מתוך דפי הספר 'כלבו לתלמיד'
מתוך דפי הספר 'כלבו לתלמיד'צילום: מכון ז'בוטינסקי

מערכת החינוך תציין מחר את יום ז'בוטינסקי("ב בטבת) שאמור להיות מצויין בכל בתי הספר מידי שנה. בספרון בן 300 עמודים שהוציא לאור ב-1927 זאב ז'בוטינסקי מרוכזים מגוון חומרים אותו לטעמו של ז'בוטינסקי על כל ילד עברי לדעת. על הספרון הכולל ידע בסיסי בהיסטוריה, גיאוגרפיה, אלגברה ואפילו נימוסי שולחן שוחחנו עם מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, גדעון מיטשניק.

על עצם קיומו של יום ז'בוטינסקי במערכת החינוך מספר מיטשניק: "לא תמיד צויין יום ז'בוטינסקי במערכת החינוך. בעבר גם הוגשה שאילתא לכנסת מידי שנה מדוע לא מתקיים יום ז'בוטינסקי במערכת החינוך. לפני כשלוש שנים התחלנו מרתון של שיתוף פעולה עם משרד החינוך ויצירת ההבנה של חשיבות העבודה יחד. לא להנחית דברים אלא לבוא יחד עם מטה משרד החינוך, מפקחים, מנהלים ומורים ולבחון איך מנחילים את מורשת ז'בוטינסקי לדור הצעיר ולעשות זאת בהתאמה. כך, למשל קיימנו פגישה כזו בבנמינה השבוע".

במסגרת זו גם פותחה במשרד החינוך ובמכון ז'בוטינסקי ערכות שמופצןות לבתי הספר לקראת היום הזה, "ואנחנו מקווים שהשנה יותר משנים קודמות זה יקרה, אבל זה תלוי במורים ובמנהלי בתי הספר. אנחנו לא טוענים שז'בוטינסקי חשוב יותר מאחרים, אלא שחשוב לעסוק גם במורשתו של מחולל הגדודים העבריים, סופר, משורר, מתרגם שתרם תרומה משמעותית לאבני דרך בדרך להקמת המדינה כמו גם במורשתם של אחרים", אומר מיטשניק ומציין כי בין השאר הביא ז'בוטינסקי להקמת רשת בתי ספר בעברית באירופה כחלק מהמאבק על השפה העברית.

על כל אלה שאלנו את מיטשניק אם ישנם בתי ספר או מסגרות חינוכיות שנמנעות מלעסוק בדמותו של ז'בוטינסקי משום שהם צבועים בצבע פוליטי מסוים, ואילו הצד שמנגד לא רוצה לעסוק במה שאחרים לא עוסקים בו. "יתכן שישנם בתי ספר שלא יעסקו בנושא ז'בוטינסקי, לא כי לא יודעים אלא כי יודעים ומחליטים שלא לעסוק במורשתו. אנחנו נתקלים גם באמירות כאלה, אבל כשאנחנו נפגשים עם מנהלי בתי ספר כמו יוסף דגני מנהל הגימנסיה, שאינו חשוד על זבוטינסקאיות, מגלים שכשמציבים את הכיוונים שהולכים בהם מתוך שיתוף ומורשת של מנהיגים אחרים, זוכים לשיתופי פעולה".

על הספרון אותו הוציא לאור בשעתו ז'בוטינסקי להנחלת מידע וערכים לנוער העברי, ה"כל בו לתלמיד", מצטט מיטשניק מתוך ההקדמה שכתב ז'בוטינסקי עצמו, ולפיה המגמה היא שהספרון יהיה "פנקס כיס לתלמידים ויכלול את כל הנחוץ" לתלמידי בתי הספר. "מקווים אנו כי יהיה הספר הקטן הזה בן לוויה לתלמיד העברי בלימודיו בשעשועיו". ז'בוטינסקי אף מזמין את המעוניינים בכך להעיר על טעויות אם נמצאו כאלה, ומבטיח להתחשב בדברים במהדורות הבאות.

הספרון, שנערך יחד עם ש. פרלמן, מספר מיטשניק, כולל "הכול מכל, יש בו נוסחאות ומרחקי דרך, יש בו את הסלבס של אז, הרצל אחד העם ואחרים, את מספר היהודים בעולם באותה תקופה(3.5 מליון יהודים בפולניה) , התייחסות לנושאים כמו אלגברה, טריגונומטריה, פעלים רומיים ועד שיעורי התעמלות עם איורים. פרק מיוחד על הגדודים העבריים אותו כתב ז'בוטינסקי עצמו כמו גם ערכים אחרים, תרגילי צופים עם איורים, וגם "שולחן ערוך לנימוסי סעודה" עם איורים.

"אין זה קשה לגמרי. נסה במשך שבוע ותתרגל", מצטט מיטשניק את הפתיח לפרק זה של נימוסים והליכות וקורא מספר דוגמאות מתוך הספר: "אל תשב עד שישבה בעלת הבית, אל תקום עד שתקום בעלת הבית. ישבת, מיד קח את המפית ושים אותה על ברכיך... סעיף הביצה – ביצה רכה אוכלים מכוס קטנה. גזור את כיפת הביצה בסכין הקטנה ואכול כמו מרק... מרק – אם צריך לשפע את הצלחת כדי לאכול ממנה את הגמיעות האחרונות אל תשפע אותה למולך כי אם לצד שנגדיך... סעיף כ"ו, דגים – לא יפה להוציא עצמות מפיך. אל תתרשל ותשים במזלג את העצמות, גדולות או קטנות בטרם תגיש את החתיכות לפה. סעיף ל"ו, ריבה – אל תאכל ריבה מתוך כפית. מרח אותה על פרוסת לחם, וסעיף ל"ז, מנקה השיניים – אל תשתמש במנקה השיניים בשעת סעודה. מלאכה זו עושים אותה ביחידות...סעיף ל"ח, מים אחרונים – אם הגישו לך בסוף הסעודה ספל עגול מלא מים רחץ בו את קצות אצבעותיך ונגב אותן במפית".

לא ידוע עד כמה הספר תפס מקום בלימודיהם של צעירי ישראל בתקופתו של ז'בוטינסקי, אך מיטשניק מעיר כי "בבתיהם של רובי ריבלין, נשיא המדינה ובבתים רבים נוספים של תומכי ושוחרי ז'בוטינסקי, הספר הזה היה ספר חובה במשך שנים רבות".