איילת שקד
איילת שקדPhoto by Avshalom Sassoni/Flash90

היה איזה רגע היום, במהלך הדיונים שהיו לנו היום בימין החדש, לפני שהודענו שנדרוש את תיק הדתות לאחר הבחירות, שחשבתי על אורי אורבך.

כמה הוא חסר לי. איזו זכות הייתה להכיר אותו. אורבך סיפר לי פעם על קמפיין שגנז לבית היהודי - "דתיים נורמאליים".

אורי היה סמל ליהדות לא מתנצלת אבל גם מקרבת לבבות באמת (זוכרים שהמילה האחרונה היתה תכנית של ימני ושמאלני? תראו מה קרה לעירית לינור ולאברי גלעד, "השמאלנים" ששידרו איתו, ותבינו מה היה כוחו של האיש).

אני מעריכה מאוד את הציבור החרדי אבל למדינת ישראל מגיע רב ראשי ציוני דתי, שידע לחבר ולפוגג את המתח שיש אצלנו - כאשר מצד אחד צועקים הדתה ומצד שני לא מוצאים דרכים לקרב ציבור להליכי גיור.

יש דרך אמצע וזו דרכו של אורי אורבך, דרכה של היהדות המקרבת. זה מה שאנחנו מנסים לעשות.