קטן אחד תילי תילים של תקווה בליבה השבור של אמה של נעמה, אצל נעמה עצמה הנמקה כבר תשעה חודשים בכלא הרוסי, ובכלל בעם היושב בציון? מה היה דחוף כל כך לצאת בהצהרה הזו?

יכול להיות שגם אתה עיינת במסמכי המשפט והגעת למסקנה שעל פי כל הגיון אין סיכוי ששופטים סבירים ישאירו על כנו את עונש שבע וחצי שנות המאסר, אבל למה להגיד את הדברים בכזה ביטחון? למה להבטיח? הרי מידיו של טראמפ, ידידך הקרוב, לא הצלחת עדיין להביא את פולארד לארץ הקודש, אז מידיו של פוטין להביא את נעמה?

חשיפה!

תעצרו הכול!!! אותרו ההבדלים הדרמטיים בין שר החינוך, הרב רפי פרץ, לבין שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ'. מסתבר שבעקבות ההבדלים הללו נידונו השניים לכהן בראש שתי מפלגות שונות ונפרדות עד אחרית הימים.

ובכן, כתבינו הפרוסים בשטח ומעורים בכל נבכי הציונות הדתית אספו וליקטו עבורכם, גולשים יקרים, את הפערים בין השניים, והנה הם: הרב פרץ, כך מסתבר, גבוה יותר מסמוטריץ', לסמוטריץ' עבר מתועד ומצולם כג'ינג'י, לרב פרץ קוראים רפי ולסמוטריץ בכלל קוראים בצלאל, ובנוסף לכל, האחד הוא שר החינוך והאחר הוא שר התחבורה, כך שאין בכלל מה לנסות להשוות בין השניים.

וכמאמר ליאור שליין: שיהיה בהצלחה לכולנו...

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

בלי מילה פוליטיקה

המידע המוסתר והאיש האמיץ

הלוחמים שהופקרו והראיס המסכסך

סיפורי מקדש וקרבנות אפלים

תובנות מטרידות כשברקע אזעקות