אל אקצה בחברון

ארגונים רדיקליים מזרימים אלפים מערביי חברון לתפילות במערת המכפלה, בניסיון להפוך גם אותה למוקד מאבק לאומני

חגית רוזנבאום , ה' בטבת תש"פ | עודכן: 22:51

מתפללים מוסלמים גודשים את מערת המכפלה
מתפללים מוסלמים גודשים את מערת המכפלה
צילום: Wisam Hashlamoun, פלאש 90

היהודים שמגיעים לתפילת ותיקין במערת המכפלה בימי שישי האחרונים, לא תמיד זוכים להספיק להתפלל את תפילת העמידה בשעת הנץ.

הם דווקא התעוררו בזמן, אבל יש מי שמונע מהם את המעבר למערה. מאז שבת חיי שרה האחרונה, השבת המסורתית שבה גודשים עשרות אלפי יהודים את חברון ומערת המכפלה, התעוררה קנאתם של ערביי חברון.

מול שטף היהודים שמילא את הרחובות במשך שבת שלמה התארגנו גורמים לאומניים רדיקליים בקרב ערביי העיר שמבקשים לתת משקל נגד להצלחה היהודית: בשבועות האחרונים, בכל יום שישי לפנות בוקר, גודשים אלפים רבים של מוסלמים את מערת המכפלה. הם אומנם מגיעים לתפילת הבוקר, אבל לא מדובר רק בתפילה. במקום מתרחש הפנינג של ממש.

במטרה למשוך עשרות אלפים למסע ההתססה החברונאי, המארגנים משקיעים את מיטב המשאבים: המתפללים שצועדים בקסבה בדרך למערה פוגשים דוכני אוכל עמוסי כל טוב, אורות מנצנצים, מוזיקה ושאר אטרקציות של יריד.

מי שעומדת מאחורי ארגון הזרמת אלפי המוסלמים למערה היא גם עיריית חברון עצמה, שלא מסתירה את נוכחותה באירוע השבועי: סדרנים עם וסטים של העירייה מנהלים את האירוע, וחלוקת המזון היא במימונה. את המחיר, כרגיל, משלמים יהודי חברון. צה"ל וכוחות הביטחון מאפשרים את התפילה ההמונית והאירוע שסביבה, ובזמן ששטף אלפי המוסלמים זורמים אל המערה ואף מתפללים מחוצה לה ברחוב מחוסר מקום, נאלצים היהודים המבקשים להתפלל במערה להמתין עד שעומס המתפללים המוסלמים ישתחרר. יתר על כן, האירוע כולל גם פלישה טריטוריאלית: המוסלמים ביקשו שהמתחם היהודי 'גן האימהות' ייפתח בשבילם סמוך למערה, כדי לאפשר למתפללים מקום לתפילה. כוחות הביטחון אישרו את הבקשה.

ציפי שליסל, תושבת תל רומיידה שבחברון, עוקבת מקרוב אחר הפרובוקציה המוסלמית בלא מעט חשש. הרעיון של השתלטות על מערת המכפלה, היא מספרת, אינו חדש. "כבר לפני כשנתיים שמעתי מראש מינהלת מערת המכפלה שהערבים הציבו להם למטרה להביא עשרות אלפים למקום. אבל זה לא הלך להם, הקריאות לא נענו. הם ניסו למשוך ערבים שיגיעו למערה בכל דרך, עד כדי כך שהציבו רופאים בפתח המערה וכך ניסו לפתות אנשים להגיע באמצעות קבלת טיפול רפואי חינמי ומיידי. אבל אפילו זה לא הצליח למשוך את האלפים. הפעם זה מצליח להם יותר". גם ברשתות החברתיות ניתן לצפות בקריאות המתחננות-מעודדות את ערביי חברון להגיע, תוך דרבון שכולל גם טעמים לאומניים. "הם בעצם רוצים להפוך את מערת המכפלה למוקד דתי שיוביל את המאבק נגד יהודים, כמו אל אקצה", מסבירה שליסל.

בקרב יהודי חברון הגדרת המצב בינתיים היא יותר הלם מאשר חשש. "בינתיים אין פה סיכון ביטחוני מכיוון שצה"ל מתגבר את הכוחות ומאבטח את האירוע. חשבנו שזה יהיה אירוע חד פעמי ונדהמנו לראות את זה קורה שבוע אחרי שבוע. הם מנסים להפוך את הדבר הזה למשהו קבוע, אולי בסגנון הפגנות יום שישי על הגדר". שליסל מתריעה כי הפיכתו של מסע התפילה הלאומני לריטואל מצריכה חשיבה והיערכות מחודשת של הגורמים האחראים. "הם רוצים ליצור פה מאבק שיצבור תאוצה, וזה עלול להתדרדר גם למאבק ביטחוני".

הבום היהודי

"אחרי כל כנס – יש בום של לקוחות", מספר חנן מרציאנו, מנהל מפעל המתכות 'המסגרים מפעלי מתכת'. "בעקבות הכנס האחרון, למשל, מעגל הלקוחות גדל באלפי אחוזים", הוא מעיד בשמחה לא מוסתרת. הכנס לעבודה עברית, שמרציאנו אינו היחיד שמדווח על הפריון הכלכלי שבא בעקבותיו, אינו יוזמה של משרד התעשייה וגם לא של גוף כלכלי גדול. מאחורי היוזמה עומד ארגון צנוע, שהמדינה הפנתה לו עורף ואף ייסרה אותו בשוטים. אבל כל אלו לא מפריעים להמשך העשייה, שכאמור מניבה בסופו של דבר הכנסות גם למשק הישראלי בכללו.

לפני כשנתיים נסגר בצו בית המשפט האתר שהפעיל מוקד עבודה עברית. מדינת ישראל קבעה כי האתר, שעודד בעלי עסקים יהודים וגם שימש לוח ללקוחות שמבקשים עובדים יהודים בתחומים שונים, ייסגר בגין אפליה ואי שוויון. על אף שמדינת ישראל קבעה כי הערך הציוני של עבודה עברית הפך לעבירה פלילית, יש מי שממשיכים לפעול לקידום הנושא. האתר כאמור נסגר, אבל מוקד עבודה עברית מצא חלופה ברשתות החברתיות. כיום פועלות לא פחות מ-45 קבוצות שבהן חברים כ-1,800 בעלי עסקים בעבודה עברית מכל רחבי הארץ. מטבע הדברים מדובר בבעלי עסקים בענף הבנייה: קבלנים, מסגרים, חשמלאים, אינסטלטורים ועוד. איתן רבינוביץ', מנהל המוקד, מגלה כי רבים מבעלי העסקים אינם עונים לתדמית ה"גבעון" הקלאסי. חברים שם בעלי כיפות מכל הסוגים, וגם כאלה שאינם חובשי כיפה כלל אך מאמינים בערך העבודה העברית.

אחד מהם, כאמור, הוא חנן מרציאנו, שעסק המתכות שלו ממוקם בצומת מסמייה. מרציאנו לא גדל בגבעות השומרון או בחינוך דתי, ואף על פי כן הוא מסביר בלהט שלא היה מבייש את בן גוריון מהי חשיבותה של העבודה העברית. "אצל בני הדודים שלנו", הוא נמנע לאורך השיחה מלנקוב בלאום ספציפי, "כשמישהו יקרא למישהו לעשות לו עבודה, הוא ילך למישהו שהוא מכיר, לא ליהודי. זה לא שיש לי משהו נגד בני הדודים, אבל באופן טבעי כשאתה צריך משהו אתה פונה למשפחה, דואג לפרנס את האחים שלך. הכסף נשאר במשפחה. כל אחד מעדיף לעבוד עם מי שקרוב אליו".

מרציאנו, שהעסק שלו מתנהל עם עובדים יהודים זו השנה הרביעית, מסביר כי כשהוא מעסיק את בני עמו הוא פטור מעומס של חששות ביטחוניים ומקצועיים: "זה מישהו שיש לו אבא ואמא, אתה יודע מי זה, מכיר אותו, לא צריך לדאוג. עם עובד יהודי גם לא צריך לחכות בבוקר לעיכובים בגלל ההגעה דרך המחסומים, וכל התקלות והבעיות שיש להם שם. גם לוח החופשות והחגים זהה לשלך. עם בני הדודים יש להם את הימים שלהם, שלא מסתדרים עם הלוח שלנו. הם לא עובדים ביום שישי ובחגים אחרים ועוד".

מרציאנו מדבר גם על רמת ההכשרה המקצועית: "לרוב בעלי המקצוע מקרב בני דודינו אין תעודות. יכול להיות שיש שם מקצוענים, אבל עניין התעודות לא מקובל שם ורובם לא עוברים את ההכשרה המתאימה. היום בכל ענף צריך תעודה, ואז יש גם ביטוח. כשלעובד אין תעודה זה יוצר בעיות". עבודות המתכת של מרציאנו מוזמנות גם למתקנים ביטחוניים רגישים, כאלה שבהם עבודה עם עובדים נטולי סיווג ביטחוני לא יכולה להתרחש.

ובכל זאת, אני מקשה, עבודה עברית עולה יותר. הלקוחות מוכנים להשקיע? מרציאנו עונה במשל: "כשאת קונה סתם רכב, הוא עולה פחות ויחזיק לך רק כמה שנים. אבל אם את קונה מרצדס – השקעת יותר, וקיבלת רכב להרבה שנים. ככה זה גם עבודה עברית. אנשים מוכנים להשקיע בשביל האיכות ורמת הגימור הגבוהה".

לפני כשלושה שבועות קיים מוקד עבודה עברית את הכנס המדובר, השני במספר, שבו נפגשו יותר ממאה בעלי מקצוע מאזור ירושלים למפגש היכרות ויצירת שיתופי פעולה. רבינוביץ' מספר כי "המפגש פנים אל פנים מפרה מאוד ומעצים את רמת הקשר שנרקמת רק באופן וירטואלי דרך הרשת החברתית. בעלי מקצוע נפגשים ועוזרים זה לזה, יוצרים קשרים חדשים. אנשים סיפרו לי אחרי הכנס: 'יצאתי מהערב עם עוד חמש עסקאות', או 'קיבלתי עשרה מספרי טלפון של עבודות פוטנציאליות'. בשונה מכל קהילה עסקית, שבה כל אחד חושב איך להרוויח לעצמו, פה אנשים חושבים איך לעזור ולתת זה לזה".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com