הרב רצון ערוסי: ''אליטות משפטיות במגננה מהמשפט העברי''

הרב ערוסי נערך לכנס המשפט העברי ה-29, והפעם במוקד הדיונים תקשורת חופשית ותקשורת חברתית: שילמדו ויפסיקו לחשוש ממשפט התורה.

שמעון כהן , ד' בטבת תש"פ

הרב רצון ערוסי
הרב רצון ערוסי
צילום: הלל מאיר/TPS

בחודש הבא יתקיים בירושלים הכנס השנתי העולמי למשפט עברי והשנה יעמוד הכנס תחת הכותרת 'תקשורת חופשית ותקשורת חברתית – היבטים משפטיים'.

לקראת הכנס שוחחנו עם הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית ומוביל כנסי המשפט הללו.

הרב ערוסי מבהיר כי אמנם נראה שנושאי התקשורת העכשווית רחוקים מרחק אדיר מהתורה שניתנה בסיני, אך באותה העת הם גם "קרובים מאוד מאוד. התורה היא תורת חיים ויש בה פתרונות לכל הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתם".

"התקשורת החופשית והרשתות החברתיות מהוות מוקד התעניינות מרובה, אבל יש בהם בעיות רבות ולא יתכן שעולם ההלכה לא יעסוק בכך", אומר הרב ערוסי ומזכיר: "בכל כנס אנחנו מעלים נושא אקטואלי מודרני והשופטים והדיינים מתמודדים. כל רב, כל מרצה וכל משפטן מביא עמו תורה מופלאה ממעיינות התורה כולל פתרונות מקוריים. במהלך הכנס אנחנו מקבלים גם את ההיבטים של המשפט הכללי לצד המשפט התורני".

בין המשתתפים החושפים את היחס התורני והכללי לסוגיות אלה, מונה הרב ערוסי אישים כדוגמת השופט דרורי, השופט בדימוס נחמני ואחרים.

"התקשורת החופשית עומדת בסימן חופש הביטוי, מאידך יש סתירה מובנית מול ערך אחר של כבוד האדם וחירותו. איך המשפט המודרני מתמודד? עינינו רואות שבאמצעות התקשורת והרשתות החברתיות נעשה בית דין שדה ואנשים מואשמים לעין כל, כלומר רוממות כבוד האדם בגרונו אבל חופש הביטוי הופך לחופש שיסוי. מאידך עולם התורה דואג לשמירת כבוד האדם וחירותו".

הרב ערוסי מדגיש בדבריו כי יחסה של התורה לכבוד האדם אינו מתבסס רק על איסורים, כפי שהדבר בעולם הכללי, אלא גם על מצוות עשה של תמיכה בזולת ושמירת כבודו של אדם, "זה יתרון עצום שאנחנו גם מצווים לגמול לאדם ולתמוך בו".

בסופם של כנסי המשפט שמוביל הרב ערוסי מרוכזים הדיונים השיעורים וההרצאות בכתובים. שאלנו את הרב אם ניסיון העבר מלמד על השלכה מהכנס והכתבים שבעקבותיו על עולם המשפט הישראלי הכללי. "לצערנו הרב, המדינה עדיין אינה מטפחת את הפרויקט שלנו, שהוא אדיר וחשוב, ואנחנו עמלים בכוחות עצמנו להוציא אותו לפועל. האליטות המשפטיות נמצאים במגננה מהמשפט העברי, ומה שנכנס מהמשפט העברי נכנס רק אחרי מסננת גדולה מאוד", אומר הרב ערוסי.

עוד מוסיף הרב ומציין כי לפי שעה "ההשפעה שלנו היא בתחום הספרותי ובתחום היהדות הדתית, שמאמצת אותו בבתי דין לממונות שנפתחים בעקבות הדברים, אבל כבר ראיתי שמהספרות הזו הגיעו עורכי דין ושופטים למקורות שלנו ומצטטים משם, גם אם עדיין מעט".

"יש כעת פחד מהמשפט העברי", מחדד הרב ערוסי וכשהוא נשאל אודות ההתבטאויות הנשמעות במרחב הציבורי על משפט שבו נסקלים בני אדם, הוא משיב: "כיוון שהם לא לומדים תורה, הם לא יודעים שבית דין שהוציא להורג אדם פעם בשבעים שנה נקרא בית דין חובלנית. הם לא יודעים שמדובר רק בדיני הרתעה וחינוך מונע שמעצב את אישיות האדם".

עוד מוסיף הרב ערוסי ומעיר כי "הטענה שלהם שהתורה תוציא להורג, אבל אני יכול לומר שהם מוציאים להורג כמעט כל יום על ידי השיימינג והלבנת הפנים. אין לך שפיכות דמים גדולה מזו. חופש הביטוי והשיסוי הוא שפיכות דמים נוראה". בדבריו קורא הרב ערוסי לציבור הרחב ללמוד את דין התורה, להשכיל בפרטיו ורק לאחר מכן להביע עמדה.