השופט חנן מלצר: כך נטפל בפייק ניוז בפייסבוק

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר סיפר כי חברת פייסבוק עתידה להקים 'בית דין פרטי' שידון בערעורים על פרסומים בזמן מערכת בחירות.

ערוץ 7 , ד' בטבת תש"פ

חנן מלצר
חנן מלצר
Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר, השופט חנן מלצר, התייחס הערב (רביעי) לפעילות הוועדה מול הפצת 'פייק ניוז' ברשתות החברתיות בזמן הבחירות.

בכנס בנושא דיני בחירות בעידן הדיגיטלי שערכה הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן חשף מלצר כי "בעקבות ההחלטות והפעילות שלנו כאן במערכת הבחירות בישראל, בפייסבוק העולמית עשו חושבים והחליטו על הקמת בית דין פרטי בינלאומי שבפניו ניתן יהיה להשיג על פרסומים בכלל ובתקופת בחירות בפרט שיעבוד על פי המודל שפעל בבחירות בישראל".

השופט סיפר על המגעים שקיים עם פייסבוק לקראת מערכות הבחירות. "פתחתי בדו שיח עם ראשי פייסבוק לראות כיצד הם יכולים לעזור בנושא הדברים הלא תקינים בבחירות ובמניעת התערבות זרה".

"הגיעה אליי משלחת מפייסבוק העולמית ואמרה שרוצים לסייע לנו אבל בגלל הקדמת הבחירות והזמן הקצר לא יספיקו לעשות דבר. השבתי להם שבמקרה של קיימברידג' אנליטיקה בארה"ב, החברה אמרה שתיישם את הלקחים בכל העולם. לאחר שביקשתי שיבחנו את הנושא, חזרו אליי עם תשובה שיחילו נוהל לפיו ניתן יהיה להודיע על פרסום המפר את הכללים ולהוריד את הפרסום המפר. בנוסף, ביקשתי שיקבלו את הסמכות שלי על פרסומים שאראה כמפרים ואכן מאז הם שיתפו פעולה באופן מלא עם ועדת הבחירות. לאחר סיום העבודה עם פייסבוק פניתי עם ההסכמה הזו לגוגל ולטוויטר שהסכימו גם הן, ולאחר מכן יצאנו לדרך".

מלצר התייחס גם לחקירת החשדות לזיופים בבחירות. "העברתי תלונות למשטרה בנושא זיופים והמשטרה צריכה לפעול את פעולתה. הליכי חקירה הם לא פשוטים ונמשכים זמן. כבר העמידו לדין אנשים בעקבות לחץ שלי בנושא. לעניות דעתי צריך להקים לוועדת הבחירות וועדת אכיפה שתהיה מוקדשת למאבק בזיופים".

מלצר סיפר על ניסיונות שונים לשבש את טוהר הבחירות אליהם נדרש בתפקידו. "לאחר שהשמיצו את ח"כ טיבי בפרסומים שמקורם בקטאר, הוא פנה לפייסבוק שיורידו את הפרסום והם החליטו, משיקולים שלהם, לא להוריד את הפרסום. הוא פנה אלי. נתתי הוראה לפייסבוק להוריד את הפרסום מהרשת ושיעבירו את העתירה בנושא לאותו גורם אנונימי, כך שיוכל לפנות אליי לביטול הצו שהוצאתי. התגובה הייתה סדרה של נאצות אישיות נגדי באתר אחר שהוקם מיד. הודעתי שאם יפרסם פעם נוספת, אדרוש לחשוף את זהות הכותב ואז פסקו הפרסומים כולם".

מלצר סיפר על תקלות נוספות שאיתר. "במהלך הבחירות התחילו סקרים אנונימיים שנשלחו לפלאפונים והופצו לעשרות אלפי אנשים. ידוע שרוב האנשים לא עונים לסקרים אבל כשבוחנים מה נשלח ולמי נשלח, רואים שהודעות נשלחו מראש לקהל מטורגט שהתלבט בין שתי מפלגות ואחת מהן כלל לא נכללה בסקר. הרעיון היה לשתול בתודעה של המקבלים את הרעיון שמפלגה מסוימת לא תעבור את אחוז החסימה".

"הוגשה לי בקשה לצו מניעה מטעם 'ישראל ביתנו' ולפי הוראות הרישיונות של המפעילים הסלולאריים אסור להם לקבל פרסומים אנונימיים. הוריתי למפעילים להפסיק את ההפצה וכן לגלות מי השולח, שכן הם יהיו חשופים להליך פלילי. גילו לי מי עומד מאחורי זה וגילינו שהצטברו שלוש שכבות של הגנה על השולח, עד שהגענו למקור וגילינו שזה דווקא לא מי שחשדו במפלגת 'ישראל ביתנו'".

באירוע נערך גם מושב בנושא דיני תעמולת בחירות בעידן הדיגיטלי. פרופ' סוזי נבות מהמכללה למנהל התייחסה לניסיונות להביא לחקיקה חדשה בנוגע לתעמולה. "לאחר בחירות 2015 השתתפתי בועדת בייניש שניסחה המלצות בנושא חוק התעמולה. הועדה הייתה קטנה ויעילה עם המלצות פשוטות לשינוי החוק שיתאים גם לימים אלו, אבל עד היום הכנסת לא הרימה את הכפפה. כמעט הגיעו לחקיקה בנושא אבל היו סעיפים שהפריעו לפוליטיקאים, בעיקר בנוגע לשקיפות, סקרים ותעמולת בחירות. כל ההצעות לא התקבלו ולכן גם למערכת הבחירות הקרובה נלך עם חוק תעמולה משנת 1959".

פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, התייחסה להתערבות בהפצת ה'פייק ניוז'. "השאלה היא איפה מתערבים בחופש הביטוי. הנטייה כמובן שלא להתערב כי אנחנו חיים בדמוקרטיה. צרך לשמור על חופש הביטוי השאלה היא איזה חופש ביטוי. יש חופש ביטוי לדבר אבל גם היכולת להישמע על ידי אחרים. יכול להיות שכאן טמונה נקודה שניתנת לאסדרה".

"הפייק ניוז מאתגר היום כי השאלה אם אנחנו באמת רוצים לצנזר פוליטיקאים. הבעיה היא שבשקר אין עבירה פלילית ואני גם לא רוצה שיהיה כזה. פייק ניוז מתפשט מהר ורחוק יותר. אנחנו יודעים את זה כבר מבחינה אמפירית ויודעים מי נוטה לשתף פייק ניוז. בארה"ב גילו שאנשים מעל גיל 65, כנראה בגלל האוריינות הדיגיטלית הנמוכה יחסית שלהם וכן אנשים מקהילות קונסרבטיביות, אלה שיתפו את מרבית השיתופים בפייק ניוז. עוד יודעים שכדי שמשהו יהפוך לויראלי, לא מספיק השיתופים ברשתות אלא גם הפצה דרך התקשורת המסורתית ביחד עם הציבור", הוסיפה נהון.

לדבריה, "גם כשמדובר בפוליטיקאים אסור לצנזר שקרים, אבל לא הייתי רוצה לתת לשקר הזה פרסים. בזה שאנחנו לא מאסדרים את מרחב תפוצת המידע אנחנו מחזקים את המרחב שלא הוגן בין שחקנים פוליטיים. ובכך מתאפשר לענקיות התקשורת לייצר את העיוות וחוסר שוויון בין שחקנים פוליטיים בעלי ממון ואלה שלא. כשצוקרברג נואם על חופש הביטוי וטוען שהוא שומר על הדמוקרטיה צריך לחדד את האוזן. הוא נותן חופש ביטוי תמורת תשלום. יש נטייה לחשוב שבעידן הזה גם מי שאין לו כסף יכול להגיע לכולם וזה פשוט לא נכון. תסתכלו כמה הוציאו בארה"ב על קמפיינים, כמה הוציאו הליכוד וכחול לבן על הפצת המסרים בדיגיטל. הסיכוי להפיץ מסרים בלי כסף הוא אפסי. זה יוצר יתרון לא הוגן מול שחקנים חדשים או חלשים ואני לא בטוחה שאנחנו רוצים מצב כזה".

במושב בנושא טוהר הבחירות ומצלמות בקלפי הציג ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת את עמדתו בעד הצבת המצלמות. "העמדה שלנו הייתה שנכון נורמטיבית ומשפטית לאפשר לכל חבר ועדת קלפי או משקיף להפעיל מצלמה באמצעותה יוכל לפקח על טוהר הבחירות. אין חשאיות על עצם ההשתתפות בבחירות אלא על תוכן ההצבעה. בחירות מועד א' הוכרעו על חצי פרומיל מקולות הבוחרים. פגיעה כי קלה בטוהר הבחירות יכולה לפגוע בבחירות כולן. אם הציבור חושב שגנבו לו את הבחירות המשמעות של זה למשטר היא הרת אסון".

"חברי הועדה והמשקיפים בקלפי הם חברי מפלגות שיודעים בדיוק מי מגיע להצביע והמפלגות מעודכנות במי מגיע להשתתף ומי לא. המצלמה תשפיע על מי שמגיע עם תעודת זהות שאינו שלו והמצלמה תוכל לחשוף את זה. המצלמה גם תחשוף אנשים שמאיימים אחד על השני או על חברי הועדה והיא מסייעת לפקח על טוהר הבחירות ולא משבשת אותו", הוסיף בקשי.

מולו טען עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון כי "כל ההצעה תפקידה היה לטרלל את המערכת. הקלפי הוא מתחם קדוש בו נמצא רק אזרח מצביע והאזרחים המותרים לפי חוק. הוראות החוק ברורות וקובעות מי מותר לו להסתובב במקום. צילום מצביעים על ידי אותם אנשים לא קיים. זו הפרה של הוראות החוק ולכן זה אסור".