נוף פסטורלי וזיכרונות אימה מטלטלים

שלוש שנים אחרי, משחזרת סגן דנה אופיר את רגעי האימה בהם נדרסו היא וחבריה על ידי מחבל שדהר במשאית אל צוערי בה"ד 1.

שמעון כהן , י"א בטבת תש"פ

זירת הפיגוע בארמון הנציב
זירת הפיגוע בארמון הנציב
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עם סגן דנה אופיר, קצינת אימון גופני, חזרנו שלוש שנים לאחור לפיגוע הדריסה בארמון הנציב, בו נפצעה קשה, פיגוע בו נרצחו ארבעה חיילים, צוערי קורס קצינים.

"הייתי באמצע קורס בבה"ד 1, ובסוף הקורס, שבועיים לפני סוף הקורס, היינו בסדרת חינוך בירושלים כשהמטרה היא לראות את העיר, להכיר את המקומות הקדושים ולהבין על המולדת שלנו. זה התחיל בהרצאה על המולדת שלנו, מה אנחנו עושים במדינה הזו וכמה טוב שיש לנו אותה. זה היה בבנייני האומה ומשם נסענו לארמון הנציב".

באותו שבוע, מספרת אופיר "קיבלתי תפקיד של קצינת חינוך לשבוע הזה, כלומר שזה היה השבוע שלי והיו לי הרבה תכניות לקראת השבוע הזה. בראשון בבוקר נכנסתי לאוטובוס של הפלוגה, אבל אמרו שהאוטובוס של הפלוגה מלא וביקשו מתנדבים לעבור לאוטובוס הבא. התנדבנו אני ועוד שתי בנות ועברנו. דיברתי עם צוערת אחרת, שרה, עם על קטעים שרציתי להקריא על המדינה, על מלחמת העולם ושחרור ירושלים. האוטובוס נעצר בארמון הנציב. סידרנו את התיקים מהבגאז' של האוטובוס בערימה ובסביבות 11:30 זה קרה".

אופיר מספרת על הבנה בתוך שניות אחדות שאכן מדובר בפיגוע ולא באבדן שליטה של נהג על ההגה. "מדובר במרחק קטן ובמרחב מאוד צפוף. לא מעכלים בהתחלה מה קורה. היו שראו את המשאית וצעקו לאחרים להיזהר ודחפו את האחרים ובתוך כמה שניות הבנו שזה לא מישהו שאיבד שליטה כי ראינו אותו עושה רוורס ודוהר בדיוק לכיוון קבוצת הצוערים ולא מנסה להסיט את ההגה ימינה או שמאלה".

את פגיעת המשאית קיבלה אופיר בדריסה הראשונה. היא עמדה עם הגב לכיוון הגעתה של המשאית הדורסת ומצאה את עצמה על הקרקע. "כבר בפעם הראשונה נהרג חייל ובהמשך נהרגו אחרים. היו הרבה פצועים בפיגוע כי עמדנו כדבוקה. ראינו את הכול".

"יש שלב קצר שבו איבדתי הכרה לכמה שניות ואני לא יכולה לומר בדיוק איפה עמדתי, אבל לאחר מכן התעוררתי, ניסיתי לקום ולא הצלחתי. אני זוכרת ממש את הרגע שאחרי".

סגן אופיר ממשיכה ומספרת כיצד גם באמבולנס, אולי בעקבות התרופות והאדרנלין, לא ממש חשה בכאב כפי שחשה אותו כשהייתה זרוקה על הדשא בזירת הפיגוע. בנסיעה לבית החולים דיברה עם הפראמדיקים. כשהגיעה לבית החולים נראה היה ממבט ראשון שהיא פצועה באורח קל, אך הבדיקות המקיפות גילו שריסקה את האגן והעצמות קרעו את הכבד שדימם. התעורר חשש לדימום שיגיע למוח ומקריש דם שעשוי להיות טראגי.

לאחר תהליך שיקום ארוך שבה סגן אופיר לפני שנה לשירות במכון וינגייט על מנת להמשיך ולקבל את הטיפולים הפיזיותראפיים הנדרשים ולהיות קרובה לבית, "לפני שנה השתקמתי בצורה מלאה, אבל יש עדיין כאבים שיישארו לכל החיים".

"בשנה שעברה ביקרתי בפעם הראשונה מאז הפיגוע בארמון הנציב. זה היה מטלטל. הריחות שהיו שם... זה מקום פסטורלי שבו כל הנוף של ירושלים, אבל מצד שני לא ניתן להבין את זירת הרצח שהייתה שם. דם היה פרוס על הרצפה, גופות של חברים שלנו על הרצפה וריחות של המקום שאנחנו מזהים. זה לא להאמין שאפשר לראות את הכול בעיניים. זו הייתה חוויה מאוד מטלטלת".

סגן דנה אופיר
צילום: דו"צ