פרויקט גמרא

הספר החדש 'כל התלמוד על רגל אחת' הוא שער ידידותי להבנת התלמוד הבבלי הן ללומדים חדשים וחסרי ניסיון והן למי שלמד וכבר הספיק לשכוח

אבי סגל , ה' בטבת תש"פ

אבי סגל
אבי סגל
צילום: עצמי

מחזור לימוד הדף היומי שמסתיים בימים אלה מחזיר אותי לאחד ההישגים החשובים בחיי. לפני כמעט שלושה עשורים, כתלמיד ישיבת הסדר, הצטרפתי ללומדי הדף בתחילתו של מחזור לימוד חדש. כבר אז לא הייתי למדן חרוץ במיוחד, ועל כן רבים בסביבתי פקפקו ביכולתי להתמיד בלימוד התובעני. אבל ראו זה פלא: השנים עברו, המסכתות התחלפו, ולמרות זאת לא ויתרתי ובסופו של דבר הצלחתי לעבור על כל הש"ס. עד הפרק השני של מסכת עירובין, שם ויתרתי. אני יודע שזאת בסך הכול המסכת השלישית בתלמוד, אבל עד שהגעתי לשם - השנים אכן עברו. עדיין מרשים, תודו.

מה בעצם קרה שם? את מסכת ברכות צלחתי בקלות יחסית. במסכת שבת הלימוד כבר קרטע להנאתו. הדף היומי שלי הפך לדו-שבועי, דבר שהוביל אותי לפגר אחרי כולם בקצב הנדסי, משל הייתי מכבי חיפה של עונת הכדורגל 17/18. איכשהו הצלחתי לסיים גם את המסכת הזאת, אבל אז הגיעה עירובין. נדמה לי שהיה זה "קרפף שהוא יותר מבית סאתיים" ששבר אותי. קרפפים נוטים לעשות לי את זה. ואולי אני טועה, ובכלל הצלחתי לשרוד עד מסכת פסחים? שלושים שנה, לך תזכור.

דבר אחד ברור: היו אלה ימי הזוהר של לימודיי. אומנם מאז ועד היום נהגתי לקבוע עיתים לתורה, אבל בעיקר קבעתי אותן טנטטיבית. לצערי תמיד נמצאו לי התחייבויות קודמות, כמו התכתשויות עם ביביסטים בטוויטר. ועדיין, מפעם לפעם מגיע אירוע או ספר חדש שמציף אותי בגעגוע ובהרהורים על חזרה ללימוד היומי. טריגר אחד כזה הוא 'כל התלמוד על רגל אחת', ספרו החדש של אורי בריליאנט. או הרב בריליאנט, למי שמתעקש על התואר שנעדר מהספר.

דרך הלימוד בספר החדש שרירותית מעט אבל אפקטיבית. הוא מחולק לפרקים לפי שמות כל המסכתות בגמרא, כשבכל פרק מלמד המחבר את הדף הראשון במסכת, כלומר דף ב'. בריליאנט מבאר את דפי הגמרא באופן רהוט ובהיר להפליא, תוך דגש על עקרונות והכללות רלוונטיים ללימוד הגמרא בכלל. הוא משתמש בשפה עכשווית אך לא נמוכה, בהסברים מפורטים ובדוגמאות אקטואליות, בתרשימים ובטבלאות ולא פחות חשוב – בעיצוב ידידותי למשתמש. עמודות הטקסט צרות ונוחות לקריאה, ואילו הערות השוליים נמצאות, ובכן, בשוליים. לא בתחתית הדף ולא בסוף הספר. עיצוב שהוא חגיגה לעיניי המזדקנות ולנפשי העייפה.

הספר פונה ללומדים מתחילים, אבל יתחבב גם על ותיקי הקרבות בטקסט התלמודי. ספק אם הוא ישכנע את מתנגדי הז'אנר בחשיבות לימוד הגמרא, אבל הוא בהחלט מנגיש אותה למתעניינים מכל סוג. אומנם הכותר 'כל התלמוד על רגל אחת' נראה יומרני, אבל רק עד שנזכרים ברפרנס - הלל הזקן מלמד את התורה על רגל אחת באמצעות משפט ארמי קצר ולא לגמרי נהיר. בשני המקרים הסיום המתבקש זהה: זיל גמור, כלומר לך ולמד. לכך בדיוק נועד הספר החדש: לפתוח שער שדרכו ניכנס אל עולם התלמוד, ואז - תודה, אנחנו נמשיך מכאן.

הרב בריליאנט הוא, כמובן, ההרמה להנחתה הצפויה ביותר בתולדות שמות המשפחה בעולם. וכיאה לשמו, הוא משלב את אהבת הגמרא בידע שימושי בעולם המקוון. בין היתר הוא אחראי לאתר הלימוד 'סיני', כמו גם לפרסומם של שיעורים כתובים ומוקלטים בפורטל הדף היומי ובאתרים נוספים. ועוד פרט ביוגרפי שמצאתי עליו: הוא בוגר ישיבת ההסדר שבה למדתי, אותה ישיבה שבה נאבקתי עד כלות בלוח הזמנים של הדף היומי. אילו רק היה מבוגר בכמה שנים, אולי הייתי נעזר בו כדי להגיע לפחות עד מסכת ראש השנה.