בין ג'יהאד לאיג'תיהאד
שיעים וסונים: הדרמה שפיצלה את האיסלאם

איתמר אילתי בסדרת טורים חדשה, בה יעניק סקירה על האסלאם והמזרח התיכון בצורה קלילה ומעשירה.

איתמר אילתי , ח' בטבת תש"פ

הפגנה בלבנון
הפגנה בלבנון
צילום: Aziz Taher, רויטרס

בשנת 632 נפטר מוחמד והלך לבית עולמו. כידוע, כאשר דמות בכירה נפטרת מן העולם, ישנם בכי ואבל מצד אחד ומצד שני כבר צריך לדאוג למחליף הולם.

זהו מושג ה"ח'ליף", בדומה למילה "מחליף". אז מי יחליף את מוחמד? כאן מתחיל קרב שיוביל את האסלאם לפיצול אדיר ואת ההיסטוריה לזירת קרב.

לפי המסורת, שעות ספורות לאחר מותו של מוחמד התכנסו מנהיגי השבטים המוסלמיים במדינה לדיון במנהיגות העתידית של הקהילה המוסלמית. לאחר דין ודברים חריפים, חברו של מוחמד בשם אבו בכר, אשר היגר איתו ממכה לאל-מדינה ועזר לו להפיץ את דת האסלאם (וגם השיא את בתו עאישה למוחמד), נבחר להיות מחליפו.

ככה לפחות הסונים רואים את זה.

השיעים (ועוד מעט ניכנס בעובי הקורה בעניין) טוענים משהו אחר לגמרי. לשיטתם, מוחמד הורה כי יורשו יהיה עלי אבן אבו-טאלב, בדרשה שהוא נשא. הסונים מסכימים כי דרשה זו אכן התקיימה, אבל נחלקים עם השיעים לגבי פרשנות דבריו של מוחמד.

השיעים מאמינים כי אבו בכר ובתו עאישה זממו לתפוס את השלטון, לאחר שהבינו כי מוחמד מינה את עלי להיות היורש. בעת שעלי ואשתו פאטִמה ביצעו הכנות לקראת קבורת מוחמד, גילו אבו בכר וחברו, עמר אבן אל-ח'טאב (גם עליו נדבר מתישהו בקרוב, אל דאגה) על ההתכנסות המדוברת לגבי קביעת הח'ליף ומיהרו לשים פעמיהם לכיוון. השאר- היסטוריה.

עלי ותומכיו סירבו להישבע אמונים לאבו בכר, ולכן הוטרדו על ידי אנשיו של אבו בכר ועמר.

מכאן ועד קץ ההיסטוריה כולל היום, הסונים והשיעים ילחמו עד טיפת דמם האחרונה (פשוטו כמשמעו) כאשר בדרך כלל ידם של השיעים על התחתונה.

כיום, אפשר להגיד שבין 85-90% מהמוסלמים בעולם הם סונים ואילו ה-10-15% האחרים הם שיעים. ישנם גם צאצאי הפורשים מהאסלאם שנקראים "ח'וארג'", אבל הם אחוזים מאוד זניחים ואין טעם לדון בהם (סליחה לכל אנשי הח'וארג', זה לא אישי).

בפעמים הבאות נרחיב על עקרונות האמונה הסונים והשיעים, משמעות שמותיהם, כתבי הקודש שלהם ועל ההיסטוריה שלהם. בקטנה, אל דאגה.

רק כדי להבין את התסבוכת ואת הבלאגן- איראן היא מדינה שיעית. חזבאללה הוא ארגון שיעי. עכשיו רק תכניסו לתוך המשוואה את רגשי הנחיתות שלהם לאורך השנים והעובדה שהיו "ילדי הכאפות" של הסונים ותבינו עד כמה איראן כועסת ולא רק על היהודים, גם על הסונים. וזה ממש סיפור קשוח.