מבט אחר

ד"ר אבישי בן חיים הוציא מהבקבוק את השד העדתי-חברתי שמתרוצץ כאן מזמן, קרא לו בשם והזמין את כולם להתעמת איתו.

שילה פריד , י"ב בטבת תש"פ

ד"ר אבישי בן חיים
ד"ר אבישי בן חיים
צילום מסך

אולי רק מי שראה את סבתא שלו מנגבת דמעה כשנתניהו נואם בלהט בטלוויזיה, אבל גם אחרי גיל 80 חוששת לומר שהיא תומכת בליכוד מחשש שאנשי הפנקס האדום יפגעו בתעסוקת ילדיה – יכול להבין למה מתכוון ד"ר אבישי בן חיים כשהוא מדבר על ישראל השנייה.

בן חיים הוציא מהבקבוק את השד העדתי-חברתי שמתרוצץ כאן מזמן, קרא לו בשם והזמין את כולם להתעמת איתו. ברשתות כבר התעורר לעג על החלוקה לישראל ראשונה ושנייה, גם חבריו לערוץ ניסו לומר שמדובר בתורה מופרכת שמנסה להלבין אישומים פליליים של ראש הממשלה בטענה שהם נובעים מגזענות נגד מצביעיו.

אפשר להתווכח בלי סוף על הטענות הפוליטיות ועל רדיפה משפטית, אבל התרומה של ד"ר בן חיים חשובה מטעמים שכלל לא קשורים לימין ושמאל. הראשון הוא הצבת הסוגיה במרכז הדיון הציבורי. יש ישראל שנייה. נכון, לא מדובר בקאסטות ההודיות, שם לבן שבט אחד אסור לפנות לאדם מקבוצה אחרת וגזע אחד תפקידו לשרת את האחר, ובכל זאת יש ישראל אחרת. אנשים שלא רואים בעצמם חלק מהממסד, והמשטרה ובית המשפט רחוקים מהם. כשמסתכלים על מועדון סגור בדמות בית משפט שבו רוב האנשים הם, סליחה מראש, מאותו מוצא, רקע חברתי ואזור חיוג, יש מי שמרגישים קצת מנודים. וכשההחלטות של המועדון הזה פוגעות דרך קבע בנציגים של אותו ציבור מרוחק – הם בהחלט ירגישו שיש כאן יד מכוונת נגדם.

את הקול הזה השמיע בן חיים בצורה סדורה, וזה הטעם השני לחשיבות הסדרה שהעלה למרקע. אחרי כתבות שבהן הפכו את אנשי השוליים למייצגי הפריפריה, ואירועי קיצון, מגונים ככל שיהיו, הופכים לסיכום אירוע בהפגנת תומכי ליכוד – סוף סוף מונחת לפני הצופים האפשרות לצפות באנשים, שאולי לא לובשים חליפות ושפתם פחות רהוטה מזו של מגישי החדשות, ובכל זאת יש להם מה לומר מעבר ל"רק ביבי" ו"להפיל את השמאל". בסדרה מתגלה דמות של אנשים חכמים, מורכבים וחושבים לא פחות מאילן לוקאץ', איש חברת החדשות שטען לפני חמש שנים שהטיית התקשורת שמאלה מגיעה "בגלל שיש מתאם בין איי-קיו לנטייה שמאלה, ובכירים בתקשורת נמצאים בדרך כלל מעל לממוצע", כלשונו.

הביקורות קטלו את בן חיים: "תזה חצי אפויה - ספק שעשוע אינטלקטואלי, ספק תעמולה פוליטית, ספק אשליה אופטית", נכתב באתר וואלה. זו אולי טענה צודקת, אבל אולי פשוט יש מי שקשה להם לראות איך בפריים-טיים מופיעים אנשים ונשמעות טענות שלא מקבלות מקום בכל יום, ואם כבר, הם הוגשו לציבור בצורה רחובית ושטחית במלחמות הבובלילים נגד הפרידמנים בתוכניות הריאליטי.