רשות המיסים
רשות המיסיםאילוסטרציה / פלאש 90

עם תום שנת 2019 יסתיים המועד שהוקצב לנוהל גילוי מרצון שעליו הכריזה רשות המיסים. על הנוהל ומה שניתן לעשות, אם בכלל, לעשות בפרק הזמן שעוד נותר עד תום התקופה, שוחחנו עם עורך הדין אורי גולדמן, מתמחה בדיני מיסוי.

על המניע שהוביל להחלטת רשות המיסים לקיים את הנוהל אומר עו"ד גולדמן כי "היה צריך להכניס כספים למדינה, ולאנשים היו כספים שחורים ולכן נאמר שמי שיגלה מרצון נפטור אותו מפלילים. לעומת זאת אם מישהו מגלה מרצון את הפרטים הוא יצטרך לשלם את המס על הסכום שגילה".

המשמעות עבור חושפי הפרטים היא שהם לא ייעצרו ולא ייפתחו נגדם הליכים פליליים שעלולים להסתיים בכלא. עו"ד גולדמן מספר כי במרוצת תקופת המבצע אכן נכנסו לקופת המדינה כמה מיליארדי שקלים, אם כי חל שינוי בהסכמה לחשוף פרטים מהרגע בו נקבע כי החופשים ייאלצו לבצע את ההליך תוך חשיפת שמם. כלומר, אם עד תחילת 2019 יכול היה מי שמעוניין להציג פרטים, לשמוע את היקף התשלום שעליו לשלם ורק לאחר מכן להחליט אם הוא חושף את שמו ואת פרטיו, הרי שמראשית 2019 ההליך נפתח בגילוי שמו של חושף הפרטים, ואכן מאז חלה ירידה משמעותית במספר המשתתפים במבצע.

עו"ד גולדמן מציין כי על מנת "לתפוס מקום בתור" על המעוניינים למהר ולפנות לעורך דין או לרואה חשבון, אם כי לעורך דין קיים יתרון החשאיות והחיסיון, להמציא מסמכים ראשוניים ובהם דפי בנק ותיעוד מקורות הכספים, ולאחר ש"נתפס מקום בתור" עוד בשנת 2019 גם אם ההליך עצמו נפרס לאורך שנתיים כללי ההגנה שנקבעו במבצע עודם תקפים לגביו.

"אם רשות המיסים מקבלת שם מבנקים, כשמגיע שלב המעצר בודקים אם השם מופיע ברשות המיסים", אומר גולדמן המציין כי אמנם החשיפה נוגעת לכספים, אך מאחר וכספים רוכשים נדל"ן, עסקים ונכסים הרי שהפונה ייאלץ להשיב לשאלת מקורות המימון לרכישת נכסים כאלה ואחרים, כולל כאלה שנמצאים בחו"ל.

ומה באשר לתשלום? ברגע החתימה על הליך חשיפת הפרטים הפונה מתחייב גם לבצע את התשלום שכן מהרגע בו כסף "שחור" מולבן הוא מופשר לטובת תשלום החובות.