ארצות האנטישמיות של אמריקה

גל התקיפות נגד יהודי ארה"ב, הוא תוצאה של חיבור בין האנטישמיות של הימין הקיצוני ובין זו של השמאל הרדיקלי וחלק מהקהילה השחורה

אסף משניות , ה' בטבת תש"פ

היהודים נתפסים כמיעוט, אבל פריבילגי. מחאה בעקבות הפיגוע במונסי
היהודים נתפסים כמיעוט, אבל פריבילגי. מחאה בעקבות הפיגוע במונסי
צילום: Jeenah Moon, רויטרס

הפיגוע האנטישמי שאירע בעיירה מונסי שבניו יורק בעיצומו של חג החנוכה רק חיזק את תחושתן של הקהילות היהודיות בארצות הברית שמציאות חייהן השתנתה לרעה. גל של תקיפות אנטישמיות לאורך החודשים האחרונים הגיע לשיאו בחודש החולף, כשלצד המתקפה במונסי זכור גם הרצח במרכול הכשר בניו ג'רזי לפני כשלושה שבועות, שבו נרצחו שני יהודים ועוד שניים שאינם יהודים.

"יש פה חיבור של שתי תופעות שאולי הן מנוגדות זו לזו, אך הן חוברות יחד כשמגיעים לאנטישמיות", אומר דני איילון, מייסד ארגון ההסברה 'האמת על ישראל', סגן שר החוץ לשעבר ושגריר ישראל בארצות הברית לשעבר. "יש את האנטישמיות המסורתית שמגיעה מהימין הקיצוני, אלה שמאמינים בעליונות הגזע הלבן. אלה אנשים בעלי תפיסות נאציות לכל דבר ועניין. התופעה השנייה היא האידיאולוגיה המוסלמית-קיצונית שאותה אנחנו יכולים לראות באזורים יותר עירוניים שיש בהם מיעוטים מוסלמיים. אלה אנשים כדוגמת לואיס פרחאן, מנהיג ארגון אומת האסלאם, שפועלים בקרב אנשים קשי יום, בבתי סוהר ובשכבות הנמוכות, מאסלמים אותם ומעבירים אותם שטיפת מוח נגד ישראל והיהודים. לצערנו האנטישמיות הזאת חודרת כיום למחוזות יותר ממוסדים".

איילון מתכוון בדבריו לארבע חברות קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית, שמואשמות לא פעם באנטישמיות ובאנטי ישראליות. הארבע הן ראשידה טליב, אילהן עומאר, איינה פרסלי ואלכסנדריה אוקסיו קורטז. "זאת גרסה מודרנית של אנטישמיות, שקיימת בעוד מקומות בעולם, שבה ישראל מואשמת שוב ושוב כמדינת אפרטהייד, שזו סוגיה שכואבת מאוד לשחורים בכלל ולשחורים בארצות הברית בפרט. ארגונים שקמו כדי להגן על זכויות השחורים באמריקה, כדוגמת black lives matters, הכניסו לתוך האג'נדות שלהם אנטי ישראליות מובהקת".

לא כל אנטי ישראליות היא אנטישמיות. אנשים כמו ברני סנדרס אומנם אנטי ישראליים, אבל כיהודי הוא לא אנטישמי.

"זה נכון, אין תמיד חפיפה בין אנטי ישראליות לאנטישמיות. אבל צריך להבין משהו בכל הקשור לאנטישמיות האסלאמית: היא לא רואה הפרדה בין ישראל ליהודים. בכלל, האנטי ישראליות משתלבת בכל נושא. בעגה המקצועית זה נקרא הצטלבות. זה יכול להיות בנושאי גזענות, זכויות אדם, ארגוני עובדים, אגודות סטודנטים. זה מאוד מזכיר תופעות דומות שראינו בראשית ימי ברית המועצות, כשגם הקומוניסטים וגם הקפיטליסטים האשימו את היהודים בתמיכה בצד השני. זה קורה היום גם בתוך האנטישמיות מימין ומשמאל בארצות הברית, בקצב הולך וגובר שמעמיד את היהודים בסכנה".

שסע פוליטי

תקיפות אנטישמיות תמיד התרחשו בארצות הברית. ג'ון מירשהיימר וסטיבן וולט, שני פרופסורים חשובים מאוניברסיטת הרווארד, פרסמו כבר ב-2007 ספר שבו נטען שמדיניות החוץ האמריקאית משועבדת לישראל. ארגון הק.ק.ק. מתקיים כבר עשרות שנים במדינה, ואחראי לא פעם לתקיפות נגד יהודים. אלא שבשנה האחרונה חלה הסלמה באירועים, והם הגיעו לסדרי גודל שטרם נראו בארצות הברית.

"תמיד הייתה אנטישמיות בארצות הברית, אבל עכשיו אנחנו נחשפים אליה יותר. גם הנתונים שנמצאים בידינו מאוד רחוקים מלשקף את התמונה המלאה", אומר יוגב קרסנטי, מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות. "כמעט 70 אחוזים מהתקיפות לא מדווחות לרשויות ולארגונים השונים, כך שהאירועים שאנחנו נחשפים אליהם מהווים רק את קצה הקרחון בסיפור הזה. חוסר הדיווח מתרחש גם באירופה במספרים די דומים, אם כי ככל שיש יותר מודעות לנושא כך עולים הדיווחים".

אפשר להצביע על הגורמים להתעצמות האנטישמיות בארצות הברית בתקופה הזאת?

"אמריקה נמצאת היום בשסע פוליטי מאוד עמוק. האופי הדמוגרפי שלה משתנה, והדברים הללו יוצרים מתח בין קבוצות אתניות שונות. בסיטואציה הזאת היהודים, שהם השעיר לעזאזל ההיסטורי, סובלים מעלייה בפשעי שנאה. פשעי שנאה לא מתרחשים רק נגד יהודים, אלא גם נגד מיעוטים נוספים. אבל בכל פעם שקבוצות מיעוט סובלות מתקיפות, היהודים נמצאים שם".

קרסנטי, כמי שנאבק יום יום באנטישמיות בעולם, מצביע על ארבע קבוצות מרכזיות שמחוללות אנטישמיות בארצות הברית. "הראשונה כמובן היא אנשי הימין האלטרנטיבי, אלה שדוגלים בעליונות הלבנה ומחזיקים בתאוריית ההחלפה. בהפגנות שהתקיימו בשרלוטסוויל בשנת 2017 שמענו קריאות בסגנון 'היהודים לא יחליפו אותנו'. התפיסה הזאת קיימת בשוליים, ולא רק בארצות הברית. אבל כשמדברים במספרים מוחלטים מדובר בעשרות אלפי פעילים אלימים".

תפיסת ההחלפה דוגלת בטענה שגזעים שחורים, ערבים ומזרח-תיכוניים מגיעים לאירופה, ובתהליך היסטורי מחליפים את האוכלוסיות ואת התרבות המקומית הלבנה. הניאו-נאצים ברחבי העולם הרחיבו את התפיסה הזאת לכך שלא מדובר בתהליך טבעי של הגירה אלא ביד מכוונת של אליטות שמאל, כשחלקם אף אומרים מפורשות שמדובר ביהודים. "התפיסה הזאת הובילה לטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, לטבח במסגד בכרייסטצ'רץ', לטבח בבית הכנסת בהאלה שבגרמניה ובעוד מקומות. הקבוצה הזאת תוקפת את כל מי שהם מאמינים שבא להחליף אותם, והיהודים מבחינתם מנצחים על התהליך. הם באמת מאמינים שהיהודים מרוקנים את המזרח התיכון מערבים ומעבירים אותם לאירופה ולאמריקה", אומר קרסנטי.

שונאי ישראל

הקבוצה השנייה של האנטישמים הם למעשה קבוצות אפרו-אמריקאיות בעיקר, שפועלות בבריונות כלפי יהודים. בשנה האחרונה התרחשו באזור ניו יורק יותר ממאה תקיפות כאלה, שכללו הכאת יהודים ברחובות, איומים ועוד. הסיבה לתקיפות הללו, כך מסביר קרסנטי, נובעת מכך שאותם מיעוטים אפרו-אמריקאים רואים ביהודים מיעוט פריבילגי שזוכה לכוח ולמעמד גדול במיוחד. בתוך הקבוצה הזאת צומחת לה תופעה חריגה, אנטישמיות מזן חדש. "מדובר על קבוצת העבריים השחורים. זאת קבוצה שמאמינה שהם היהודים האמיתיים, ואילו היהודים האורתודוקסיים הם חיקוי שלהם. זה הגיע לשיא אצל מבצעי הטבח בניו ג'רזי, שלפחות בעבר השתייכו לעבריים השחורים. זה נראה כמו התפתחות באנטישמיות העולמית, ייחודית לארצות הברית, ואני מקווה שזו לא הופכת להיות מגמה חדשה".

הקבוצה השלישית שמציג קרסנטי היא האנטישמיות המוסלמית, והרביעית היא האנטישמיות האנטי ישראלית. "עיקר הפגיעה היא ביכולת של סטודנטים יהודים להביע את תמיכתם במדינת ישראל, ובעובדה שהם צריכים להצניע את הזהות היהודית שלהם. זה משתלב בעיקר בשיח של מיעוטים. יש היום מודל של אחוות המיעוטים, כלומר שכל המיעוטים הנרדפים, כדוגמת שחורים, נשים והיספנים, מתחברים יחד כדי לפעול למען רווחתם - למעט היהודים שלא יכולים להצטרף לקבוצות אלה בגלל שהם נתפסים גם כלבנים, גם כעשירים וגם כמשכילים. בשביל שהיהודים יוכלו להצטרף לקבוצות הללו, הם צריכים לשלם במטבע מאוד כבד בדמות תקיפה חריפה נגד ישראל. כשדמויות כמו פרחאן טוענות שכסף יהודי הוא אחראי על הסחר בעבדים, שזו אחת הנקודות הכי כואבות בחברה האמריקאית, והם חוברים לארגוני הנשים שאחת מהמנהיגות שם היא לינדה סרסור, בת למהגרים פלשתינים ומתנגדת גדולה לישראל, ועוד דמויות מהסוג הזה, המסר שעובר ליהודים הוא שאם הם מעוניינים להשתייך לקבוצה הזאת הם צריכים לתקוף את ישראל".

המסר שעליו מדבר קרסנטי חלחל ללא מעט יהודים בארצות הברית. ברני סנדרס, אחד המתמודדים בפריימריז למועמדות הדמוקרטים לנשיאות, זוכה לתמיכה עזה של דמויות כדוגמת סרסור, שאף נאמה בכמה כנסי בחירות שלו. סנדרס הוא מגדולי התוקפים של מדינת ישראל בסנאט האמריקאי.

"יהודים בשמאל הרדיקלי אכן מסתירים את העובדה שהם יהודים, וחלק לא קטן מהם תוקף את ישראל, לפעמים בעוצמה גדולה יותר מאשר אנשי שמאל רדיקליים אחרים", אומר איילון. "מקרים כמו זה של סנדרס, שבמהלך קמפיין הפריימריז ב-2016 די ניסה להסתיר את היותו יהודי, הם לא תופעה מאוד נפוצה, אבל הוא באמת דוגמה קיצונית".

יש חשש שנתחיל לראות יהודים שמסתירים סממנים יהודיים לא מתוך רצון להתכחש ליהדותם אלא מתוך חשש שיפגעו בהם?

"זה אכן חשש שקיים בקהילות שמביטות לאירופה ורואות מה קורה שם כבר המון שנים. עד היום זה לא קורה בארצות הברית, אבל זאת בהחלט שאלת מפתח. צריך לזכור שהאופי של היהודים בארצות הברית שונה ממקומות אחרים. חלקים נרחבים בקהילה האורתודוקסית לא מסתובבים עם כיפות ביומיום, ולא מתוך פחד כמו בצרפת".

מה להערכתך צופן העתיד בנושא האנטישמיות בארצות הברית?

"תראה, כשמדברים על קהילות יהודיות בעולם נהוג תמיד לדבר על פרבולת הפעמון. כשהיהודים מגיעים למקום מסוים הם מתחילים כמהגרים מוחלשים. אחר כך השפעתם הולכת וגוברת והם תופסים עמדות כוח. בעקבות זה נוצרת התנגדות חריפה ואנטישמית ליהודים, וזה נגמר באסונות לעם שלנו. זה קרה בספרד וזה קרה בגרמניה וגם בברית המועצות במובן מסוים. כיום יהדות ארצות הברית נמצאת במעמד הטוב ביותר שלה אי פעם, והחשש הוא שאנחנו נראה שההיסטוריה תחזור על עצמה. כולנו צריכים לקוות שהממשלים, שמבינים את הבעיה ומנסים לטפל בה, יצליחו לעצור את הסחף הזה".