מחקר: במדינות OECD פוליטיקאים בוחרים את השופטים

מחקר פורום 'קהלת' מעלה כי בקרב המדינות המפותחות ישראל היא בין הבודדות בה למערכת המשפט תפקיד מכריע בבחירת שופטי הערכאה החוקתית.

שלמה פיוטרקובסקי , י' בטבת תש"פ

מדינה מיוחדת. בית המשפט העליון של ישראל
מדינה מיוחדת. בית המשפט העליון של ישראל
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

ביקורת שיפוטית על חקיקת הפרלמנט איננה המצאה ייחודית לישראל. בארה"ב הביקורת הזו קיימת כבר למעלה מ-200 שנה וגם במדינות רבות אחרות היא קבועה במפורש או במשתמע בחוקתן.

אולם, מחקר חדש ומקיף שנערך במחלקה המשפטית של פורום קהלת מגלה שישראל בכל זאת חריגה באופן משמעותי, וזאת בדרך שבה נבחרים שופטי הערכאה המוסמכת לפסול חוקים.

המחקר בדק באופן מעמיק את הנעשה במדינות החברות בארגון OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, המאגד בתוכו כיום את כלל המדינות המפותחות המחויבות לעקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי.

בארגון חברות 36 מדינות, בחלקן הערכאה המוסמכת לפסילת חוקים היא בית המשפט העליון, בדומה למדינת ישראל, ובחלקן קיימת ערכאה מיוחדת לבירור עתירות נגד תוקפם של חוקים, המכונה לרוב "בית משפט חוקתי".

החוקרים בדקו את השיטה הנוהגת בכל המדינות הללו לבחירתם של השופטים שמרכיבים את הערכאה המוסמכת לבטל חוקים. האם הם נבחרים על ידי מנגנון פוליטי, או שמא למערכת המשפט (כמו במדינת ישראל) יש תפקיד מכריע בבחירה.

המחקר, אותו ערכו ד"ר אביעד בקשי, שמעון נטף ושי-ניצן כהן, בדק לעומק את השיטה בכל אחת מהמדינות כפי שהיא מתרחשת בפועל (לא רק מה שכתוב בסעיפי החוקה, או בויקיפדיה, כפי שנעשה במחקרים דומים בעבר), והגיע למסקנות מעניינות מאוד.

לקריאת הטבלאות המסכמות את תוצאות המחקר לחצו כאן

31 מתוך 36 מדינות OECD מפקידות את בחירת שופטי הערכאה החוקתית העליונה בידי נבחרי הציבור. רק בארבע מדינות מלבד ישראל בית המשפט העליון נבחר תוך מעורבות מחייבת של מערכת המשפט. שתיים מהן הן יוון וטורקיה, והשתיים הנוספות הן בריטניה ולוקסמבורג, שאמנם מעניקות למשפטנים תפקיד מכריע בבחירת הערכאה העליונה, אך לא מסמיכות את הערכאה הזו לבטל חוקים.

לנוכח הטענות על כך ששינוי שיטת בחירת השופטים יפגע בדמוקרטיה הישראלית, בדקו החוקרים של פורום קהלת גם את 30 המדינות המובילות במדד הדמוקרטיה של המגזין אקונומיסט, שנחשב לאחד המדדים הטובים ביותר, ובו מדורגת ישראל במקום ה-30.

מהמחקר עולה כי ב- 25 מתוך 30 המדינות המובילות במדד הדמוקרטיה ה'אקונומיסט' השליטה בבחירת השופטים לערכאה החוקתית נמצאת בידי המערכת הפוליטית, ללא מעורבות מחייבת של מערכת המשפט.

חלק מעניין נוסף במחקר עוסק בפרקטיקה הנוהגת במדינות ארצות הברית. כידוע, מלבד מערכת המשפט של הממשל הפדרלי מחזיקות המדינות בארה"ב מערכת משפט עצמאית, בעלת סמכויות נרחבות ביותר, שכפופה למערכת הפדרלית רק בנושאים ספציפיים מאוד.

על פי תוצאות המחקר, כל 50 מדינות ארצות הברית משלבות את הציבור או נבחריו בבחירה או אישרור של כהונת שופטי בתי המשפט העליונים שלהן. ב-22 מדינות השופטים נבחרים בקלפי, לעתים לקדנציות מתחדשות, ובעוד 16 מדינות המשך הכהונה מאושרר במשאל עם. במדינות אחרות נעשית הבחירה על ידי המושל, לעתים תוך צורך באשרור של בתי הנבחרים שלהם, או על ידי בתי הנבחרים באופן ישיר.