המקור של עשרה בטבת כ"יום חללי השואה"

חוקר תולדות הרבנות הראשית הרב שמואל כ"ץ חושף מסמכים שנוגעים לקביעת הרבנות הראשית את יום י' בטבת כיום זיכרון לדורות לקדושי השואה

ערוץ 7 , ט' בטבת תש"פ

לזכר חללי השואה
לזכר חללי השואה
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

חוקר תולדות הרבנות הראשית ורב בתי ספר בירושלים, הרב שמואל כ"ץ, חושף מסמכים נדירים שנוגעים לקביעת מועצת הרבנות הראשית את יום עשרה בטבת כיום זיכרון לדורות לקדושי השואה.

"מתברר שההחלטה התקבלה כבר בי"ב בכסלו תש"ט", מספר הרב כ"ץ, "היום נקרא אז - "יום חללי הגולה" ורק בכ"ז בכסלו תשי"א התפרסמה הודעה ארוכה ורשמית מטעמה".

החלטת מועצת הרבנות הראשית, 1948
ארכיון הרבנות הראשית

"מכאן נובעת הטעות של רבים", מסביר הרב כ"ץ, "שחושבים שההחלטה על קביעת יום זיכרון לדורות התקבלה רק בשנת תשי"א".

הרב כ"ץ מסביר את חשיבות עניין התאריכים: "הייתה טענה לפיה הרבנות הראשית והציונות הדתית לא קיבלו את החלטת הכנסת, שהתקבלה רק בו' בניסן תשי"א (12.4.1951), לקבוע את כ"ז בניסן כ'יום השואה ומרד הגטאות', כי הוא חל בחודש ניסן בו לא מספידים וקבעו בתגובה יום חדש - 'יום הקדיש הכללי', בעשרה בטבת. התאריכים במסמכים מוכיחים בעליל שזו שטות גמורה, כי הרבנות הראשית הקדימה את הכנסת בשנתיים וחצי".

לדברי הרב כ"ץ, גם השם שנתקבע בציבור ליום זה - 'יום הקדיש הכללי', לא ניתן ע"י הרבנות הראשית. "מצאתי מודעת רחוב מטעם הרבנות הראשית שהתפרסמה בשנת תשי"ח (1958) ובמודעה הזו השם של היום הוא: 'יום חללי השואה'".

מודעה על "יום חללי השואה"
ארכיון הרבנות הראשית

"חשוב להבין את מהות היום וכיצד יש לנהוג בו", מבהיר הרב כ"ץ, "ולראות בעיניים את הקריאות ההיסטוריות של הרבנים הראשיים לדורותיהם לציין את היום, בעיקר בימינו כאשר, לצערנו, דור הניצולים שאמרו קדיש הולך ונעלם".

ההחלטה הסופית בעניין 'יום חללי השואה', כ"ז בכסלו תשי"א
ארכיון הרבנות הראשית