סגנית שר החוץ, חברת הכנסת ציפי חוטובלי אינה מקבלת את התחושה לפיה משהו בהתנהלות הישראלית היה לקוי והוא שהביא את בית הדין בהאג לקדם דיון אודות התנהלותה במאבק בטרור.
"בית הדין בהאג פעל בחוסר סמכות. זו עמדת היועמ"ש והיא פורסמה ביום שישי האחרון באופן ברור. חשוב להבין שמדובר בתובעת של בית הדין ולא בבית הדין. התובעת מגישה בקשה לפתיחה בחקירה. הטריבונל המשפטי טרם אישר לה את החקירה. כתובעת היא רוצה לפתוח בחקירה בטענה שאין לה כל סמכות על פי כללי בית הדין כי בית הדין יכול לדון ולשפוט רק במצב שבו מי שטען לביצוע העברות הוא מדינה ריבונית. כרגע מי שטען הם הפלשתינים. אין ולא תהיה מדינה פלשתינית ריבונית, ואנחנו רואים בכך פעולה שלא בסמכות".
אם למישהו נדמה שהגדרת הפלשתינים באו"ם כמדינה משקיפה עשוי להעניק להם מעמד מול בית הדין בהאג, אומרת חוטובלי כי הדברים אינם כך. "יש כללים על פי המשפט הבינלאומי לגבי הגדרת גוף כמדינה. הפלשתינים על פי כללי המשפט הבינלאומי אינם מוגדרים כמדינה".
"מדינות לא קמות בהבל פה של הכרעת טריבונלים שיפוטיים. יש כללים והפלשתינים לא עומדים בהם לדעת כולם. יש מדינות שרוצות לעשות מסחר פוליטי, אבל זה עניין אחר. זו צביעות גדולה. יש כאן פוליטיזציה של בית הדין בהאג והפוליטיזציה הזו תפגע בבית הדין ותשמוט את הקרקע שעליה הוא ניצב. מדינת ישראל אינה חלק מהמדינות השייכות לבית הדין בהאג, כמו גם ידידתנו הגדולה, ארה"ב. היה חשש שכמו הרבה גופים בינלאומיים הפוליטיקה תשתלט על המשפט הצדק, כפי שקרה".
"נעשה הכול להגנת החיילים והקצינים שלנו. מראש הממשלה דרך שר החוץ וכל הגורמים, מדינת ישראל נמצאת במאבק ראש בראש מול בית הדין בהאג ונעשה הכול כדי להגן על כך ששום חייל וקצין שעשה את מה שעשה כחלק מהגנה על מדינת ישראל, לא יהיו חשופים לתביעה ולא יסתכנו בהגעה למדינות באירופה", דברי חוטובלי המעירה ומזכירה כי לפי שעה הוטלה סודיות על דיוני הממשלה בסוגיה זו, אך "פורום של משרדים רלוונטיים מטכסים עצה ודיוני הממשלה מתנהלים מתוך הבנה שלא טוב לחשוף את הכלים בפני העולם. הצגנו חוות דעת משפטית שאין סמכות למהלך הזה. יש הרבה פעולות שניתן לעשות".
"עוד לא התקבלה החלטה אם נלך בקו כזה או אחר. יש כמה כיוונים על השולחן. התוצאה שאנחנו מכוונים אליה היא קעקוע המחשבה שניתן להפוך את בית הדין הזה לארגון פוליטי שאז אחריתו שה לגיטימציה כפי שקרה לארגון זכויות האדם של האו"ם".
חוטובלי מציינת כי ישנן עוד מדינות דמוקרטיות השוקלות את חברותן בארגון בית הדין בהאג, שכן אף מדינה כדוגמת בריטניה לא רוצה שחייליה יישפטו על פעולותיהם הצבאיות באפגניסטן או במקומות אחרים בעולם.
עוד התייחסה סגנית השר לפרשת נעמה יששכר והסיכוי לפעולה שתביא לשחרורה: "נתקלתי בהרבה סיפורים על אסירים, אבל לא נתקלתי במקרה חמור כזה שבו עבירה קלה הפכה לעונש של שבע וחצי שנות מאסר. ליבו של כל ישראלי יוצא לנעמה ולאימא שלה. הן הצליחו לא רק לגעת בלב של כל ישראלי ולהזיז את הבכירים ביותר. זה לא מקרה שמטופל בדרג של פקידים או שגרירים אלא בדרג של ראשי מדינות".
"אני מקווה שעוד שיחה ועוד שיחה יובילו לפתרון הסוגיה הזו. לא יכול להיות שאזרחית ישראלית תרצה עונש מאסר לא מידתי ולא סביר ותהפוך לכלי משחק פוליטי. אנחנו מצפים מהרוסים להבין שמדובר במקרה הומניטארי. אנחנו לא מקבלים את הדבר כנתון שאי אפשר להילחם בו. אלו דברים שקורים במפגשים בין המנהיגים", אומרת חוטובלי.