היכולת לשקר משתפרת בטיפול פסיכולוגי?

חוקרים מהאוני' העברית בחנו את ההשתנות של כנות, הומור, משחקיות ויצירתיות לאורך טיפולים פסיכולוגיים. הממצאים מעלים שאלות מעניינות

ערוץ 7 , ט' בטבת תש"פ

טיפול פסיכולוגי. אילוסטרציה
טיפול פסיכולוגי. אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

לרוב חושבים על בריאות נפשית כעל היעדר מצוקה או פתולוגיה ולכן התוצאה הרצויה במחקר של טיפול פסיכולוגי היא ירידה ברמת הסבל של המטופל.

האם זוהי כל התמונה הרצויה או שישנם גם מאפיינים אישיותיים המרכיבים את הבריאות הנפשית שמשתנים בעקבות הטיפול הפסיכולוגי?

האמת המרפאת, הכנות (העצמית וגם עם אחרים) כביטוי של אומץ ויכולת התמודדות, הן מאבני היסוד של החשיבה התיאורטית לגבי טיפול שכזה ולכן מקובל לחשוב על שיפור בכנות כאפקט משמעותי והכרחי.

שתי תמות היסוד האלו נבחנו באופן אמפירי במחקר אקדמי חדש שכלל 62 מטופלים שעברו טיפול פסיכולוגי באורך ממוצע של כ-37 שבועות. את המחקר הוביל רפאל יונתן לאוס, דוקטורנט מהמגמה הקלינית במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית בהנחיה משותפת של פרופ' אוריה תשבי ופרופ' (אמריטוס) גבי שפלר מהמגמה הקלינית במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית ובסיוע שירותי בריאות כללית.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי Psychotherapy Research, שמציג ממצאים חדשים ובעלי ישימות קלינית לטיפול פסיכולוגי.

הממצאים הצביעו על עלייה ברמות המשחקיות והיצירתיות של המטופלים לאורך הטיפול, ולעומת זאת על ירידה במצוקה הפסיכולוגית וכן דווקא על ירידה ברמת הכנות. העלייה ברמות המשחקיות והיצירתיות בטיפול פותחת פתח למבט רחב יותר על השינויים החיוביים שטיפול פסיכולוגי מאפשר – לא רק הפחתת סבל. הסבר האפשרי לירידה ברמות הכנות לאורך הטיפול יכול לנבוע דווקא מכך שהיכולת לשקר היא חלק הכרחי מהחיים החברתיים ואף מעידה על יצירתיות ואינטליגנציה.

כמו כן, מסתבר שהאפשרות להסתיר או ממש לשקר הם הדברים שרצוי לרכוש במהלך הטיפול הפסיכולוגי. יכולת זו לא מובנת מאליה, נדרשת הכרה עמוקה (ולא רק ידיעה אינטלקטואלית) בכך שהתודעה שלנו נפרדת מזו של אנשים אחרים. בנוסף, נדרשת הבנה של האופן שבו אנשים אחרים חושבים, מה הם יודעים, מה אינם יודעים, מה יכול לשכנע אותם ומה יעורר את חשדם או ייתפס כלא-אמין.

חשיבותו של המחקר טמונה בכך שהוא מרחיב את המבט על התוצאות האפשריות של טיפול פסיכולוגי. לטיפול עשויות להיות השפעות אישיותיות שאינן קשורות במצוקה רלוונטית לצרכני הטיפול, למקבלי החלטות בתחום בריאות הנפש שיוכלו להעריך את התועלת באופן מלא יותר וכן לקלינאים וחוקרים שיוכלו לעקוב אחר שינויים אלו במהלך טיפול. בנוסף, הממצא המפתיע בנוגע לירידה ברמות הכנות של מטופלים לאורך טיפול פותח צוהר להערכה של ההשפעות החיוביות של היכולת לשקר ולהסתיר, שעד כה לא היו במרכז תשומת הלב במחקר הפסיכותרפי.

"פרויד טען כי מטרת הטיפול אינה להפוך תגובה פתולוגית לבלתי אפשרית, אלא לתת לאגו של המטופל מספיק חופש כדי שהוא יוכל לבחור בין אפשרות אחת לאחרת. הטיעון הזה שמטרת הטיפול אינה להפחית או להעלים סימפטומים אלא לאפשר בחירה יכול להיות מורחב גם לתוצאה לא סימפטומטית של טיפול כמו רמת הכנות", מסכם יונתן לאוס.