יתרונות ההסדרה עבור חמאס

חמאס מעוניין בהקפאת מצב והתמקדות בסוגיות האזרחיות. בתקופה זו יתקבע כלגיטימי במקביל לשידרוגו הצבאי. ד"ר גדי חיטמן מנתח.

שמעון כהן , ד' בטבת תש"פ

מחבלי חמאס באימונים צבאיים
מחבלי חמאס באימונים צבאיים
צילום: עבד רחים קעטיב, פלאש 90

הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, הסביר את יתרונות ההסדרה מול חמאס, בין השאר ככזו שתביא לכך שביום בו יידרש צה"ל למבצע צבאי יהיה ברור שנעשה הכול כדי להימנע ממלחמה.

על יתרונות וסכנות ההסדרה שוחחנו עם ד"ר גדי חיטמן, מומחה לזירה הפלשתינית, מרצה במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, ולטעמו ישראל, החמאס ואפילו הרשות הפלשתינית נמצאות בעמדת שיווי משקל של שחקני סטטוס קוו שאינם מעוניינים לזוז מהמציאות הקיימת.

לדברי ד"ר חיטמן יתכן והקביעה הזו תפתיע שכן חמאס מצטייר כארגון החפץ בהכרעה אך "חמאס הוא אמנן ארגון שרוצה לשנות משוואה, אבל כשמנתחים את מה שקרה ב-12 השנים האחרונות, מאז שהוא שהשתלט על הרצועה, רואים שאחרי 3 סבבים אלימים התכנסנו למשוואה של שני שחקני סטטוס-קוו. שני הצדדים מיקסמו את האינטרסים שלהם. כעת חמאס רוצה הסדרה, כי אמנם מדובר בארגון טרור אבל זו גם תנועה חברתית וגם שחקן פוליטי שיש לו רצון לנהל חיים של כשני מיליון אנשים בעזה".

חיטמן מציין כי השיח של ישראל עם חמאס, גם אם הוא נעשה דרך מתווכים, מניב בסופו עוד שעות חשמל לאוכלוסייה שם, שמירת מעברים פתוחים, הגדלת מספר ההיתרים לעבודה בישראל עבור סוחרים עזתיים, ולמעשה בכך ובצעדים נוספים מופחת משמעותית העוני ברצועה. עוד הוא מזכיר כי "הסדרה מונעת מישראל לתקוף את עזה ובנקודת הזמן הזו, במקביל לניהול החיים האזרחיים, הם יכולים גם לטייב ולשפר את מערך הלוחמה שלה".

"הם מבינים שביחסי הכוחות כים הם לא יכולים להכריע אותנו. מעבר לרצון שלהם להעביר את פלשתין כולה לידיהם, הם קודם כל רוצים להשתלט על יהודה ושומרון ויש להם זמן. לא בוער להם שההסכם יהיה בזמנה של המנהיגות הזו", אומר ד"ר חיטמן.

"חשוב להבין שבאתוס הפלשתיני הלאומי (מה שקהילה מספרת לעצמה על עצמה) הם הקורבן והם הצודקים שינצחו נגד כל הסיכויים. לכן אורך הנשימה שלהם גדול יותר משלנו", אומר חיטמן הקובע כי עד כה ישראל לא מצאה לנכון לקבוע לעצמה מה היא רוצה לעשות עם עזה, מה היעד הרצוי לה ברצועה, שלום, הכרעה צבאית, שלטון בינלאומי, השארת המצב הקיים או כל פתרון מוחלט אחר. להבנתו במציאות שכזו ובהיעדר החלטה ישראלית יבואו אנשי החמאס בעוד תקופת מה של שקט וידרשו צעדים נוספים כמו הגדלת הסחר הימי, נמל ימי ועוד.

המציאות הנוכחית, אומר חיטמן, היא שישראל מקצצת לאבו מאזן כספים בגלל שהוא מעביר למשפחות מחבלים, לא מקיימת אתו מו"מ על אף שהוא הוגדר בעבר כשותף, ובמקביל היא עוזרת לחמאס, גם אם הדבר נעשה במקביל לעזרה לעצמה.

"זו מערכת משולשת של שחקני סטטוס קוו. גם אבו מאזן לא רוצה הסדרה, כי הוא יודע שהוא לא יוכל לעמוד בכל דרישה ישראלית, בעיקר הדרישה להשתלט על הרצועה. לכולם ברור שאבו מאזן לא יוכל להגיע לעזה, לפרק שם מערכים צבאיים ולשלוט. כרגע הדברים תלויים בישראל שעדיין לא הכריעה מה היא רוצה לעשות עם עזה. זו שאלה שחורגת מהסוגיה הפוליטית ונוגעת לשאלת גבולות הארץ והאמירה העקרונית שמאחוריה, האם מתבססים על קווי ביטחון ומה הם קווי הביטחון של ישראל. כל דרג מדיני צריך לקבל החלטה מה הוא רוצה לעשות עם עזה".

על רעיון הקמת הנמל הימי, שאותו מקדם השר ישראל כץ, אומר חיטמן כי "מהלך הנמל יכול להיות מהלך מבורך אבל רק כחלק מצעדים. הנמל נותן מענה ביטחוני בלבד. עשור שלם הלך לאיבוד עם בניית חסמים פסיכולוגיים של אבדן אמון של הציבור בשני הצדדים. כשפורטים את השלום שכולם רוצים בו אין אמון".

לדבריו את ההסדרה הנוכחית ניתן להגדיר כ'הסדרה טקטית' "שהיא כנראה גם זמנית. כשאחד הצדדים יחוש שההסדרה לא משרתת את האינטרסים שלו הוא יפר אותה".

לטעמו ולתפיסתו של ד"ר חיטמן השארת המצב כפי שהוא יכולה להיות חלק ממגמתה של ישראל, אך עליה לקחת בחשבון את המשמעות בדמותם של סבבי לחימה עתידיים. "מאז מות ערפאת נוצרה מציאות שבה עבאס וראשי הממשלה שם בונים את המדינה מלמטה למעלה. מדובר בבניית בנקים, תשתיות רפואיות, שיכון וכו' הם יעשו והם כבר עשו את זה כפי שאפשר לראות את השינוי. זו המורשת שאבו מאזן ישאיר. היום בחמאס יש מי שמנסה לתקן גם שם את מה שקורה אצלם בפנים. גם תנועת החמאס מבינה שכדי לעשות את זה צריך לסגל נורמות וערכים בינלאומיים שיהיו מקובלים על העולם. לכן חמאס רואה בהסדרה דבר טוב, בעוד אם יהרגו עוד יהודים זה לא יפתור להם את המצב".